קרב רב ערוצי: בדרך למפץ בשוק הטלוויזיה
קרב רב ערוצי: בדרך למפץ בשוק הטלוויזיה
כניסתן הצפויה של דיסני פלוס וחברות הסטרימינג הבינלאומיות לארץ לצד הקמת מתחרות ישראליות חדשות יהפכו בשנה הקרובה את הקרב על הצופים לקשה הרבה יותר. ארבע השחקניות הנוכחיות יאותגרו דווקא בעת שמצבן בשוק הטלוויזיה אינו מזהיר
שנת 2022 הולכת ומסתמנת כשנה קריטית לקביעת עתידו של שוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל שצפוי לשנות את פניו. החל מכניסתן של חברות הסטרימינג הבינלאומיות ובראשן דיסני פלוס, שמאיימות לשנות את המשוואה, דרך מתחרות חדשות ועד לקונסולידציה של החברות הקיימות – הענף עומד בפני מציאות משתנה.
שוק הטלוויזיה הרב ערוצית מכיל היום ארבע חברות: HOT ו־yes הוותיקות וסלקום TV ופרטנר TV שהצטרפו לשוק בשנים האחרונות, ושנכנסו לשוק עם מאפיינים שונים לעומת השחקניות ששלטו שליטה אבסולוטית בשני העשורים האחרונים. בעוד HOT ו־yes נשענות עדיין על עולם הטלוויזיה הישן של ריבוי ערוצים על גבי תשתיות מסורתיות (HOT על כבלי הנחושת של החברה ו־yes על שידורים דרך הלוויין), בסלקום ובפרטנר נכנסו לשוק בגישה שונה של טלוויזיה על גבי האינטרנט (IPTV) ובמודל תוכן רזה שמקדש את ה־VOD ואת הסטרימינג.
מי שמובילה את הקו החדש היא פרטנר, האחרונה להיכנס לשוק. המודל שעמו נכנסה פרטנר הוא הטלוויזיה הפתוחה. פרטנר מספקת פלטפורמה שעליה ניתן "להרכיב" תוכן מבחוץ. כך יצרה החברה שיתופי פעולה עם נטפליקס ואמזון פריים, והיא עשויה לשתף פעולה גם עם חברות סטרימינג אחרות שייכנסו בהמשך כמו דיסני פלוס. סלקום שהקדימה את פרטנר בשנתיים נכנסה גם היא במודל רזה יחסית, אך ככל שגדל מספר המנויים של החברה, כך גדל התוכן שהיא הציעה ללקוחותיה, כולל הסכמי תוכן שנחתמו עם ערוצי טלוויזיה מחו"ל ועד לשילוב כל ערוצי הספורט, של RGE (ספורט 5) וצ'רלטון (ספורט 1), כדי לזנב בשתי המתחרות הגדולות. בפרטנר בתחילה נמנעו מרכישת תוכן מסיבי, אך גם היא הצטרפה לאחרונה להסכמים עם צ'רלטון למכירת ערוצי הפרימיום, אחרי שכבר הציעה את ערוצי RGE.
מו”מ עם השחקנית החדשה
מודל הטלוויזיה הפתוחה הפך להיות הסטנדרט מבחינת כל השחקניות בשוק, כאשר גם סלקום וכיום גם yes מציעות פלטפורמות דומות. yes עצמה עוברת מהפכה כאשר היא מורידה בהדרגה את מספר לקוחותיה שמקבלים את השידורים מהלוויין ומעבירה אותם לטלוויזיה מבוססת אינטרנט, תוך הישענות על פריסת הסיבים שהחלה לצבור תאוצה בשנה החולפת. נכון להיום, כ־30% מלקוחות yes כבר מחוברים לשירות דרך האינטרנט, ועד סוף 2025 כל הלקוחות יעברו לשירות זה, במקביל לסיום חיי הלוויין עמוס 3, שעל גביו בוצעו השידורים עד היום.
למרות כניסתן של שתי המתחרות החדשות והתנופה שרשמו בשנים הראשונות לפעילותן, נראה כי השוק הגיע לנקודה של קיפאון מבחינת מעברי הלקוחות. למעשה, ברבעון הראשון של 2021 רשמו הן סלקום והן פרטנר צמיחה מינורית בלבד במספר המנויים, בשעה שב־HOT וב־yes הפסיקו לאבד לקוחות. דו”חות הרבעון השני, שפורסמו ביום חמישי האחרון, אף מלמדים על התהפכות של המגמה, כשסלקום איבדה 4,000 לקוחות (חלקם בעקבות החרם על החברה בחודש מאי) ו־yes גדלה ב־1,000 לקוחות לעומת הרבעון הראשון של השנה.
הנתונים מצביעים על כך שהחברות החדשות צמחו בעיקר על חשבון לקוחות שלא היו מחוברים לטלוויזיה הרב ערוצית לפני כן בזכות תמחור זול במיוחד. מנגד לקוחות של הטלוויזיה הרב ערוצית הוותיקה לא מיהרו לוותר על התוכן העשיר, גם במחיר יקר יותר, גם אחרי הכניסה של נטפליקס לישראל. גם לקוחות של הטלוויזיה הרב ערוצית שביקשו לעבור לדיסקאונט קיבלו הצעות שוות ערך לסלקום ולפרטנר מסטינג ומ־NEXT של yes ושל HOT, שנאבקות לשמר את נתח השוק שלהן. כל זה עשוי להשתנות בעתיד הקרוב, כאשר יגיעו לישראל גופי סטרימינג גלובליים נוספים, כמו דיסני פלוס (צפויה להגיע עד סוף השנה) או פרמאונט פלוס (צפויה להיכנס לשוק בשנה הבאה). המלחמה על הצופים ועל הכיס שלהם צפויה אז לגדול ולהוות אתגר משמעותי לשחקנים הקיימים בשוק.
המהפכה שביצעה נטפליקס בהרגלי הצפייה של הישראלים (לפי הערכות, מעל למיליון משקי בית מחוברים לשירות) צפויה להתעצם משמעותית עם כניסתה של דיסני פלוס לשוק. בשוק הטלוויזיה מסמנים את השקת השירות בישראל כקו פרשת המים, שאחריו שוק הטלוויזיה כבר לא ייראה כפי שהיה בעבר. הלקוחות שעד היום הורגלו לשלם לטלוויזיה הרב ערוצית ולנטפליקס (חלק מהתשלום בוצע דרך המפעילות עצמן), יידרשו כעת לתשלום נוסף על השירות של דיסני, ויש מי שרואים בכניסה שלה פגיעה משמעותית בטלוויזיה הרב ערוצית המסורתית (HOT ו־yes), שכן ביחד עם נטפליקס הן מציבות אלטרנטיבת תוכן משמעותית. לפי הערכות, כל החברות מנהלות היום מגעים עם דיסני כדי לבצע השקה משותפת של השירות, כך שתהיה ללקוחות אפשרות לשלם עבור השירות דרך החשבונית של המפעיל המקומי, שבמקביל יאפשר גישה מהירה מהממירים או הסטרימרים שלו לשירות של דיסני, כפי שעשתה פרטנר עם נטפליקס בתחילה.
הטלטלה הזו שמאפיינת את שוק הטלוויזיה בכל העולם מגיעה לשוק הישראלי בטיימינג לא מיטבי עבור רוב השחקניות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית. yes, למשל, המשתייכת לקבוצת בזק נחשבה במשך שנים למשקולת עבור החברה. עם כניסתם של בעלים חדשים לקבוצה – קרן סרצ'לייט ודוד פורר – הועלתה אפשרות שהם ייפטרו מהחברה ההפסדית. אלא שבחודשים האחרונים נדמה שמעמדה של החברה השתנה, לא מעט בשל הרגולציה וגם בזכות הצלחה של החברה להגיע לאיזון. ברבעון השני של 2021 רשמה yes רווח נקי של 18 מיליון שקל, בין היתר בזכות צמצום בהוצאות התוכן (חלקו נגרם כתוצאה מהקורונה – מיעוט הפקות בעולם הקטין את הוצאות הרכש).
החלטת משרד התקשורת לבטל את ההפרדה בין תשתית לספק באינטרנט פגעה קשות בבזק בינלאומי, שנמצאת תחת חברת אלפא ביחד עם yes ופלאפון. בתגובה החליט דירקטוריון בזק לפעול למיזוג בין בזק בינלאומי ו־yes והפיכה של מוצר הטלוויזיה של yes למוביל במכירה של סיבים אופטיים. בקבוצת בזק היו שמחים לביטול ההפרדה המבנית גם עם בזק קווי, מה שהיה מאפשר לבזק למכור שירות משולב קצה לקצה של סיבים וטלוויזיה מהקבוצה, אך הדרך לשם נראית רחוקה.
מוצר משלים לאינטרנט
בעוד בסביבת yes מדברים על התייצבות, בסלקום ובפרטנר התמונה שונה. שתי החברות החדשות יחסית נחשבות עדיין להפסדיות. החברות לא מפרטות בדו”חות הכספיים שלהן על שורת הרווח של פעילות הטלוויזיה, אך בשוק מעריכים כי שתיהן מדממות ויתקשו להגיע לאיזון, שלא לדבר על מעבר לרווחיות. בזמן ש־yes נהנית מהגב הפיננסי החזק של בזק וב־HOT נהנים מבעל בית עם כיסים עמוקים (פטריק דרהי) וחברה פרטית שאינה נדרשת לחשוף את הנתונים, בסלקום ובפרטנר המצב שונה לחלוטין. שתי החברות נאבקות בכל הזירות שבהן הן פועלות – בסיבים האופטיים (שוק שאליו נכנסו באחרונה גם בזק ו־HOT), בסלולר (עם הצורך בהשקעות בדור ה־5 ומלחמות מחירים) וגם בטלוויזיה. כך או כך, גם בסלקום וגם בפרטנר מבינים שהטלוויזיה היום מהווה מוצר משלים למכירת אינטרנט ולא כמוצר מרכזי, אך לא ברור באיזה מחיר הן יוכלו להמשיך ולסבסד אותו. בפרטנר התחלפה לאחרונה הנהלת החברה ולעמוד בראשה נבחר אבי צבי, בעבר מנכ"ל רשת, כך שהוא מבין דבר או שניים בטלוויזיה והוא יידרש לעסוק בסוגיה. צבי כבר הוביל מהלך של העלאת תעריפי הטלוויזיה לאחרונה, מתוך הבנה שהיא אינה יכולה להמשיך ולסבסד את הלקוחות. הוא צפוי להחזיר את החברה למיקוד באסטרטגיה הראשונית שהוביל קודמו בתפקיד איציק בנבנישתי, וימקד את הפעילות ביצירת שיתופי פעולה נוספים עם חברות סטרימינג שיגיעו לארץ כשפרטנר TV תהפוך לסופר־אגריגטור – שירות שמאגד בתוכו שירותי סטרימינג של חברות אחרות – מסך אחד, שלט אחד וחשבונית אחת.
בסלקום התחלפו לאחרונה בעלי השליטה, כשלצחי נחמיאס חברו האחים זלקינד הדומיננטיים, וברור לכולם שהם יבקשו לראות פירות להשקעתם בטווח הנראה לעין. המציאות העכשווית פחות ורודה עבור סלקום. החברה סוחבת על גבה גיבנת לא קטנה בצורת חוב פיננסי נטו של כ־2.26 מיליארד שקל והחברה מתקשה לייצר רווחים (רשמה הפסד של 14 מיליון שקל ברבעון השני אחרי שהפסידה בתביעה ייצוגית נגדה – לולא התביעה היתה רושמת רווח של 10 מיליון שקל). לצד זאת, החברה עסוקה בשבועות אלה במצבה של המתחרה בסלולר אקספון, שהגישה בקשה להסדר נושים, ובעתיד הסכם שיתוף הרשתות של החברות, שביטולו עשוי להותירה לבד מול הצורך בהשקעות עתק בשדרוג רשת הסלולר.
מי שנדרש לתמרן בין כל אלה הוא המנכ"ל אבי גבאי. מאז נכנס לתפקיד, הוביל גבאי שורה של מהלכי התייעלות, בעיקר בהנהלת החברה, שם ביטל תפקידים ואיחד אחרים. גבאי הוביל גם מהלך של שיפור בשירות ללקוחות, מתוך כוונה לייצר תרבות שבה החברה צריכה להשקיע פחות בטיפול בפניות מצד לקוחות כדי לייצר חיסכון כספי. האם זה יספיק? לאיזון החברה ולהישרדותה, כנראה שכן. לעבור לרווח ולייצר תשואה לבעלי המניות, בכלל לא בטוח.
כל אלה מעלים את השאלה באשר לנחיצותם של שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר בהינתן ששניהם מפסידים ובעובדה שהם לא צומחים כבעבר. בסלקום התשובה לשאלה הזו תינתן ככל הנראה עד סוף השנה הבאה. בסוף 2022 צפויים רוב הסכמי התוכן שחתמה סלקום להסתיים והיא תידרש להיכנס למו"מ על חידושם, ולא מן הנמנע שבסלקום יבחרו לנקוט אסטרטגיה דומה לזו של המתחרה פרטנר של הפיכה לסופר־אגריגטור תוך ויתור על חלק מהסכמי התוכן לטובת שיתופי פעולה עם חברות הסטרימינג הבינלאומיות.
גבאי ירש את פעילות הטלוויזיה מקודמו בתפקיד ניר שטרן ולפיכך פחות קשור רגשית אליה. אופציה של מכירת הפעילות לפיכך אינה חסרת היגיון בכלל. מכירה שלה תוריד, מצד אחד, פעילות הפסדית עם עלויות כבדות ומצד שני, אף יכולה להביא להכנסה חד־פעמית ממכירת כ־250 אלף הלקוחות שלה, אף שקשה לראות מי יעמוד בצד הרוכש של הפעילות ההפסדית. אלא שצעד קיצוני כזה עלול להיות בעייתי, שכן חלק נכבד מלקוחות סלקום הם לקוחות טריפל, שרכשו את שירותי הטלוויזיה כחלק מבאנדל עם האינטרנט והטלפון הקווי. התרת הסבך תדרוש פתרון יצירתי.
אם תבחר להיפרד מפעילות הטלוויזיה, בכל הנוגע להצעה חלופית ללקוחות הטלוויזיה סלקום דווקא עשויה למצוא פתרון בדמותה של שחקנית חדשה בשוק הטלוויזיה. בשבועות הקרובים רשות התחרות צפויה להכריע בבקשה שהגישו חברת RGE וחברת קשת למיזוג ביניהן. במסגרת העסקה תיכנס קשת כשותפה ב־RGE, כשהמטרה של החברה הממוזגת היא לפתח טלוויזיה רב ערוצית חדשה וזולה, שתייצר שחקן מחיר חדש בשוק, כזה שיישען על התוכן של שני הגופים ויאפשר לצופים במחיר חודשי נמוך במיוחד לצרף אליהם את שירותי הסטרימינג החדשים. אם המחירים של מפעילות הטלוויזיה הקיימות מתחילים באזור של 89 שקל לחודש, באופרציה החדשה, לפי ההערכות, המחיר יהיה זול משמעותית. האופרציה הזו תאפשר ללקוחות להתחבר לשירותי הסטרימינג הבינלאומיים ולקבל את התוכן המקומי במחיר תחרותי לעומת מחירים קיימים.
לא ברור כמה זמן ייקח לקשת ול־RGE להקים את המיזם המשותף, בהנחה שיתקבל אישור הממונה על התחרות, אך סביר שהוא יושק לכל המאוחר בשנה הבאה. שירות כזה ללא ספק יהווה כאב ראש נוסף לסלקום ולפרטנר, אך מנגד עשוי להוות עבורן גם פתרון, אם יראו בו דרך להוריד את העלויות הכבדות בפעילות הטלוויזיה שלהן, תוך מעבר להתמקדות במכירת אינטרנט על גבי סיבים בלבד, שנחשבת עבורן לרווחית.
וההמלצות לאן
ומעל כל אלה מרחפת הרגולציה עם המלצות ועדת פולקמן שפורסמו בסוף החודש שעבר וכעת ממתינות להחלטת שר התקשורת יועז הנדל האם לאשרן. ישנם גם סעיפים עסקיים שהוועדה לא הכריעה בהם, כמו מודל הכנסת פרסומות לטלוויזיה הרב ערוצית, תשלום לערוצי הברודקאסט ורגולציה על הגופים הבינלאומיים שמגיעים לישראל. כל החלטה שתתקבל באחד הסעיפים האלה יכולה להזיז את המטוטלת לטובת או לרעת החברות הפועלות בשוק.
