ניתוחגל ההתייקרויות: סמוטריץ' וברקת יצרו מסך עשן להסטת האש מהממשלה לעסקים
ניתוח
גל ההתייקרויות: סמוטריץ' וברקת יצרו מסך עשן להסטת האש מהממשלה לעסקים
שרי האוצר והכלכלה יצאו היום בשני מהלכים שנועדו להילחם ביוקר המחיה בענף המזון. בחינה מעמיקה שלהם מראה שמדובר בעיקר ב"פתרונות קסם" ישנים שכל ניסיון לקדם אותם בעבר נכשל
העלאות המחירים שעליהן הכריזו 15 חברות המזון הגדולות ייכנסו לתוקף בעוד כשבוע וחצי, ובהיעדר פתרון לבעיית יוקר המחיה, שרי הכלכלה והאוצר בחרו היום להציג מראית עין של עשייה, באמצעות דרישת נתוני רווחיות מ־15 החברות הגדולות והקמת ועדות שידרשו להמליץ על פירוק מונופולים.
מדובר בלא יותר ממסך עשן, שאין בו לשנות את המצב בשוק המזון, שלא השתנה גם אחרי הוועדות שהקימה הממשלה ב־2011, בעקבות המחאה החברתית הגדולה.
קשה שלא להתרשם מכך שההבטחות חסרות השחר לפירוק מונופולים ודרישת נתונים מחברות פרטיות באמתלה של בחינת הכנסתם לפיקוח, נועדו בעיקר להסיט את תשומת הלב מהתקציב הבעייתי שאותה תעלה הממשלה לאישור בכנסת.
תחת חסותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, זיהו שר האוצר סמוטריץ' ושר הכלכלה ברקת הזדמנות להסיט את האש למגזר העסקי ולהרחיק מהם את הבעיה. לטובת כך, נשלפו פתרונות קסם ישנים שאי אפשר באמת לקדם.
נתחיל בברקת שמנצל סעיף בחוק, שמאפשר במקרה של בחינת הכנסת מוצר לפיקוח, לדרוש מהיצרן או היבואן נתונים, שיסייעו לקבוע האם הדבר נדרש. ברקת הנחה את המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, יונתן בצלאל, לשגר מכתבי דרישה ל־15 יצרנים ויבואנים מהגדולים במשק לקבלת נתונים על עלויות הייצור שלהם, דוחות כספיים ותמחור. זאת, בטענה שאותן חברות אוחזות בנתח שוק גבוה בקטגוריות מסוימות בהן זיהה ריכוזיות וחוסר תחרותיות, שהובילו אותו לבחון הכנסת מוצרים אלו לפיקוח. הדרישה נשלחה למרות שבמשרד האוצר סולדים ממנגנוני הפיקוח ונמנעים ככל יכולתם מלעשות בהם שימוש, גם במקרים של מוצרים חיוניים כמו תרכובות מזון לתינוקות. כעת, מייצר ברקת רשימה כללית של עשרות מוצרים, אותם הוא לכאורה בוחן להכניס לפיקוח. הרשימה כוללת מוצרים, שיש להם תחליפים רבים על המדף, כמו נוזל הכלים פיירי של דיפלומט או אורז סוגת.
מעבר לכך שאין היתכנות אמיתית למהלך, הרי שהמדינה עצמה ויתרה על האפשרות להגביל את רווחיות החברות. היה זה הממונה על התחרות דויד גילה, שפרסם גילוי דעת לפיו רווחיות של למעלה מ-20%, יכולה לחשוף מונופול לתביעות. אלא שמחליפתו מיכל הלפרין, החליטה לבדוק את הנושא מחדש וכשעתרו נגד כוונתה, פרסמה גילוי דעת חדש שביטל הלכה למעשה את רף 20% הרווחיות והכניס פרמטרים שהרחיבו את שיקול דעת, ושיחררו את הרסן לחברות.
גם כשעוברים לסמוטריץ', קשה לפספס את הציניות בהחלטה להקים ועדה חדשה לפירוק המונופולים. זאת לאחר שנגנזו התקוות שנתלו בוועדת קדמי ב־2011 וקבעה שמקטע יצרני המזון הוא הריכוזי ביותר מכל שרשרת הערך בשוק המזון בישראל. בדו"ח הסופי הסתפק קדמי בהמלצה "לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בענף". בריאיון ל"כלכליסט" טען קדמי כי לא יכול היה לכלול המלצה לפירוק מונופולי המזון נוכח היעדר התמיכה. על הרקע זה, יש לקחת בעירבון מוגבל את ההצהרות של ברקת וסמוטריץ', שרק מחדדות את העובדה שהצרכן הישראלי נזנח בבעיית יוקר המחיה.
