מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13: קריסת שומרי הסף של התקשורת
מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13: קריסת שומרי הסף של התקשורת
אחרי שורה של מינויים כושלים שהוביל יו״ר רשת 13 נדב טופולסקי, המינוי של העסקנית הפוליטית ומקורבת ראש הממשלה יוליה שמאלוב־ברקוביץ' למנכ״לית החדשות מדרדר את הערוץ של לן בלווטניק לתהום
שוק התקשורת סוער בעקבות מינויה החריג של הפוליטיקאית לשעבר יוליה שמאלוב־ברקוביץ' למנכ״לית חברת חדשות 13 והחשש להתערבות פוליטית בתכנים העיתונאיים. המינוי אושר פה אחד על ידי דירקטוריון החברה ועיתונאי 13 החלו במאבק נגד המינוי ואליהם הצטרף גם ארגון העיתונאים שמאיים בפנייה לבית המשפט כדי למנוע את המינוי.
תזמון המינוי של שמאלוב־ברקוביץ', המקורבת לראש הממשלה נתניהו, כמעט סמלי — שלושה ימים לאחר שפשטה המשטרה על משרד התחבורה לאור ממצאי התחקיר של עיתונאי הערוץ רביב דרוקר, שחשף את אופן ההתנהלות של השרה מירי רגב והעדפותיה הפוליטיות על פני אלה של הציבור. ייתכן שהתזמון אקראי אך הוא מעיד על האבסורד שבבחירת דמות המקורבת לראש הממשלה שתעמוד בראש מערכת חדשות גדולה, והוא מעלה חשש בנוגע ליכולת של כתבי הערוץ להמשיך לעשות עיתונות אמיצה וביקורתית. "איך בדיוק אנחנו אמורים להתייעץ עם המנכ"לית על תחקיר או סיפור שיש לנו על פוליטיקאי? איך נוכל, כפי שאנחנו נוהגים לפעמים, לשתף במקורות?" תהה עיתונאי בערוץ.
מלבד הקרבה לנתניהו, בעברה של שמאלוב־ברקוביץ' שורת אמירות בעייתיות: ב־2011 בעת שכיהנה כחברת כנסת התבטאה נגד "הג'יהאד הפמיניסטי" ובדיון ב־2012 בנושא המסתננים מגבול הדרום טענה כי "יש לכלוא פעילי זכויות אדם במחנות בדרום".
הרשות השנייה היא גוף שאמון בין השאר על האתיקה של השידורים בישראל, ועצם העובדה שמחצית מנציגיו היושבים בדירקטוריון חדשות 13 הכשירו את המינוי של שמאלוב־ברקוביץ' היא בבחינת קריסה של שומרי הסף של התקשורת בישראל. הרשות מתוקף תפקידה אמנם אינה אחראית למינוי מנכ"לים של חברות חדשות, אבל בדירקטוריונים יושבים נציגים שלה. בחדשות 13 למעשה מחצית מחברי הדירקטוריון הם נציגי הרשות השנייה, והם אלה שאיפשרו עתה לפוליטיקאית לכהן כמנכ"לית של חברת חדשות. הדאגה שמביעים אנשי חדשות 13 אינה נחלתם הפרטית, ואינה מאבק של עובדים בהנהלה, זה מאבק שהפסד בו מטיל צל ענק על האופי הדמוקרטי ושוק התקשורת החופשית בישראל: הצבת דמות פוליטית עם עבר בעייתי של מעורבות בתקשורת בראש מערכת חדשות היא פגיעה ישירה בחופש העיתונות.
עיתונאי בחדשות 13: "איך בדיוק אנחנו אמורים להתייעץ עם המנכ"לית על תחקיר או סיפור שיש לנו על פוליטיקאי? איך נוכל לשתף אותה, כנהוג לעתים, במקורות שלנו לידיעות?"
את הקשר שבין שמאלוב־ברקוביץ' לבין נתניהו ניתן היה לזהות בתקופת כהונתה כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הגוף המפקח על ערוצי הטלוויזיה, אותה החלה למלא ב־2017 לאחר שמונתה על ידי שר התקשורת אז איוב קרא, ששימש כעושה דברו של נתניהו. באותה תקופה האתגר המרכזי של הרשות היה המיזוג בין ערוץ 10 לרשת. ערוץ 10 אמנם לא הצליח מסחרית ונקלע לקשיים כספיים אך כתבי הערוץ הצליחו להציג עיתונות לוחמנית וביקורתית נגד השלטון. במשרדי הממשלה ובהנהלת הערוץ קיוו שהמיזוג עם רשת והקמת "רשת 13" יאפשרו לערוץ לזנק — מהלך שלא נשא פרי.
מי שעמד בראש המתנגדים למיזוג היה בנימין נתניהו — שרצה כנראה שערוץ 10 ימשיך לסבול מקשיים כלכליים — וכך יהיה תלוי ברגולטור ובממשלה. כך, בניגוד לעמדת הדרגים המקצועיים, שמאלוב־ברקוביץ' התנגדה ואף עיכבה את המיזוג, ללא מתן הסבר. התנגדותה הובילה את ארגון העיתונאים לפנות למשרד התקשורת ב־2018 בביקורת חריפה מפי יו"ר ועד העיתונאים של הערוץ, טל שורר, שבו טען ל"שילוב בין ההתנגדות הנחרצת של יו"ר הרשות לבין היעדר של הסבר כלשהו לכך... לנוכח ניסיונות העבר לפגוע בחדשות 10, לטעמי מצופה כי משרד התקשורת יקיים בהקדם האפשרי בדיקה מעמיקה שתאשש או תפריך את התחושות הקשות".
בעקבות הפנייה כתב מנכ"ל משרד התקשורת אז, נתי כהן, דו"ח שתקף בחריפות את שמאלוב־ברקוביץ' והתנהלותה. בו ציין, בין השאר, כי שמאלוב־ברקוביץ' "פעלה לסכסך בין הגורמים השונים... גיבשה באופן עצמאי את עמדתה על המיזוג טרם קיום הליך סדור וקבלת החומרים... ציינה כי יש בידה חוות דעת משפטיות המבססות את עמדתה, אך חרף בקשותי לא מסרה עותק של חוות הדעת... מהאמור לעיל עולים ספקות ותהיות של ממש... הנוגעים לאופן מילוי תפקידה ובהכרח רלוונטיות כמידע, שאותו יש לשקול בכובד ראש בקשר לשאלת מועמדותה לתפקיד יו"ר הרשות השנייה"
למרות הביקורת החריפה על התנהלותה נראה כי בליכוד מיהרו להוריד את קרא מהעץ עליו טיפס, והדחתה ירדה מסדר היום. מי שסייע למהלך היה אברהם נתן, עסקן ליכוד וחבר מרכז מפלגה לשעבר. שמאלוב מאוחר יותר היתה מי שמינתה אותו לחבר דירקטוריון בחדשות 13. ההגנה שהעניק נתן לשמאלוב היא רק נקודה אחת בקשר בין השניים. אותו נתן היה אחד מארבעת החברים בוועדת האיתור לתפקיד, יחד עם איל דה־פאו יו"ר חברת החדשות, נדב טופולסקי יו"ר הערוץ ואמיליאנו קלמזוק (המנכ"ל הנוכחי של ערוץ 13). ובדירקטוריון חברים גם צבי חפץ ויפעת בן חי שגב (יו"ר מועצת הכבלים והלווין בעבר, וגם נציגת הרשות השנייה בדירקטוריון) — שגם מקורבת לליכוד: לאחרונה מונתה לדירקטוריון הדואר על ידי שר התקשורת שלמה קרעי. בן שגב חי היתה עדה מטעם התביעה במשפט נתניהו, כאשר במהלך עדותה שינתה את עמדתה לטובת נתניהו וטענה כי דבריה בחקירה הוצאו מהקשרם. אם כן, בדירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 13 כבר היום יש שתי דמויות מקורבות מאוד לליכוד, ומינוי שמאלוב־ברקוביץ' רק יחזק את האחיזה של מקורבי ראש הממשלה שם.
המעורבות החריגה של נתניהו בערוץ 13 מתבטאת גם בזהות הבעלים: עיקר הבעלות בערוץ היא של לן בלווטניק, שנחשב לאיש השני העשיר בבריטניה. בלווטניק רכש את השליטה בערוץ 10 ב־2015, והגדיל את אחזקותיו לאחר המיזוג עם רשת. בעדותו במסגרת תיקי האלפים כנגד נתניהו, טען בלווטניק שנתניהו המליץ לו לרכוש את השליטה בערוץ.
בשנה האחרונה, ירד ערוץ 13 למקום השלישי בטבלאות הרייטינג, לאחר שערוץ 14 — המאתרג ומעביר את מסרי הליכוד ונתניהו עוקף אותו באופן עקבי ומצוי במקום השני, כשבראש טבלת הרייטינג נותר ערוץ קשת 12.
שמאלוב־ברקוביץ' מונתה לפני כחצי שנה ליועצת חיצונית לערוץ כדי להתמודד עם הירידה החדה ברייטינג.
בדירקטוריון חדשות 13 כבר היום יש שתי דמויות מקורבות מאוד לליכוד. מינוי שמאלוב־ברקוביץ' למנכ"לית רק יחזק את האחיזה של מקורבי ראש הממשלה שם
המיזוג של רשת עם ערוץ 10 ב־2019, לא הצליח להניב את התוצאות המיוחלות ועל אף שורה של עורכים ועיתונאים בכירים שעובדים בו — הרייטינג לא השתפר ולא מהווה תחרות לקשת 12. הירידה ברייטינג לוותה גם בשורה של מינויים בעייתיים ותכופים לתפקידים מרכזיים שביצע היו"ר נדב טופולובסקי ובעזיבה של שורת בכירים בהנהלת הערוץ ובחברת החדשות: בדצמבר 2023 עזב את החברה מנכ"ל הערוץ יורם אלטמן, שהיה המנכ"ל השלישי בשלוש שנים שעוזב את הנהלת הערוץ, כשקדמו לו יוסי ורשבסקי ואבי בן טל. כיום בראש הערוץ עומד אמיליאנו קלמזוק.
גם הנהלת חברת החדשות של הערוץ לא היתה יציבה בשנים האחרונות. ב־2019, מעט לאחר המיזוג עזב את התפקיד המנכ"ל גולן יוכפז, שהוחלף על ידי ישראל טוויטו שכיהן בתפקיד למשך שנתיים. ב־2021 מונה לתפקיד אבירם אלעד ופרש גם הוא לאחר שנתיים. וב־2023, לאחר עזיבתו של אלעד, מונה לתפקיד אור צלקובניק שהודיע על עזיבה בחודש שעבר אחרי כשנה בלבד בתפקיד.
לבד ההנהלה הבכירה, גם שורת כתבים ועורכים עזבה את הערוץ בחודשים האחרונים כשרובם הצטרפו לערוץ החדשות החדש שצפוי להתחיל לשדר בסוף החודש, i24 בעברית, ובראשו עומד ישראל טוויטו. השם המוכר ביותר שעבר לערוץ החדש מ־13 הוא הפרשן לענייני ערבים צבי יחזקאלי. ניתן לראות אם כן את מינוי שמאלוב ברקוביץ' כשינוי גישה בערוץ: לאחר רצף ניסיונות עם מינוי של אנשי תקשורת — בחרו מינוי פוליטי מובהק שיכול לשפר את מצבו מול השלטון. בסביבתו של קלמזוק נטען כי אינו מתכוון לחזור בו מהמינוי, על אף הסערה ואף טען כי "עתה ניתן ביטוי לכל מגוון הדעות".
כעת, ככל שנתוני הצפייה בערוץ 13 יורדים, לא מן הנמנע שיזדקק להקלות שונות ממשרדי הממשלה, במיוחד במידה שיחזור לחיינו חוק השידורים של קרעי — שבבסיסו הכוונה להקים גוף מפקח חדש על השידורים שימונה על ידי הממשלה. למעשה, ייתכן שהחוק כבר מימש חלק ממטרתו: הרתעה של השלטון כנגד התקשורת החופשית.