משרד האוצר: "הגבלת יבואנים תפגע ביצרנים קטנים"
משרד האוצר: "הגבלת יבואנים תפגע ביצרנים קטנים"
האוצר תכנן לאסור על יבואנים להפיץ יותר מיצרן גדול אחד, אך בסוף הוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים בנימוק שהדבר בעצם יצמצם את התחרות
"הופתענו והתאכזבנו לגלות שהרפורמה שנועדה לצמצם את כוחם של המפיצים הגדולים הוצאה מחוק ההסדרים", אמר מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בנוגע להשפעת ספקים המזון הגדולים על יוקר המחיה. הדיון התקיים על רקע החלטת הממשלה לוותר על רפורמת "פירוק המותגים", שנועדה לצמצם את כוחם של מפיצים כגון דיפלומט ושסטוביץ'.
נציג האוצר בדיון, גל ברנס, הסביר כי הרקע להחלטה לסגת מן הרפורמה היה מקצועי. לדבריו, "במהלך השימוע עלתה טענה מרכזית כי יישום הרפורמה כמות שהיא תביא לפגיעה משמעותית ביצרנים הקטנים, וככה תיפגע התחרות".
האוצר תכנן לאסור על יבואנים להפיץ מוצרים של יותר מיצרן גדול אחד או של יצרן גדול אחד ויצרנים בינוניים. בתהליך השימוע התברר כי האיסור לייבא מוצרים של יצרנים בינוניים יחד עם יצרן גדול עשוי להביא לפגיעה משמעותית ביעילות, וספק אם זה יביא להורדת המחירים.
מרחב ציין כי להערכתו כניסתה של רשת קרפור לישראל עשויה להביא לירידת מחירים. עם זאת, יו"ר הוועדה דוד ביתן הטיל ספק: "הם רק מייבאים ומוכרים בסופרים קיימים (של רשת יינות ביתן)". לספקנותו של ביתן הצטרף מנכ"ל דיפלומט נעם וימן: "זכיינות לא תעזור. אם היה אפשר להביא את אמזון, שעובדת עם ספקים, אז זה היה מוריד את המחירים במהירות". הממונה על התחרות מיכל כהן השיבה: "עצם העובדה שהם יוכלו להביא מוצרים חדשים לצרכנים, ויהיו רשת גדולה בישראל, יש לזה משמעות תחרותית גדולה".
מנכ"ל דיפלומט נעם וימן, שנכח בדיון בכנסת, אמר כי בשונה מהמחקר של האוצר, שמצא כי עשרת הספקים הפרטיים הגדולים מחזיקים בשיעורי רווחיות של 12.5%, "הרווחיות של דיפלומט היא 5%, זה נמוך ב־60% מהתוצאות של המחקר של האוצר לגבי ממוצע עשרת הספקים".
וימן הזכיר מספר קטגוריות שבהן הוא מחזיק בנתח שוק נמוך, כמו בשוק הטיטולים (20% פמפרס) ושוק הקפה (20% ג'ייקובס), וניסה להסיט את האש ליצרנים המקומיים כמו אסם ועלית. לטענתו, כל הרעיון של האוצר להתמקד רק במפיצים לא יועיל למשק: "לקחנו את 100 המותגים החזקים בישראל, 80% של יצרנים מקומיים, 10% של מותגים פרטיים, ורק 10% יבוא. השוק הריכוזי הישראלי נשלט על ידי יצרנים ישראלים". עם זאת וימן הודה כי המחירים בישראל גבוהים בהשוואה בינלאומית, והאשים בכך את גודלו של השוק הישראלי: "אי אפשר לצפות ששוק של 9 מיליון יקבל מחירים כמו באירופה, שהם שוק של 450 מיליון איש".
כשהדיון הגיע לנושא היבוא המקביל, אמר וימן: "אנחנו בעד יבוא מקביל שיוריד גם לנו מחירים". דב גוברין, משנה למנכ"ל שסטוביץ, גם היא חברת הפצה מרכזית בישראל, אמר: "אין להם בעיה עם יבוא מקביל'. בשלב זה התערבה הממונה על התחרות מיכל כהן ואמרה: "היו לנו הליכי אכיפה נגד שסטוביץ". גוברין השיב כי הדבר לא היה בדיוק כך. מכל מקום התברר כי בשלב מסוים נאלצה רשות התחרות לאסור על שסטוביץ להעביר לקולגייט מספרי אצווה של יבוא מקביל. גם מנכ"ל החברה המרכזית, ניר לוינגר, אמר: "לא מתנגדים ליבוא מקביל, אך המוצרים המיובאים מהרשות הפלסטינית הם לא חוקיים".
גם בדיון זה העלו אנשי העסקים את הדרישה למע"מ דיפרנציאלי ולהפחתת עלויות אחרות המוטלות על ידי הממשלה. לטענתם, יש על המדינה לפעול להורדת מס הצריכה המוטל על מוצרי מזון. וימן אמר כי אין סיבה שיהיה פטור ממע"מ על פירות וירקות אך לא על טיטולים. רמי לוי הוסיף כי חוק הפיקדון מייקר את הבקבוקים. נציג האוצר בדיון הזכיר כי מדיניות המע"מ האחיד בישראל זוכה לשבחים מארגונים בינלאומיים, והפחתה של המע"מ תיאלץ להעלות מסים אחרים.
יו"ר הוועדה ביטן תקף את האוצר: "באוצר עושים בעיות כרגיל על מעמ אפס", אך בהמשך הדיון התגלה כי ביטן לא תומך דווקא בפתרון המע"מ הדיפרנציאלי, אלא בעיקר מכוון ליצור לחץ על האוצר לטפל באופן דחוף יותר בסוגיית יוקר המחיה. במסגרת זו הטיל ביטן ספק ביעילות של תהליכי קידום תחרות להורדת המחיר: "אנחנו לא מסכימים על העניין הזה (כתגובה למיכל כהן שאמרה כי קידום תחרות מביא לירידה במחיר, ש"ט), אני לא דוקטור ולא מומחה, אני מומחה למציאות, ובמציאות המחירים ממשיכים לעלות כל הזמן, למרות רפורמת הקורנפלקס שמשרד האוצר הלך עליה בכל הכוח".
