ניתוחהסרת הפיקוח על הלחם והחמאה צפויה להעלות את מחירם
ניתוח
הסרת הפיקוח על הלחם והחמאה צפויה להעלות את מחירם
המדינה מקדמת הסרת פיקוח מחירים משני מוצרי הצריכה הבסיסיים בסל המזון: הלחם והחמאה. למרות הציפייה שהתחרות בשוק תרסן את המחירים, ניסיון העבר מוכיח כי מהלכים דומים הובילו כמעט תמיד לעליות מחירים גורפות
מיד אחרי החגים צפוי שוק המזון המקומי לעבור טלטלה נוספת. שרי האוצר, הכלכלה והחקלאות יצטרכו לקבל החלטה קשה - כשבפניהם ניצבות המלצות ועדת המחירים להסרת הפיקוח מהלחם והחמאה, מוצרי היסוד הבסיסיים ביותר שבסל המזון שתחת צו הפיקוח על המחירים. השרים יצטרכו להכריע בסוגיה מתוך הערכה שקבלת ההמלצות תוביל לתחרות חריפה יותר בקטגוריות האלה, ומתוך תקווה שזו תוביל לריסון מחירים.
אלא שנראה כי גל ההתייקרויות שמובילה המדינה עם הטלת המס על משקאות וכלים חד־פעמיים, כמו גם הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי המשקה הגדולים, עשוי להתעצם. כל החלטה שיקבל שר האוצר אביגדור ליברמן, בין אם להשאיר את המחיר המפוקח על הלחם והחמאה ובין אם לא, עשויה להוביל לעליות מחירים.
פערים גבוהים במחיר
ביוני האחרון גיבשה ועדת המחירים הבין־משרדית, המשותפת למשרדי הכלכלה והאוצר, המלצה להסרת הפיקוח על מחיר הלחם. זאת בעקבות ממצאי בדיקה שערכה, וממנה עלה כי קיימת תחרות בשוק הלחמים המפוקחים בין המאפיות המובילות בשוק ולכן אין הצדקה למחיר מפוקח.
בסיכום דיון ועדת המחירים בנושא עלה כי אם לא יוסר הפיקוח על הלחם, יש מקום, על פי תחשיב עלויות היצור להעלות מחירי שלושה מתוך חמשת הלחמים שבפיקוח בשיעור של עד 16%. לצד זאת, מחירם של שני מוצרים יוזל - לחם לבן פרוס וארוז יוזל ב־14% ושל חלה יוזל ב־2% ביחס למחיר הנוכחי. ניתן להעריך כי אם תאומץ ההמלצה ויוסר הפיקוח, ימהרו המאפיות, שגם כך טוענות שהלחם המפוקח מסב להן הפסדים, להעלות מחירים לפחות בשיעור שעולה מהתחשיב שערכה הוועדה.
בנוסף, נראה כי עליות מחירים עשויות להיות לגיטימיות על רקע הפערים הגבוהים בשוק. כך, בעוד ממוצע מחירו של לחם מפוקח עומד על 0.82 שקל ל־100 גרם, מחירו של לחם מקמח מלא עומד על 2.17 שקל ל־100 גרם, ושל לחם כוסמין מאמיר ל־3.25 שקל ל־100 גרם.
בבסיס ההמלצה להסיר את הפיקוח מהלחם עומדים ממצאי הוועדה ולפיהם, אין מאפיות שבידן נתח שוק משמעותי ביחס למתחרים וקיימת תנודתיות בנתחי השוק של המאפיות. לפי הניתוח של הוועדה, התנודתיות מושפעת בין היתר מכך שמדובר במוצר זהה ולכן רשתות השיווק והמכולות לא מחויבות למוצר של מאפייה מסוימת. בנוסף עלה שלמאפיות לא קיים מוצר עוגן, שמחייב את הרשתות לעבוד עם אותה מאפייה ספציפית ועל כן הן לא יכולות להפעיל כוח שוק עודף מול הרשתות הקמעונאיות. הוועדה קבעה כי בשוק הלחם קיימות מגבלות שאינן מאפשרות למאפיות לפעול באופן אנטי־תחרותי. עמדת הוועדה נתמכה גם על ידי רשות התחרות שייעצה בתהליך.
כחודשיים לאחר מכן, בערב ראש השנה, פרסמה ועדת המחירים להערות הציבור צו להסרת הפיקוח על חמאה. הפעם ההמלצה הגיעה על רקע פתיחת השוק לייבוא חמאה ללא מכס, בשל המחסור שנוצר בשוק המקומי לפני כשנתיים. ההערכות הן כי משרד האוצר יאריך את הפטור שניתן ממכס, שניתן בשלב זה עד סוף השנה הנוכחית. "נתוני השנתיים האחרונות מצביעים כי פתיחת שוק החמאה לייבוא היא בעלת תועלות לציבור הצרכנים ולהורדת יוקר המחיה בישראל", אמרו במשרד. הארכת הפטור מכשירה את הקרקע להסרת הפיקוח מהחמאה. להערכת ועדת המחירים, לפחות בטווח הקצר, צפויה להירשם עליית מחירים בשוק. "ניתן להניח שבטווח הבינוני־ארוך הפער במרווח צפוי להצטמצם בעקבות כניסת שחקנים נוספים. לצד זאת, ייתכן כי בטווח הקצר הסרת פיקוח תביא לעליית מחיר מסוימת, וזאת לאור הצורך בהתארגנות היבואנים ובקיומן של עלויות התחלתיות", כתבה הוועדה.
כך, מקדמת ועדת המחירים מהלך שצפוי להוביל להעלאת מחירים במוצרים הבסיסיים ביותר בסל, ומגלגלת את תפוח האדמה הלוהט לשר האוצר, שיידרש להכריע האם במשמרת שלו יוסר הפיקוח על מוצרי היסוד החיוניים לאוכלוסיות המוחלשות.
הקוטג’ כמשל
רשות התחרות תמכה גם בהמלצה להסיר את הפיקוח מהחמאה. עמדתה זו נובעת בעיקר בשל הפטור ממכס שניתן על ייבוא חמאה, בעקבות המחסור שנוצר בשוק המקומי לפני כשנתיים. מניתוח שערכה רשות התחרות על השינויים בשוק החמאה בעקבות פתיחת השוק לייבוא, עלה כי התחרות בענף גברה, עם עלייה של 32% במגוון המוצרים, לצד מחירים נמוכים יותר של המוצרים החדשים, ביחס למוצרים הוותיקים ובשינויים בנתחי השוק של השחקנים. ברשות רואים בייבוא חופשי רסן תחרותי, שמפחית את החשש מיכולתו של אחד השחקנים בענף לנצל את כוח השוק שבידו.
מפרוטוקול הדיון של הוועדה עולה כי הפער בין מחירי החמאה המיובאת ללא מכס למחירי החמאה המפוקחת, עוד בטרם הסרת הפיקוח, עומד על כ־25%. כיוון שהמחיר המפוקח כבר כולל רווח למשווקי החמאה, התוספת שגבו היבואנים, הגדילה את רווחיותם על חשבון הצרכנים.
בכדי לאפשר לה מרחב תמרון במקרה של התנהלות פרועה של היצרנים והיבואנים, המליצה הוועדה בנוגע ללחם והחמאה, לשנות את אופן הפיקוח על המוצרים מקביעת מחיר מקסימום לצרכן, לדיווח על רווחיות ומחירים. בעקבות כך, היצרנים והקמעונאים יקבעו לעצמם את המחיר לצרכן, אך ידווחו על רווחיותם למפקח על המחירים פעם בשנה.
הניסיון מלמד שהסרת הפיקוח מובילה ברוב המקרים להעלאת מחירים. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסרת הפיקוח ממחיר הקוטג’ ב־2006, אשר הובילה לכך שמחירו עלה מינואר 2007 ועד 2011 בכ־35%, בעוד מחירם של מוצרים שנותרו תחת פיקוח עלו בכ־10% בלבד. זה לא היה המקרה היחיד. ב־2013 החזיר שר האוצר דאז יאיר לפיד את הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה לפיקוח, בעקבות בדיקת רווחיות שנערכה לתנובה.
בוועדת המחירים מבססים את ההמלצות רק על בסיס הימצאות כשל שוק. אבל מהממשלה מצופה לשקול שיקולים נוספים ובראשם ניסיון העבר. כשמדובר במוצרי יסוד, חלקם נחותים מבחינה תזונתית כמו הלחמים החשופים הנרכשים על ידי אוכלוסיה מוחלשת, אימוץ ההמלצה יהיה בבחינת אצבע בעין הציבור. בנוסף, אם יאמץ שר האוצר את המלצות הוועדה, יהיה זה צעד נוסף בהעלאת מחירי המזון שתוביל הממשלה בניגוד גמור להתחייבויותיה, דבר שלא יתן לה לגיטימציה לפעול לבלימת התייקרויות שיובילו גופים עסקיים.
