בג"ץ קבע: תן ביס תמסור מסמכים לרשות התחרות
בג"ץ קבע: תן ביס תמסור מסמכים לרשות התחרות
בג”ץ קבע שלא נפל פגם בבקשת רשות התחרות לקבל מסמכים מחברת המשלוחים, במסגרת בדיקת השוק. תן ביס תידרש להעביר פרוטוקולים של ישיבות הנהלה והתכתבויות בין עובדים
בג"ץ דחה את העתירה של חברת תן ביס נגד רשות התחרות וקבע כי החברה לא עמדה בחובה למצות הליכים בסוגיה הנוגעת לעצם סמכותה של רשות התחרות לדרוש חומרים הנוגעים לחברה־האם של תן ביס, Just eat ההולנדית. יתרה מזאת, בג"ץ קבע כי לא נפל פגם בדרישת רשות התחרות לקבל מסמכים והתכתבויות של הנהלת תן ביס.
בג"ץ קבע כי סמכות הממונה לדרוש מידע היא כלי חיוני המסייע לה לאסוף נתונים וחומרים, ובכך מאפשרת קבלת החלטות באופן מושכל תוך התבססות על מידע רלבנטי.
תן ביס התבקשה להגיש לרשות התחרות חומרים ונתונים בנוגע לפעילות החברה, וכן מסמכים מהחברה־האם שלה בהולנד, במסגרת בדיקה מינהלית שבה פתחה רשות התחרות הנוגעת לכל שוק המשלוחים. הבדיקה החלה בעקבות תלונה שהוגשה לרשות נגד חברת וולט, אחת המתחרות בתן ביס. בין היתר דרשה הרשות מתן ביס למסור לה מידע על אזורי חלוקה ופרטים על המסעדות שעובדות איתה, תכתובות, מסרונים, מיילים והודעות ווטסאפ. אחרי דיונים בין עורך הדין של תן ביס לבין הרשות צמצמה רשות התחרות את הדרישה המקורית והודיעה ביולי 2021 לתן ביס, שלא תעמוד על הדרישה להעביר חומרים מישיבות של החברה־האם ההולנדית, ולא תדרוש תכתובות פנימיות של עובדי תן ביס, למעט ביחס להנהלת החברה. הרשות הודיעה לחברה כי היא עשויה לדרוש בהמשך את החומרים הללו.
תן ביס העבירה חומרים מסוימים, ובנובמבר האחרון ביקשה הרשות גם פרוטוקולים של ישיבות הנהלה של החברה־האם. כעבור כמה ימים תן ביס שלחה לרשות מכתב שבו היא דורשת לבטל את הדרישה של הרשות לקבלת נתונים, וטענה כי הרשות אינה מוסמכת לדרוש לקבל מסרונים והודעות ווטסאפ וכי הדרישה בלתי סבירה ובלתי מידתית.
בין היתר טענה חברת משלוחי המזון כי לממונה "אין סמכות לדרוש מחברה שאינה נחשדת מסמכים פנימיים של חברה אחרת (Just eat) שאף היא לא נחשדת". תן ביס טענה בהקשר זה כי החברה־האם היא חברה נפרדת מבחינה משפטית, וכי הדרישה של רשות התחרות היא לקבל מסמכים מחברה זרה שייתכן שמכילים סודות מסחריים. תן ביס טענה כי יש לפנות ישירות ל־Just eat.
מאידך, רשות התחרות טענה בפני בג"ץ כי יש לדחות את העתירה מכמה סיבות: היעדר ניקיון כפיים מצדה של תן ביס בכך ש"הפרה פעם אחר פעם את הוראות חוק התחרות ולא העבירה את המידע שנדרש ממנה במועד". כאשר היא בחרה להעביר מידע מסוים, היא עשתה את זה באופן חלקי ונדרשה להשלמת החומרים לאורך תקופה ארוכה, ובנוסף, הרשות טענה כי העתירה לוקה ב"אי־מיצוי הליכים" ומדגישה כי הציעה לתן ביס להעביר הצעה לצמצום היקף המסמכים, אך תן ביס בחרה שלא לעשות את זה.
בית המשפט חייב את תן ביס בתשלום הוצאות משפט של 5,000 שקל.
