בלעדייבואני המזון: ההסדרים להגבלת כוחנו יביאו לעליות מחירים
בלעדי
יבואני המזון: ההסדרים להגבלת כוחנו יביאו לעליות מחירים
במכתב חריף תוקפים יבואני הטואלטיקה והמזון את כוונת האוצר להגבילם: "במקום להפעיל חוק קיים נוקטים שיטות שאין אפילו במדינות קומוניסטיות"
יבואני הטואלטיקה והמזון יגישו היום את התנגדותם לתוכנית שפרסם משרד האוצר להגבלת כוח השוק של יבואנים גדולים. איגוד לשכות המסחר, שמאגד את היבואנים הגדולים בתחומי הצריכה, ובראשן את החברות דיפלומט ושסטוביץ, יגיש למשרד האוצר את עמדתו הנחרצת נגד יוזמת המדינה.
תוכנית האוצר בחוק ההסדרים, להגבלת כוח השוק של יבואנים גדולים מתחומי הפארם והמזון, קובעת שהיבואנים יוכלו לעבוד רק עם ספק גדול אחד, לייבא מותג מוביל אחד, ולצדו יוכלו להפיץ עוד מותגים קטנים, ורק אם היבואן מספק לא יותר מ־50% של הספק הגדול. ההצעה אוסרת על יבואנים לייצג מספר רב של ספקים בינלאומיים, ועשויה להשפיע בעיקר על שסטוביץ ודיפלומט, שכן שתיהן יבואניות גדולות. דיפלומט מייבאת, בין השאר, את כל מוצרי פרוקטר אנד גמבל (פמפרס, אולדייז, אולווייז) מוצרי מונדליז (שוקולד מילקה ועוגיות אוראו), טונה סטארקיסט ורוטבי היינץ; ושסטוביץ מייבאת, בין היתר, את מוצרי קולגייט פלמוליב ופסטה ברילה ומגוון מותגי קוסמטיקה והבישום.
בנייר העמדה של היבואניות, שהגיע לידי "כלכליסט", נטען כי הדרך שבה האוצר בחר כדי להילחם ביוקר המחיה בתחומי הטואלטיקה והמזון שגויה, ותביא לתוצאה הפוכה, ייצר בעיות משפטיות וחוזיות מול ספקים בחו"ל, ועלול בסוף להביא לגל של עליות מחירים ולהיעדרם של מותגים מובילים מישראל.
היבואנים טוענים כי ההצעות בחוק ההסדרים "מכוונות כולן אל מספר מצומצם של חברות עסקיות מצליחות". בדיפלומט ושסטוביץ חשים שפועלים נגדם באופן אישי. במכתב נטען כי האוצר "דורס את עקרונות היסוד של שוק חופשי ומדיניות תחרותית מעבר למה שקבוע בחוק התחרות ובחוק המזון". בנוסף, היבואנים טוענים כי המדינה צריכה לעודד תחרות תוך הכנסת יותר שחקנים ויותר יצרנים ולא בדרך של הגבלה על מספר השחקנים בשוק: "זו תפיסה קיצונית של אי־הפעלת הוראות חוק קיימות וחיפוש דרכים פסולות להשגת מטרה ראויה".
עוד נטען במכתב ההתנגדות של היבואניות כי ההצעה של האוצר גם מתעלמת כליל מחלקה של המדינה בהעלאת יוקר המחיה ומכוונת את כל החיצים כלפי מספר קטן של עסקים מצליחים. "מה עם כל המונופולים המוחלטים וחברות בעלות כוח שוק בבעלות המדינה?". באיגוד טוענים, למשל, כי המדינה לא מטפלת בנמלי הים שדרכם עובר יבוא לישראל ב־85 מיליארד דולר. "זו התערבות חריגה בהיסטוריה של מדינת ישראל. אפילו בתקופות שבהן נהג משטר סוציאליסטי עמוק לא הוגשו הצעות כאלו. זו פגיעה ממוקדת של המדינה בלב התחרות החופשית", נטען בתגובה.
היבואנים טוענים עוד כי אין כל ערובה שהיבואן החדש יוריד מחירים. "אם הציבור הסכים לשלם את המחיר הקיים, איזה אינטרס יש ליבואן אחר להוריד מחיר?". טענה נוספת היא כי על היבואן הגדול מוטלת חובה להפעיל מערכות מחשוב ולוגיסטיקה בעלויות של מיליונים: "אם המערך הזה ישרת רק מותג אחד, ספק אם זה יהיה כלכלי ליבואן".
לבסוף, היבואנים טוענים כי הצעת החוק מתיימרת להכתיב ליצרנים בינלאומיים גדולים תנאים מסחריים, כאילו היצרנים הבינלאומיים הגדולים הם בשליטת המדינה. לדברי אוריאל לין, יו"ר איגוד לשכות המסחר, "במקום להפעיל את הסמכויות הקיימות כיום בחוק התחרות ובחוק המזון, הממשלה מייצרת חוקים דרקוניים חדשים שאינם קיימים אפילו במדינות קומוניסטיות".
