דוח המבקרהמדינה נכשלה בהתמודדות עם הריכוזיות והמונופולים בענף המזון ומוצרי הצריכה
דוח המבקר
המדינה נכשלה בהתמודדות עם הריכוזיות והמונופולים בענף המזון ומוצרי הצריכה
דו"ח מבקר המדינה קובע כי המחירים הגבוהים של מוצרי המזון מיוחסים בעיקר לריכוזיות בענף שבו 85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון נשלטות בידי 3 ספקים בלבד. רשות התחרות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז ולא נקטה פעולות לצמצום השפעתם של ספקים הפועלים במספר תחומים
רצף העלאות המחירים בסופרמרקט בשנים האחרונות הוביל לכך שבעוד שצרכן בישראל יכול לקנות 2 ק"ג טונה בשכר ממוצע לשעת עבודה, צרכן באנגליה ובארה"ב יכול לרכוש 2.5 ק"ג ו-5.5 ק"ג בהתאמה, כלומר פער של עד 175%. גם במחיר הפסטה יש פערים: הצרכן הישראלי לקנות יכול 6.5 ק"ג פסטה בשכר ממוצע לשעת עבודה, בעוד צרכן בארה"ב ובצרפת יכול לרכוש 9-10 ק"ג, כלומר פער של עד 53%. במוצרים אחרים הפער מגיע עד ל- 300%. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על התמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה.
המחירים הגבוהים בישראל מיוחסים בעיקר לריכוזיות בענף המזון המגלגל 128 מיליארד שקל בשנה שבו 85% מהמכירות ב-20 קטגוריות מזון נשלטות בידי 3 ספקים בלבד. שיעור היבוא בישראל ביחס לתוצר עומד על 23.4% בלבד, בהשוואה ל-47% בממוצע במדינות ה-OECD, נכון לשנת 2020. עוד עדות לריכוזיות העזה במקטע הספקים מלמד נתח המותג הפרטי של הקמעונאים שעומד על 6.9% בלבד, לעומת 36.1% במדינות באירופה.
המבקר אמנם ציין לטובה את פעילות רשות התחרות, שמאז פרסומו של הדוח הקודם בנושא, הכריזה על ויסוצקי כמונופול בענף המזון לראשונה מזה 20 שנים, וכן הגדילה את היקף הפעולות היזומות לאכיפת חוק המזון המסדיר את יחסי ספקים-קמעונאים ואת הטלתם של עיצומים כספיים. אולם למרות שחוק המזון מאפשר לממונה על התחרות לטפל בהפרות של ספקים וקמעונאים, העיר המבקר על כך שהרשות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז ולא נקטה פעולות לצמצום השפעתם של הספקים הפועלים במספר תחומים.
המבקר ציין כי מאז הדו"ח הקודם קודמו הפחתות מכסים על מוצרי מזון מיובאים וקודמה הרפורמה בחקלאות והגנת הצומח. עם זאת, משרד האוצר והחקלאות לא הצליחו לגבש הסכמות לגבי מתן תמיכה ישירה לחקלאים כמענה להפחתת המכסים ופתיחת השוק ליבוא וכן כי לאחר ביטול הרפורמה בחקלאות לבקשת שר החקלאות אבי דיכטר לא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים, על הכמות שלהם ומחירם.
ביחס למשרד הבריאות, ציין המבקר כי עד למועד סיום הביקורת, המשרד לא עמד בלוחות הזמנים שעליהם המליצה הוועדה לבחינת תקני מזון ולבחינת הכללתם של תקנים בתוספת הרביעית לחוק התקנים, כך שיתאפשר יבוא מצרך או תהליך עבודה המתאים לדרישות אסדרה זרה. כמו כן, משרד הבריאות לא הציג את תוצאות בחינת אפשרות צירופם של 15 התקנים שעליהם המליצה הוועדה. עוד נמצא כי המשרד לא הסיר רשמיות של שמונה תקנים בתחילת השנה, כפי שקבעה הוועדה, כך שיבוא ומכירת מוצרים שעליהם חלים תקנים אלו אפשרית רק בעבור מוצרים העומדים בתקינה הישראלית הייחודית, דבר שיכול להגביל את היבוא שלא לצורך. בין המוצרים שעליהם חלים מגבלות אלו כלולים לדוגמה שמן זית, שוקולד, דבש ומוצרי דבש. בנוסף יש תקנים ייחודיים לשימורי פירות וירקות, לשימורי דגים בשמן, למוצרי עגבניות משומרות ועוד.
ביחס למשרד הכלכלה מצא המבקר כי אמנם קבלת אישור שחרור משלוח מהנמל במסגרת המסלול האירופי אורכת בסך הכול כחמישה ימים לעומת 74-111 ימים במסלול יבוא מזון רגיש, ויבואן המייבא מוצרי חלב מסוימים במסלול האירופי יכול לחסוך כ-11% מעלות המכר לעומת יבואן המייבא במסלול הרגיל, כ-150 יבואנים גדולים בתחום המזון אינם עוברים למסלול האירופי כיבואן נאות, ומרבית היבוא של המזון הרגיש ממשיך להגיע במסלול הרגיל הדורש אישור יבוא מראש ובדיקות בשער הכניסה לישראל.
להערכתו, העדפת מסלול היבוא היקר יותר על ידי היבואנים מלמדת שבכוחם להעמיס את העלויות הנוספות על הצרכן ושהשוק אינו תחרותי מספיק, והם אינם חשופים לתחרות מספיקה מצד יבואנים מתחרים. לטענת היבואנים, התנאים ברפורמה ביבוא מזון לפי המסלול האירופי אינם נותנים להם מענה שלם. כך לדוגמא, חוסר היכולת לייבא במכולה אחת מוצרים הנכללים ברפורמה ומוצרים שאינם נכללים בה.
עוד, נמצא כי באופן שאינו עולה בקנה אחד עם המלצות של משרד הבריאות לצריכת מזון בריא, בקטגוריה של לחמים יש פיקוח מחירים על הלחם הלבן ואין פיקוח מחירים על הלחם המלא (הבריא), וכך פערי המחירים בקטגוריות שנבחנו בין ישראל למדינות נבחרות עומדים על 82%. כמו כן מחירם הגבוה של מוצרים שנחשבים מוצרים בריאים ייתכן ומצמצם את צריכתם על ידי הציבור.
המבקר קבע כי על משרדי האוצר, הכלכלה, החקלאות והבריאות וכן רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן לבצע פעולות פרו-אקטיביות לפתיחת השוק לתחרות ולצמצום הריכוזיות, כל אחד באמצעות הכלים שעומדים לרשותו, ואף בשילוב כוחות משותפים של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ואם יידרש להמשיך ולפעול לתיקוני חקיקה כדי להגדיל את ארסנל הכלים הנדרשים. על ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים ששותפים לעבודת ועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה לעקוב אחר יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן ולעדכונן אם נדרש.
מרשות התחרות נמסר: "תחום המזון והשפעתו על יוקר המחייה בישראל עומד בראש סדר העדיפויות של הרשות, והיא משקיעה משאבים רבים בטיפול בו. פעילות הרשות מתאפיינת באכיפה בלתי מתפשרת במישור הפלילי והמנהלי, בעצירת מיזוגים שעלולים לפגוע בתחרות ולתרום ליוקר המחייה ובהעמקת הבדיקות בבקשות למיזוגים.".
מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ נמסר: "ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה יזמה את רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", שתיכנס לתוקף ב-1.1.2025. הרפורמה פותחת את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים, הקרטלים והיבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות של תקינה ישראלית ייחודית.
"בכוונת ראש הממשלה להמשיך ולכנס את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כדי לקיים מעקב אחר יישום הרפורמה עם כניסתה לתוקף בתחילת השנה, ולהמשיך להוביל רפורמות דומות בענפי המשק השונים שטרם טופלו במסגרת הרפורמה הנוכחית".
