רפורמת יבוא המזון תעלה ליצרנים 60 מיליון שקל בשנה
רפורמת יבוא המזון תעלה ליצרנים 60 מיליון שקל בשנה
הרפורמה אמורה להוזיל מוצרים, אך תלויה בהטמעת רגלוציה אירופית. המהלך יפגע בעיקר ביצרנים וביבואנים הקטנים והבינוניים
יצרני ויבואני מזון בישראל מביעים אכזבה, תסכול ומורת רוח נוכח רפורמת יבוא המזון שתעלה הבוקר (ד') להצבעה בוועדת הכלכלה בכנסת. הרפורמה, שבמסגרתה תחליף התקינה האירופית את התקנות המקומיות בנוגע ליבוא של מוצרי מזון, נועדה להקל ביבוא מזון לישראל ולהוריד את מחירי המוצרים לצרכן, אבל מתברר שהיא עשויה דווקא לפגוע בהם. בעיקר ביצרנים וביבואנים קטנים עד בינוניים. "הרפורמה שנועדה לפתוח את השוק המקומי ליבוא מניחה משקולת נוספת על גב היצרנים המקומיים", טוען מנכ"ל של חברת מזון מקומית. "זה יעלה לתעשיית המזון הקטנה והבינונית כ־60 מיליון שקל בשנה".
כוונתו של המנכ"ל היא להוצאה שתידרש מהיצרנים הקטנים עבור שכירת אנשי מקצוע לצורך תרגום ופרשנות לרגולציה האירופית. המהלך של ועדת הכלכלה מגיע שלוש שנים וחצי אחרי אישורה של רפורמה שאיפשרה ליבואנים לייבא מוצרי מזון שאינם רגישים (כלומר, שאינם מן החי) על בסיס תצהיר של היבואן בלבד — זאת, במקום לבקש ממשרד הבריאות אישור מקדים ליבוא, כפי שהיה נהוג קודם לכן.
הרפורמה הנוכחית מוסיפה למסלול המהיר מוצרי חלב מפוסטר, ירקות ופירות קפואים, מים מינרליים, שמן זית, קטשופ ותחליפי חלב. כדי שיבואנים אכן יוכלו לעשות זאת, עליהם להיות מוכרים על ידי משרד הבריאות כ"נאותים".
החלק השני ברפורמה נוגע להחלת התקינה האירופית על שוק המזון הישראלי. השינוי נועד, כמובן, לאפשר ליבואנים לפעול בשפה אחידה עם היצרנים בחו"ל. מפרק זה הוחרגו חומרי גלם דוגמת דגים, ביצים, עוף, חלב גולמי, דבש וירקות ופירות אלה ישארו כפופים לתקינה המקומית. לכאורה, החלת התקינה האירופית על יבוא מוצרים רגישים אמורה לקצר את התהליך מכ־10 חודשים לכמה ימים עד שבועות בלבד, ולחסוך לציבור כ־3 מיליארד שקל בשנה, אולם בפועל קיצור התהליך לא בהכרח יושג דרך הרפורמה, לטענת היבואנים. "באירופה היבואן יכול להגדיר את עצמו כ'נאות', כזה העומד בדרישות רגולטוריות הנוגעות לאבטחת איכות הייצור", טוען יבואן.
"בישראל ההכרה תינתן על ידי משרד הבריאות". לדבריו, אדם שיבקש לייבא מוצרי מזון יידרש להציג למשרד הבריאות מסמכים המעידים על עמידתו בהגדרת "יבואן נאות", להמתין 30 יום לאישור המשרד ולאחר מכן להציג עוד ועוד אישורים וניירת. כתוצאה מכך ההכרה בו תארך בפועל הרבה יותר זמן.
בנוסף לכך כדי לקבל הכרה יידרש היבואן להציג מסמכים שונים, בהם גם כאלה המעידים על קשר ישיר או עקיף עם היצרן, מה שצפוי להותיר בידי היבואנים הרשמיים של המותגים המובילים את הכוח לבלום כניסת יבוא מקביל לישראל, שכן רק הם מחזיקים במסמכים כאלה. "הביאו את הרגולציה האירופית, אבל את החלק של ההכרה ביבואנים השאירו בידי משרד הבריאות ולא אימצו את השיטה האירופית", מסכם היבואן. "זאת בפירוש אפליה". הבוקר צפויה ועדת הכלכלה להצביע על הנוסח הסופי של הרפורמה.
