מחירי המזון שוב עולים וניר ברקת עסוק בפוליטיקה
מחירי המזון שוב עולים וניר ברקת עסוק בפוליטיקה
לפחות 12 יצרניות ויבואניות מזון וטואלטיקה יעלו מחירים בו־זמנית ב־1 בפברואר בשיעור דו־ספרתי. שר הכלכלה מגלגל את האשמה לממונה על התחרות מיכל כהן, אך גם לו חלק משמעותי בהשתוללות יוקר המחיה
בעיצומה של המלחמה, יעלו מחרתיים (ה') מחירי חלק ניכר ממוצרי המזון, הטואלטיקה והניקיון ברשתות השיווק בשיעור דו ספרתי המגיע ל־25%. בחלק מהמקרים, כמו ההעלאה של מוצרי שטראוס ושסטוביץ, מספקיות המזון הגדולות בשוק, מדובר בפעם השלישית והרביעית שהחברות מעלות מחירים בשנה וחצי האחרונות. את ההתייקרות ירגישו כל הצרכנים, שכן מדובר על לפחות 12 חברות שיעלו במקביל מחירים של אלפי מוצרים במצטבר.
הגדולה מכולן היא שטראוס, שהודיעה לפני כשבועיים על העלאת מחירי מאות מוצרים בעד 25% ובהם שמן הזית של יד מרדכי שמחירו יזנק ב־25%, שוקולד פרה וופלים שיעלו ב־14%, קקאו ושוקולית ב־10%, דוריטוס ב־9.6% וחומוס ב־6%. מדובר בפעם הרביעית ששטראוס מעלה מחירים בשנה האחרונה. בינואר שעבר עלו מחירי מחלבת שטראוס ויטבתה, וכן החטיפים המלוחים כמו תפוצ'יפס, סלטי אחלה ומרבית מוצרי השוקולד של עלית ב־9%. חמישה חודשים לאחר מכן, העלתה שטראוס את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים שלה ב־6% ושבועיים לאחר מכן העלתה את מחירי מוצרי קפה עלית, קפסולות הקפה, החטיפים המלוחים והמתוקים ושמן הזית של יד מרדכי ב־6%.
ב־2021 היתה זו שטראוס שפתחה את הדלת לגל ההתייקרויות כשציינה בדו"חותיה לרבעון הראשון כי היא נערכת להעלאת מחירים כמענה לעלייה במחירי חומרי הגלם, נחקרה בחשד לתיאום מחירים והוגש נגדה כתב אישום בכפוף לשימוע. במקרה הנוכחי היתה זו היבואנית שסטוביץ שהובילה את גל ההתייקרויות, כשהודיעה ביום האחרון של 2023 על העלאת מחירי מוצרי המזון, הטואלטיקה והניקיון שהיא משווקת בעד 20%, כך שמחר תתייקר פסטה ברילה ב־12%, משחות שיניים של קולגייט ב־15%, סבוני פלמוליב ב־17% ומוצרי נקיון של אג'קס ב־20%.
גם עבור שסטוביץ, מדובר בהתייקרות רביעית בשנתיים. הגל של שסטוביץ נפתח בהעלאה של 12% במחירי ברילה וקולגייט בתחילת 2022, והעלאת מחירי טונה ריאו מארה, אטריות, אורז, רוטבי בישול של מאסטר שף ושוקולד של צ'וקטה בעד 14% ביולי 2022. במאי 2023 עלו מחירי ברילה, חטיפי פרי, תה פומפדור ושוקולד צ'וקטה בעד 10%.
לשסטוביץ הצטרפה סוגת עם העלאה של עד 20% למוצרי יסוד כמו קטניות, קינואה וסוכר, וחברות קטנות יותר כמו יכין, שהעלתה את מחירי שימורי העגבניות, התירס, האפונה והחומוס ב־6%, ובית השיטה שהעלתה את מחירי הזיתים והחמוצים בעד 15%. עוד הצטרפו סידס, יבואנית שוקולד לינדט וחטיפי חלבון קורני עם התייקרות של עד 16%, ויסוצקי עם העלאת שליש ממוצרי התה ובנוסף שמן זית, זיתים ומוצרי עגבניות של זיתא ב־10%. גם ויליפוד, שבדוחותיה אותתה על העלאת מחירים כשציינה כי תפעל לשיפור תנאי הסחר מול הקמעונאים, מימשה את כוונתה והעלתה את מחירי טונה ויליגר, אורז, אטריות אורז, רטבים ושימורים בעד 15%. עוד באותו יום הודיעה חברת הטואלטיקה ד"ר פישר על העלאת מחירים של עד 10% לקרמים ושמפו סרקל ואחריה הודיעה בארכה על העלאת מחירי הטחינה והחלווה ב־9%. סלטי שמיר, הספקית השלישית בגודלה בשוק הסלטים ויצרנית הסלטים במותג הפרטי של שופרסל, הצטרפה לגל עם העלאה של מחירי הסלטים ב־10% ומוצרי הדגים ב־15%.
בשונה מהאירוע החריג בסוף 2022, אז הביע מנכ"ל שופרסל אורי טרמן התנגדות מטעמים שתאמו את האינטרס של החברה, הפעם גל ההתייקרויות התקבל בקול דממה דקה מצד מובילת שוק הקמעונאות. אם לא די בכך, דרשה שופרסל מהספקים תוספת הנחות, מה שעלול לגרום להם להעלות מחירים לצרכן, כדי לא לפגוע ברווחיותם.
גל ההתייקרויות נרשם בעיתוי נוח לשר הכלכלה ניר ברקת, המנהל בשנה האחרונה מאבק אישי בממונה על התחרות מיכל כהן וסיפק לו הזדמנות טובה לשגר השבוע לנציב שירות המדינה בקשה לכינוס ועדת המינויים לסיום העסקתה. משבר האמון החל עם כניסתו של ברקת לתפקיד ונחשף במאי האחרון, אז זימן ברקת את כהן וביקש ממנה לסיים את תפקידה, לאור מה שהגדיר כ"חוסר אמון עמוק". ברקת היה זה שחשף את המשבר, אחרי ששלוש חברות המשקאות העלו מחירים. הוא טען אז כי שאחרי שבחן במשך 5 חודשים את תפקודה של הרשות, מצא כי כהן מסרבת לאמץ ולממש את מדיניותו. ב"כלכליסט" נחשף אז כי מנכ"ל המשרד אמנון מרחב ביקש מכהן להוציא לקוקה קולה דרישת נתונים בחשד לניצול מעמד לרעה או לחלופין לגביית מחיר מופרז. כשכהן הסבירה שאין לרשות חשדות כאלו, אמר לה מנכ"ל המשרד שמספיק שתאיים על החברה בדרישת הנתונים והיא לא תהיה חייבת לאכוף אותה. כהן הדפה את הדרישה וזומנה לפגישה עם ברקת שביקש ממנה לסיים את תפקידה.
כהן אמנם שידרה שאינה מתרשמת מהאיומים של ברקת, אבל אפשר להעריך שהאיום בהדחה אילץ אותה באופן טבעי להיערך ולהציג תמונה הפוכה. ואכן, נראה היה כי כהן העלתה הילוך ובדיוק חודש אחרי האיום של ברקת, הודיעה לשטראוס כי תטיל עליה, בכפוף לשימוע, קנס חריג של 111 מיליון שקל בעקבות מהלכים הנוגעים לניסיונה להתמזג עם משק ויילר שנתיים קודם לכן. 5 ימים אחרי כן, הכריזה כהן על ויסוצקי כמונופול בתום בדיקה שארכה שנה וחצי. כעבור חודשיים, הודיעה כהן לשטראוס כי תגיש נגדה, בכפוף לשימוע, כתב אישום בפרשת תיאום המחירים לכאורה, שנפתחה שנתיים קודם לכן בעקבות הערה שכללה שטראוס בדו"חות הכספיים.
מדובר בשלושה צעדים משמעותיים שהושלמו בתום תהליך ממושך, אך העניקו תחושה שהטיפול בהם הואץ בעקבות הלחץ שהפעיל ברקת. את הביקורת של ברקת הרוויחה כהן ביושר כשהמשיכה מאז שמונתה לתפקיד לאשר בקשות מיזוג שהעצימו כוחן של חברות גדולות.
אותן חברות שהבינו שבשל כוחן הרב בתחום פעילותן לא יוכלו לקנות מתחרים ישירים החלו לתור אחר הזדמנויות להתרחבות לתחומים חדשים, כמו שופרסל שהתרחבה ב־2018 מתחום המזון לפארם עם רכישת ניו פארם. כהן תרמה את חלקה באישור בקשות מיזוג כמו זו של שופרסל לרכישת רשת הסטוק דן דיל, או בקשתה של מובילת שוק קמעונאות המזון, שהתרחבה לתחום סיטונאות המזון עם רכישת חברת אמיגה, להשתלט גם על חברת המפיץ ובקשתה של דיפלומט לרכוש את חברת דורות הפועלת בשוק צמחי התיבול.
אלא שכהן לא לבד, שכן ברקת עצמו, שעם כניסתו למשרד הכלכלה יצא בהצהרות לוחמניות כלפי חברות המזון ואיים לפעול נגדן אם יעלו מחירים ללא הצדקה, זנח די מהר את הטיפול בליבת פעילותו של משרד הכלכלה. עם פרוץ המלחמה פרסם ברקת תזכיר חוק להענשת חברות שהעלו מחירים בזמן מלחמה, אך שברגע שהחליט לכוון לראשות הליכוד נזנח העניין ובעלי העסקים אף זכו ממנו לבונוס בדמות ביטול חובת סימון מחירים. על חלקו של משרד הכלכלה בראשו עומד ברקת בהפקרת הצרכנים ניתן ללמוד מדו"ח מבקר המדינה שפורסם החודש ולפיו כמעט ולא מתקיימת אכיפה והרתעה על מנגנון פיקוח המחירים ורוב תיקי האכיפה שהעביר המינהל למחלקת התביעות נסגרו מחוסר אשמה, וכי הכופר הממוצע שהוטל בשנים האחרונות היה 7,600 שקל - נמוך ביחס לתקרה שנקבעה בחוק וביחס לפדיונות של עסקים קטנים בענף המזון, כך שהוא עלול שלא להרתיע מלהפר את החוק.
זאת ועוד, המפקח במשרד הכלכלה (דאז) לא ביצע ניתוח תקופתי במהלך השנים האחרונות לצורך איתור מחירי מוצרים שנמצאים בפיקוח, ניתוחם ומעקב אחריהם או כאלה שראויים לפיקוח, למעט בחינה יחידה ב־2019 בשיתוף אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה. בנוסף, בחלוף יותר מעשור מפרסום המלצות ועדת טרכטנברג, שר הכלכלה אומנם מינה צוות לבחינת פרסום דו"חות של חברה שהיא מונופול מוכרז, אך הצוות לא פרסם תזכיר חוק ולא הוטלה חובת פרסום דו"חות כספיים על חברות אלו.
בהקשר זה, יש לציין כי בימים אלו עורכות החברות את הדו"חות הכספיים השנתיים שלהן ואחד הדיונים המרכזיים נוגעים להחלטה על חלוקת דיבידנדים. אותם מנהלים בכירים שסיפרו אחרי מחאת הקוטג' ב־2011 כי צירפו באופן מטאפורי את הצרכן כחבר הנהלה וכל החלטה תתקבל כאילו הוא נוכח בדיון, הבינו שהצרכן הופקר ושחררו את הרסן מתחילת 2022 ועד היום. אם אלו יקבלו החלטה לחלק דיבידנדים אחרי שהסבירו שנאלצו להעלות מחירים פעם אחר פעם בכדי שהחברה לא תפגע, הם יזדקקו להסברים טובים בעתיד.
