רודב הגיש לכלל משקאות הצעה שקשה לסרב לה
רודב הגיש לכלל משקאות הצעה שקשה לסרב לה
שלמה רודב ורוני גת, בעלי השליטה בקרור, הגישו אתמול לכלל משקאות הצעה נדיבה לרכוש את חלקה (30.4%) ביפאורה תמורת 450 מיליון שקל, 22% יותר משווי החברה בבורסה. רגע לפני מס המשקאות הממותקים שיפאורה מודה שיפגע מהותית במכירותיה, קרור מאמינה שהיא יכולה לספוג שנתיים קשות בשוק המשקאות
קרור אחזקות שבשליטת ספנות והספקה של שלמה רודב ורוני גת, מנסה בפעם השנייה להגיע לבעלות מלאה על חברת המשקאות יפאורה. החברה, שמחזיקה ב־69.6% ביפאורה, הגישה אתמול (ב') לכלל משקאות, המוחזקת על ידי משקיעים מוסדיים ועל ידי כלל תעשיות שבבעלות לן בלווטניק הצעה לרכוש את חלקה (30.4%) ביפאורה בתמורה ל־450 מיליון שקל.
ההצעה, המשקפת ליפאורה שווי חברה של 1.5 מיליארד שקל, מגיעה שלוש שנים לאחר שהצדדים יישבו את הסכסוך העסקי שהתגלע ביניהם בהסכם פשרה, ורגע לפני הפגיעה הקשה שצפוי שוק המשקאות לספוג בעקבות מס הסוכר והרחבת חוק הפיקדון.
ההצעה הנוכחית גבוהה ב־22% משווי כלל משקאות בבורסה ודומה להצעה שהגישה קרור לכלל תעשיות ב־2018 על אחזקותיה. דחיית ההצעה באותם ימים הובילה לסכסוך, שבסופו העבירה כלל תעשיות את אחזקותיה ביפאורה לכלל משקאות, אותה הנפיקה. דחיית ההצעה הנוכחית, אשר תוקפה יפוג בעוד 6 ימים, עלולה להעמיד את כלל משקאות בסיטואציה מורכבת מול בעלי המניות, שעשויים לראות בפרמיה הגבוהה הזדמנות למימוש אחזקות.
בניסיון להבין מה עומד מאחורי ההצעה הנדיבה של רודב וגת לבלווטניק, אפשר להתבסס על ביצועי שתי החברות האוחזות ביפאורה, מאז הונפקה כלל משקאות ביוני 2018. מהנתונים עולה כי מניית כלל משקאות צנחה ב־26% מאז ההנפקה וב־8% מאז סוף יום המסחר הראשון שלה בבורסה. באותה תקופה, צמחה מניית קרור ב־18%. כך שלגורם המעוניין להשקיע ביפאורה, עדיף לעשות זאת דרך קרור ולא דרך השקעה בכלל משקאות. ייתכן כי קרור רואה עצמה כתעשיינית מזון, שבכוונתה להישאר כזאת בעתיד, ולכן תוכל לספוג את השנתיים הקשות הצפויות לענף עם החלת מס הסוכר, דמי הפיקדון והזינוק במחירי חומרי הגלם, להתייעל ולצמוח ולהערכתה, שותפיה ביפאורה הם בעיקר משקיעים פיננסיים, שמעוניינים למשוך דיבידנדים. בכדי לא להיכנס לעימותים עם השותפים, מוכנה קרור להציע פרמייה גבוהה, ששווייה של כלל משקאות לא הגיע אליו מעולם.
הצעת קרור הוגשה עם פרסום הדו”חות הכספיים לסיכום הרבעון השלישי, אשר הציגו עלייה של 4.4% במכירות החברה, שעמדו על ב־294.7 מיליון שקל. מרבית הכנסותיה של קרור מקורן מיפאורה. הרווח הגולמי של קרור עלה בשיעור נמוך יותר (2.3%), מה שהוביל לשחיקת הרווחיות הגולמית ל־47.4% מהמכירות, לעומת 48.3% ברבעון המקביל. עלייה בהוצאות מכירה ושיווק הובילה לירידה של 8.5% ברווח התפעולי שהסתכם ב־58.2 מיליון שקל, ושחקו את הרווחיות התפעולית ל־19.7% מהמכירות.
3 צפייה בגלריה
בעל השליטה בכלל תעשיות (מימין) לן בלווטניק ובעל השליטה בקרור שלמה רודב. איום רגולטורי
(צילום: יח"צ, אלדד רפאלי)
שחיקת הרווחיות לצד ירידה של 39% בהכנסות מחלקה של החברה בחברת גרין פט מיחזור, אליה נכנסה החברה כשותפה (30%) בינואר החולף, שהסתכם בכ־2 מיליון שקל, הובילה את יפאורה לחתום את הרבעון השלישי עם ירידה של 5% ברווח הנקי שהסתכם ב־47.5 מיליון שקל.
יפאורה הודיעה בחודש שעבר על עזיבת תאגיד המיחזור אל"ה, אותו הקימה לפני 20 שנה עם החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל) וטמפו. במקביל, חתמה החברה עם גורם חלופי על הסכם לטיפול בבקבוקי המשקה שלה ושל עין גדי שבבעלותה (50%). עזיבת יפאורה את התאגיד לוותה בטענות קשות על העלויות הגבוהות של השירות ועל קנסות בגובה 48 מיליון שקל שספגו חברות המשקאות, בעקבות אי־עמידה ביעדי האיסוף בשנת 2016.
יפאורה היא החברה השנייה בגודלה בשוק המשקאות בישראל, אחרי קוקה־קולה. החברה אוחזת בכרבע ממכירות המשקאות, באמצעות מותגים דוגמת שוופס, תפוזינה, ספרינג, אר סי קולה, קריסטל ועוד.
קרור, שמחזיקה ביפאורה ותפוגן, נמצאת תחת שני איומים: האחד נוגע למס הקנייה שתטיל המדינה על משקאות מתוקים, שצפוי לייקר משמעותית את מחירי המשקאות וכתוצאה מכך, לצמצם את הצריכה. להערכת קרור, הטלת המס כאמור בצו תשפיע לרעה באופן מהותי על מכירות יפאורה.
השני הוא תוכנית משרדי האוצר והחקלאות לרפורמה מקיפה בענף החקלאות, במסגרתה, תבוצע הפחתת מכסים הדרגתית על ירקות קפואים, וביניהם תפוחי אדמה, על פני 5 שנים. אישור התכנית במלואה, עלול להשפיע לרעה על תוצאות תפוגן.
