"את כוח השוק של היבואנים אפשר לפרק רק בכוח"
"את כוח השוק של היבואנים אפשר לפרק רק בכוח"
דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר: "הצורך בצעד קיצוני מוצדק ונובע מהזנחה רבת שנים של המוסדות הכלכליים המפקחים"
רפורמת "פירוק המותגים" היא צעד קיצוני ללא ספק, אך דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר טוען כי "הצורך בצעד קיצוני מוצדק ונובע מהזנחה רבת שנים של המוסדות הכלכליים המפקחים בישראל, רשות התחרות, האוצר, ומשרד הכלכלה".
לדברי שטרום, המוסדות לא הגבילו את צמיחת היבואנים הגדולים שסטוביץ ודיפלומט "ונוצר מצב שיש להם הסכמי בלעדיות בשורה של מותגי־על בקטגוריות רבות. התוצאה היא שיש להם כוח עצום מול הסופרמרקטים שמאפשר להם לגבות מחירים גבוהים ומופקעים ביותר. כך הגענו למצב שבו אין ברירה וצריך ללכת לרפורמות חזקות יותר".
עם זאת, עד לרפורמה יצטרכו משרד האוצר ורשות התחרות לעבור שורה של משוכות משפטיות, בדרך אל חוק ההסדרים שיוגש לממשלה ב־23 בפברואר. הרפורמה הזו תחייב את היבואנים הגדולים לוותר על חלק מהחוזים שיש להם אל מול יצרנים בינלאומיים, ובכך היא תהווה פגיעה בזכויות קנייניות שלהם. האסטרטגיה המשפטית שיינקטו בה משרדי הממשלה לא ברורה עדיין.
נכון לעכשיו, באוצר מתכוונים להגדיר "יצרנים גדולים" לפי מחזור המכירות של היצרן. באוצר מעדיפים לא להיכנס להגדרות של "נתחי שוק", אלא לקבוע שלא יהיה ניתן להיות יבואנים של יותר מיצרן גדול. מדובר ברציונל שמצוי בחוק המזון, המגדיר ספקים שמחזור המכירות שלהם מעל 300 מיליון שקל כספקים גדולים. יהיו יצרנים שיטענו כי החוק מפלה אותם לרעה רק בשל הצלחתם הכלכלית. או בניסוח של שטרום: "בסוף לא התקבלה בשום מקום התזה שאם אתה גדול אז צריך לפגוע בך. ולכן חשוב ללכת בכיוון של כוח שוק ולהתבסס על התשתית של חוקי התחרות ובלעדיות ארוכת שנים".
התיקון יוכנס לחוק המזון ולא לחוק התחרות. כדי לא להוכיח שיש לחברה כוח שוק אלא יהיה די בהצבעה על הגודל שלה. אלא שעד היום בחוק המזון לא פגעו בזכויות קנייניות, והכוונה היא להתבסס על העובדה שזכויות חוזיות אינן זכויות קנייניות. "חוזים שנחתמו עם חברות בינלאומיות הם במעמד משפטי אחר מנכס גשמי שאדם יצר בעצמו", אומר שטרום. "הם מכונים בשפה המשפטית 'קניין חדש', וקל יותר להתמודד במצב זה" .
