האוצר פרסם צו לביטול המס על כלים חד פעמיים: הפסד של 330 מיליון שקל להכנסות המדינה
האוצר פרסם צו לביטול המס על כלים חד פעמיים: הפסד של 330 מיליון שקל להכנסות המדינה
הצו לביטול המס פתוח להערות הציבור עד ה-21 בינואר, ולאחר מכן יוכל שר האוצר לבטלו בפועל. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הביעה התנגדות לביטול המס, והודיעה כי תדרוש תקציבים ל"חינוך" הציבור להפחתת צריכת הכלים המזיקים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ צועד לקראת מימוש הבטחתו, וקופת המדינה תשלם: הפסד הכנסות המדינה מביטול המס על הכלים החד פעמיים, צפוי לעמוד על 330 מיליון שקל בשנה. כך, לפי צו שפורסם אמש על ידי משרד האוצר. הצו לביטול המס פתוח להערות הציבור עד ה-21 בינואר, ולאחר מכן יוכל שר האוצר לחתום עליו ולבטלו בפועל. בתום השנה תיבחן יעילותו של המס בהוזלת המחיר לצרכן וכן העלות התקציבית.
הכנסות המדינה ממס החד״פ היו נמוכות משמעותית מהצפי, בשל ההפחתה החדה בצריכת הכלים החד פעמיים בפועל לאורך השנה, ושינוי הרגלי הצריכה בקרב הציבור. בעת הדיונים על הצו, הוערך כי גובה ההכנסות יעמוד על כ-600 מיליון שקל בשנה.
כדי לממן את ההפסדים לקופת המדינה, במשרד האוצר מצאו מקור תקציבי אחר - הפחתת שיעור הפרשת המס לפי חוק מיסוי מקרקעין, לקרן תשלום פיצויים בעד נזקי מלחמה ובצורת. לצורך כך יקודם תיקון לתקנות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים).
בקרן הפיצויים (קרן מס רכוש), הצטברו כ-20 מיליארד שקל, ובשנת 2021 היו הכנסותיה גדולות מהצפי ב-3.2 מיליארד שקל. זו לא הפעם הראשונה שנעשה בה שימוש עבור צרכים שונים מאלו אשר לשמם הוקמה. רק לאחרונה, השתמש משרד האוצר בקרן כדי לממן את הפחתת הבלו על הדלק.
ישראל נחשבת לשיאנית עולמית בצריכת חד״פ. בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש - פי 5. כדי להפחית את הנטל הסביבתי המשמעותי שיוצרים הכלים החד פעמיים, החילה הממשלה הקודמת מס של 11 ש״ח לק״ג פלסטיק על הכלים, בנובמבר 2021. לפי נתונים שנחשפו בכלכליסט, במשך 10 חודשים, הצליח המס להפחית את רכישת הכלים בכ-34%. ואולם, ממשלת נתניהו התחייבה לבטל את המס, וזהו הצעד הראשון עליו הכריז סמוטריץ׳ עם כניסתו למשרד האוצר.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, לא הביעה התנגדות לביטול המס, והודיעה כי תדרוש תקציבים ל"חינוך" הציבור להפחתת צריכת הכלים המזיקים, וכי זוהי ״הדרך הנכונה והטובה ביותר להשגת תוצאות מרביות״. זאת, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרדה, כפי שהשתקפה לאורך השנה האחרונה, כאשר נטען כי הדרך האפקטיבית ביותר לטיפול בבעיה הסביבתית, היא כלים רגולטוריים כלכליים, בשילוב עם פעולות הסברה.
כלי פלסטיק חד פעמיים גורמים לנזק סביבתי ובריאותי. בישראל הלכה וגדלה הצריכה של הכלים הללו לאורך השנים האחרונות בהתמדה, כאשר על פי סקר שנערך בעבור המשרד להגנת הסביבה, 95% מהישראלים צורכים כלים חד-פעמיים בהיקפים שונים. בין השנים 2009-2020 חל בפועל גידול של 82% בצריכה לנפש של כלים חד פעמיים בישראל. מרבית הכלים, מסיימים את חייהם במזבלות או בטבע. המס שחל בשנה האחרונה, אף הצליח ׳לנקות׳ את כמות הכלים הגודשים את הטבע. לפי סקר פסולת בחופים שערכה ד״ר גליה פסטרנק עבור עמותות ״אדם טבע ודין״ ו״צלול״, חלה ירידה של 18% בכלים החד פעמיים בחופים מאז החלת המס. לפי חישובי ״אדם, טבע ודין״, כמות הכלים החד פעמיים בגרם לאדם בישראל ביום, פחתה מ-21.5 ל-14.25 גרם.
