חקלאים חוסמים צמתים במחאה על רפורמת היבוא: "המשקים המקומיים ייסגרו"
חקלאים חוסמים צמתים במחאה על רפורמת היבוא: "המשקים המקומיים ייסגרו"
ההפגנות מתקיימות בשמונה צמתים מרכזיים ברחבי הארץ, והמפגינים חוסמים אותם לפרקים. הסעיף בחוק ההסדרים שפותח ליבוא את שוק הירקות והפירות מעורר דאגה בקרב החקלאים
חקלאים מפגינים ברחבי הארץ הבוקר (ה'), בפעם השנייה השבוע, במחאה על כוונת משרד האוצר להנהיג רפורמה בתחום יבוא התוצרת החקלאית, שבין היתר תבטל את שיטת המכסות בענף הביצים, במסגרת חוק ההסדרים. הם מפגינים בצמתים מרכזיים עם טרקטורים, תוצרת חקלאית וכלי עבודה שונים, ומשליכים על הרצפה ירקות וביצים.
ההפגנות מתקיימות בשמונה צמתים מרכזיים ברחבי הארץ, והמפגינים חוסמים אותם לפרקים, מה שיוצר שיבושי תנועה באזור. בצפון הארץ החקלאים מפגינים בצומת גומא, צומת מגידו, צומת כברי וצומת חפר, במרכז הם מפגינים בצומת ביל"ו ובדרום הארץ ההפגנות מתקיימות בצומת גילת, צומת עין יהב וצומת פצאל.
מדובר בצעד ראשון לקראת הפגנת ענק במהלך ישיבת הממשלה המתוכננת ליום ראשון, שבה להערכתם תועלה לדיון התוכנית להסרת המכסים על פירות, ירקות וביצים. זאת לאחר שהדיון שקיימו אתמול עם האוצר הסתיים ללא הסכמות.
אלא שלחקלאים לא יהיה קל לגייס את התמיכה הציבורית שהם מבקשים, לא רק בשל העומס שהם ייצרו בכבישים, אלא על רקע הזינוק החריג בשני העשורים האחרונים של 102% במחירי הפירות ושל 81% במחירי הירקות, אשר לצדם נרשמה ירידה של 20% בצריכה של פירות וירקות לנפש.
ראשי ארגוני החקלאים טוענים שאינם מתנגדים לרפורמה, אלא לכוונה של משרד האוצר לבצע מהלך חד־צדדי דרך חוק ההסדרים, אלא שספק אם הכשל שנוצר בשוק מאפשר לטפל בסוגיה בדרך הדרגתית יותר. "התוכנית של האוצר כבר הובילה קמעונאי גדול לחתום על הסכם עם גורם בטורקיה שיגדל עבורו מלפפונים", טוען דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים, העומד בראש המאבק ברפורמה. "צריך להקים ועדה ציבורית שתבחן את המקור לזינוק במחירי בפירות והירקות. הרפורמה תוביל לסגירת משקים חקלאיים שלא יוכלו להתמודד עם מחירי התוצרת המיובאת ממדינות שבהן מחירי המים וכוח העבודה נמוכים. אחרי שהמשקים המקומיים ייסגרו, הכוחות הגדולים שמנהלים את הענף (רשתות השיווק הגדולות וסיטונאי הירקות, נ"ק) יובילו לזינוק במחירים ולמדינה לא יהיו כלים להתמודד עם זה".
לצד ההפגנות וחסימות הצמתים, פועלים ארגוני החקלאים גם במישור הפוליטי ומגייסים כוחות מהקואליציה שיתנגדו למהלך. לחקלאים יש אחיזה במפלגת העבודה, מרצ, כחול לבן ויש עתיד, המהוות חלק מהותי בקואליציה, וללא תמיכתן לא יוכל שר האוצר להעביר את הרפורמה.
הסרת מכסים מידית
על פי התוכנית של משרדי האוצר והחקלאות, יופחתו מכסים על הפירות, הירקות והביצים, ובנוסף יבוטל התכנון בענף ההטלה. על פי הערכות המשרדים, המהלך עשוי לחסוך כ־840 שקל בשנה למשק בית, להערכת אוצר. התוכנית מבוססת על שינוי מבנה התמיכות בענף החקלאות ומעבר מתמיכה עקיפה לישירה.
התוכנית גם מציעה הקמת מרכז לבינה מלאכותית בחקלאות בהשקעה של 300 מיליון שקל ותקציבי מו"פ בגובה 530 מיליון שקל. אם תצא התוכנית לדרך, יבוטל מיד המכס על תוצרת חקלאית שכמעט אינה מיוצרת בישראל, כמו אננס, אבוקדו, גויאבה, ליצ'י, שום ואספרגוס ויופחת באופן הדרגתי המכס על מרבית הפירות והירקות.
מכסי המגן שהטילה המדינה על יבוא פירות וירקות נועדו לתת ביטחון לחקלאים, שמלבד היותם ספקי מזון הם נחשבים למי ששמרו על גבולות המדינה. על רקע מכסי המגן עיקר התוצרת הנמכרת בשוק הוא גידולים מקומיים. כמות הירקות הטריים המיובאים עמדה ב־2019 על כ־10% מכלל מהאספקה לשוק המקומי. כמות הפירות המיובאים באותה שנה עמדה על כ־5.5%, כשרובה (75%) היתה של תפוחים ואגסים. המכסים המוטלים על פירות וירקות מגיעים לסכומים גבוהים, שלא מייצרים כדאיות ליבואנים. כך למשל על שום מוטל מכס של 10 שקל לק"ג, ועל אננס 4 שקלים לק"ג.
ההוצאה על מזון בישראל עומדת על כ־16.9% מסל הוצאות משקי הבית. כ־3.4% מההוצאה הם על ירקות ופירות, כשתפוח אדמה, עגבנייה, מלפפון, אבטיח ובצל מהווים את מרבית המכר הכמותי בירקות (65%). על פי נתוני משרד הבריאות, ישראל סובלת ממגפת השמנה, שבאה לידי ביטוי בשיעורים חדים יותר בשכבות סוציו־אקונומיות נמוכות יותר. המדינה מנסה לטפל בבעיה באמצעות הטלת מכס על משקאות ממותקים, אך נראה כי גם הנגשת מחירי פירות וירקות הפכה למחויבת המציאות.
עשור של ניסיונות כושלים
מחאת החקלאים, שמפנים את האש לקמעונאים לסיטונאים הגדולים השולטים בשוק, יוצאת לדרך עשור אחרי שוועדת קדמי, שהוקמה לאחר המחאה החברתית, קבעה כי יש לנקוט צעדים לעידוד התחרות בתחום שיווק הפירות והירקות והורדת יוקר המחיה, לרבות קידום מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים והשלמת התהליכים להקמת השוק הסיטוני לתוצרת חקלאית, שיאפשר פיקוח ממשלתי על זירת מסחר מרוכזת ושקופה. זאת לאחר שעשור קודם לכן החליטה הממשלה לפעול להקמת שוק סיטוני חדש במתחם מסובים, שנועד להביא להפחתה בפער התיווך. עד כה החלטה זו לא יושמה.
4 צפייה בגלריה
מימין: דובי אמיתי יו”ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים ואיציק אברכהן מנכ”ל שופרסל
(צילומים: יאיר שגיא, אוראל כהן)
בדיקה שערך משרד החקלאות ב־2015 העלתה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטוני ובמקטע הקמעוני בשיווק פירות וירקות טריים והמבנה המבוזר במקטע החקלאי עלולים לפגוע בחקלאים. על פי דו”ח מבקר המדינה מ־2019, משרד החקלאות אמנם נקט פעולות לריכוז הנתונים על הרווחיות בשרשרת שיווק הירקות והפירות הטריים ולניתוחם, לבירור הצורך באסדרת קשרי המסחר בין המגדלים לבין הסיטונאים והקמעונאים ולעידוד מכירה ישירה מחקלאים לצרכנים באמצעות שוקי איכרים — אולם הפעולות מקודמות באטיות ואינן מגיעות לשלב הסיום. עוד קבע המבקר כי על משרדי החקלאות והאוצר לפעול בדחיפות לבירור התמונה המלאה של פערי התיווך בפירות וירקות, וליישום כל הכלים העומדים לרשותם שיכולים להוביל לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של מוצרים אלו.
הרפורמה כוללת גם שינויים משמעותיים בשירותי הגנת הצומח. זאת לאחר שנמצא כי אחד החסמים המשמעותיים ביותר הוא מועצת השירותים להגנת הצומח. כיום כדי לייבא מוצר חקלאי יש צורך ברישיון, וזה הליך ארוך ומורכב. אישור המוצר האחרון נמשך כעשר שנים. למעשה יש כיום רק 50 אישורי יבוא, שמשקפים כ־15 מוצרים בלבד.
במסגרת התוכנית ימנו המשרדים צוות שיבדוק את השפעת הפחתת המכס על הייצור החקלאי המקומי ועל צמצום היקף השטחים החקלאיים. אם ימצא הצוות כי היקף השטחים המעובדים הצטמצם ביותר מ־10%, ייעצר המשך מתווה הפחתת המכסים והתמיכה הישירה.
