כך מנסה קשת לבסס “כוח חסר תקדים" בתקשורת
כך מנסה קשת לבסס “כוח חסר תקדים" בתקשורת
לפי חוו”ד של אבי ליכט, בהזמנת HOT, היעדר אסדרה של הטלוויזיה הרב־ערוצית באינטרנט העניק הגנת ינוקא למתחרות חדשות, אך בידיים של קשת עלול להביא לכשל שוק מהותי
מועצת הרשות השנייה צפויה לקבל בשבועות הקרובים החלטה שעשויה להשפיע באופן מהותי על עתיד שוק התקשורת בכלל ושוק השידורים בפרט, כשעל שולחנה מונחת בקשה של חברת קשת, בניהולו של אבי ניר, לאשר לה להקים שירות של טלוויזיה רב־ערוצית באינטרנט (OTT).
בקשה זו מתבססת על העסקה שבמסגרתה רכשה קשת 25% מחברת RGE, בעלת ערוצי שידור כמו ערוץ הספורט (5) וערוץ הילדים וכן המפעילה של ערוץ הכנסת. העסקה בין קשת ל־RGE עברה את אישור רשות התחרות, אחרי ששני הצדדים שינו את מבנה העסקה ומתוך השקפה של הרשות שלפיה מתחרה נוסף בשוק יגדיל את ההיצע עבור הצרכנים ויהיה מנוף לתחרות.
אלא שמדובר בזווית ראייה צרה במיוחד מהיבטי התחרות בשוק הרב־ערוצי בלבד, שאינה מביאה בחשבון אלמנטים נוספים. המהלך של קשת עומד כעת לפתחה של מועצת הרשות השנייה, שתידרש לבחון האם הבקשה של קשת להפעיל טלוויזיה רב־ערוצית עם RGE לא נוגדת את תנאי הרישיון שלה ואת חוק התקשורת ובמיוחד את סעיף הבעלויות הצולבות שמונע מגופי תקשורת להחזיק בטלוויזיה רב־ערוצית.
ההכרעה בסוגיה בעלת משמעות גדולה הרבה יותר, שכן הניסיון של קשת נשען על לקונה בחוק שטרם טופלה על ידי המחוקק והרגולטור: הטכנולוגיה שבה קשת מתכוונת להשתמש (שידורים על גבי רשת האינטרנט) מקדימה בהרבה את החקיקה הקיימת, ולמעשה לא מפוקחת כלל.
מנצלת את הפרצה בחוק
שוק הטלוויזיה הרב־ערוצית נחלק היום למעשה לשניים: השוק המסורתי — כבלים ולוויין — שעליו יש רגולציה שמחייבת את השחקניות בו, HOT ו־yes, ברישיון ובעמידה בתנאים מחמירים, כמו חובת העברת שידורים והשקעה בתוכן. מנגד קיימת טלוויזיה מבוססת אינטרנט, כמו זו שמפעילות סלקום ופרטנר שאינן מפוקחות ולא חלה עליהן חובה רגולטורית כלשהי. בשנים האחרונות משתנה השוק מהותית כשגם HOT ובעיקר yes מעבירות את המנויים לשידורים על גבי האינטרנט, כך שהוא הופך להיות הדומיננטי וללא ספק מחייב אסדרה והתייחסות מצד הרגולטור, שעד היום נמנע מלגעת בו, בין היתר בשם התחרות שחוללו סלקום ופרטנר.
לתוך השוק הלא מאוסדר הזה מבקשת כעת קשת להיכנס ביחד עם RGE, אך היא שונה מהותית מסלקום ופרטנר. בעוד שתי האחרונות הן חברות תשתיות תקשורת שמתחרות מול קבוצת בזק וקבוצת HOT והטלוויזיה עבורן נחשבת לשירות משלים, קשת היא יצרנית תוכן דומיננטית בישראל.
בשנים האחרונות הצליחה קשת לחזק את מעמדה כשהשתלטה על חברת החדשות בעקבות המיזוג בין רשת לערוץ 10. בשנתיים האחרונות היא ניצלה את ההשתלטות הזו כדי לייצר גוף חדשות שחורג מגבולות המסך דרך אפליקציית N12. ביחד עם תוכני הספורט והילדים של RGE, היא זוכה ליתרון תחרותי משמעותי על פני המתחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצי, ובשוק לא מאוסדר ולא מפוקח, היתרון הזה הופך לקריטי עבור קשת על פני המתחרות.
מתוך חוות הדעת של ליכט: אם תאושר הבקשה, היא תבסס את קשת כשליטה בתחום התקשורת, בניגוד לכוונת המחוקק לבזר את השליטה בשוק"
ביולי האחרון הגישה הוועדה לבחינת האסדרה על תחום השידורים שבראשה עמד חה"כ לשעבר רועי פולקמן את המלצותיה לשר התקשורת יועז הנדל. במסגרת המלצותיה, שאותן החליט הנדל לאמץ במלואן, התייחסה הוועדה גם לשינויים הטכנולוגיים והשפעתם על השוק וקראה למהלך של "ניטרליות טכנולוגית", כלומר מגרש משחקים זהה לכל השחקנים בשוק השידורים, בלי קשר לטכנולוגיה שעליה הם נשענים. עם זאת, ההמלצות טרם הגיעו לחקיקה, מה שהותיר את הפרצה פתוחה עבור קשת.
מי שמתייחס לכך בהרחבה הוא אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש לשעבר, שנשכר על ידי חברת HOT כיועץ על מנת להתנגד למהלך של קשת. ליכט חתום על חוות דעת שהוגשה למועצת הרשות השנייה מטעמה של HOT, והגיעה לידי "כלכליסט", ובה הוא מפרט כיצד המהלך עלול לפגוע בשוק השידורים והטלוויזיה הרב־ערוצית ומבקש מהרשות לבלום אותו. "כל תוצאה אחרת תיצור עיוות וכשל שוק מהותי", הוא כותב.
ליכט מתייחס לעיתוי הבקשה של קשת שאותו הוא מכנה "רגיש, בעת ששר התקשורת מגבש את עמדתו לגבי אסדרת שוק התקשורת ובכלל זה לגבי אסדרת השידורים באינטרנט", תוך התייחסות להמלצות ועדת פולקמן, עם שימת דגש מרכזי על כך שהוועדה המליצה להותיר על כנם את האיסורים על בעלויות צולבות בשוק התקשורת, שמונעות מערוצי תקשורת לשלוט בטלוויזיה רב־ערוצית.
"כוח חסר תקדים"
"אחד החששות המרכזיים שעמם מתמודדת האסדרה על שוק השידורים הוא החשש מריכוז השליטה בשוק הדעות בידי מעטים, או בידי מי שעלולים לעשות בו שימוש בעייתי", כותב ליכט. הוא מציין כי המחוקק כבר קבע בעבר כי אסור לתת לחברות כבלים ולוויין לשדר שידורי חדשות ולהחזיק בחברות חדשות, מה שאפשר, בין היתר, לחברת החדשות של קשת לבסס "כוח רב ודומיננטיות רבה בתחום ולהשפיע על עיצוב השיח".
על פי המודל הקיים בשוק, נעשתה הפרדת כוחות בין השליטה בערוצים המסחריים לשליטה בפלטפורמות הרב־ערוציות. כך הוגבלה האפשרות של בעלי עיתונים ומשדרים לשלוט גם באמצעי תקשורת משמעותיים אחרים. הגבלות אלה, לפי ליכט, באו כדי לחלק את מקורות המימון ולהעניק יכולת קיום מספקת למשדרים השונים ולהבטיח המשך תחרות הוגנת ושוויונית. ליכט מעלה תזכורת נוספת לכוחם הרב של הערוצים המסחריים שבא לידי ביטוי בחוק הריכוזיות עצמו ואף מתייחס לגופי התקשורת, בהם קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, כגורמים ריכוזיים ללא קשר לנתחי השוק או היקף הפעילות שלהם.
הרישיון של קשת מתיר לה לעסוק בשידורי טלוויזיה מסחרית, והתרחבות לתחומים אחרים מחייבת את אישור מועצת הרשות השנייה. "מדובר בהחלטה גורלית שעלולה לקבע את שוק התקשורת וליצור מצב בלתי הפיך שבו קבוצת תקשורת אחת תבסס כוח חסר תקדים מבחינה כלכלית ומבחינת עיצוב סדר היום הציבורי", כותב ליכט בחוות הדעת ומוסיף: "הבקשה סותרת חזיתית את תכליות החוק ותכליות דיני התקשורת. אם תאושר הבקשה, היא תבסס את קשת כשליטה בתחום התקשורת בניגוד לכוונת המחוקק לבזר את השליטה בתחום התקשורת ולמנוע בעלות צולבת. היא תיצור עיוות בשוק ולא תאפשר למתחריה של קשת להתחרות בה באופן שווה".
לצד ההתנגדות למהלך, ליכט ממליץ למועצת הרשות השנייה פשוט להמתין עם ההחלטה בעניינה של קשת עד להשלמת החקיקה של פולקמן, שאומצה כאמור על ידי הנדל. "על פי ההמלצות, דיני הבעלות הצולבת ימשיכו לחול גם על שידורים באינטרנט. לכן, אישור המיזם (של קשת — ר"ב) סותר את האסדרה העתידית ועלול אף לסכן אותה ולקבע את המצב הבעייתי השורר היום בשוק השידורים... ולכן יש לעכב את האישור עד לעיצוב כללי משחק אלה".
שולטת לא רק במסך: הנכסים העיקריים של קשת
ערוץ קשת 12
חברת החדשות
אתר מאקו
אתר חדשות N12
25% מקבוצת RGE: בעלת ערוצי הספורט והילדים ומפעילת ערוץ הכנסת
