פרשנותההגנה העצמית של התאחדות התעשיינים
פרשנות
ההגנה העצמית של התאחדות התעשיינים
ביד אחת מחבקים התעשיינים את רפורמת היבוא, וביד שנייה פועלים להחריג כמה שיותר מוצרים בשם “הבטיחות"
"העלות העודפת של הרגולציה בישראל עומדת על כ־70 מיליארד שקל בשנה. העלות הזו היא למעשה שורש בעיית יוקר המחיה בישראל. זה למעלה מעשור הממשלה לא קידמה את החלטותיה שלה להפחתת הנטל הרגולטורי”. את הדברים התקיפים הללו אמר בשבוע שעבר נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר בדיון הראשון של ועדת חוקה על הקמת רשות הרגולציה.
מבחינה מהותית, החקיקה להפחתת רגולציה מתבססת על רציונל של מעבר ל”ניהול סיכונים” במקום מדיניות של “אפס סיכון”, כך שניתן לומר כי בהגדרה, הפחתת רגולציה היא נטילת סיכון מחושב. התאחדות התעשיינים עושה שימוש ציני בנקודה זו: כשהדבר נוגע לרגולציה שמערימה קשיים על תעשייה ישראלית, הם לא חוששים לעלות על בריקדות ולקרוא להפחתת רגולציית הבריאות, הסביבה והבטיחות בישראל, כזו שתגדיל את הסיכון לאסונות מכל סוג. מאידך, כשהדבר נוגע לרגולציית יבוא — שהיא אחד הרכיבים המרכזיים בדו”חות המלינים על דחיסות הרגולציה בישראל — פתאום לובשת ההתאחדות את כובעו של סמי הכבאי, ומתריעה מפני הסכנות שבדרך.
רטוריקת הפחד
מעל פני השטח התאחדות התעשיינים לא נוקטת קו חריף נגד רפורמת היבוא. דרישתה היחידה היא רק לוודא שבעולם שאחרי הרפורמה, הדרישות מהיצרנים המקומיים לא יהיו מחמירות מאלו של היבואנים. אך מתחת לפני השטח הם מפעילים לחצים להחרגת מוצרים ותקנים מהרפורמה בשווי שמגיע לעשרות מיליארדי שקלים.
התאחדות התעשיינים — בכובעה כמכבי אש וכממונה על הבטיחות — מבקשת כי 13 מוצרים נוספים יוחרגו מרפורמת היבוא, ויחויבו בבדיקה מדגמית עם כניסתם לארץ, זאת בזמן שהרפורמה מבקשת לקבוע כי יבוא רוב המוצרים לארץ יתבסס על הצהרה בלבד. השוק הגדול ביותר שמבקשת ההתאחדות להחריג הוא שוק הפלדה בישראל, שמגלגל כ־3.5 מיליארד שקל בשנה.
ההתאחדות מצביעה על כך כי בשוק הבטון יש זמן קצר מאוד לבצע אכיפה במקרה של חריגה מהתקן, ומוסיפה כי מדובר בתעשייה חיונית לשעת חירום. הטענות נעשות מוזרות יותר במוצרים הבאים: את מוצרי המלט, שוק המוערך בכ־2 מיליאד שקל, מבקשת ההתאחדות להחריג בטענה כי חשיפה ממושכת אליו גורמת לסרטן; ואת דודי השמש, שוק המוערך בכ־800 מיליון שקל בשנה, הם מבקשים להחריג כי מדובר באחד המוצרים המסוכנים בגלל שילוב של חשמל ואדם חשוף ללא בגד. כבר כיום מדובר בשוק די פרוץ, אך לא ידוע על מקרים רבים של פגיעה בנפש.
עוד מבקשת ההתאחדות להחריג יבוא שנאים, כבלי כוח ומוצרי חלב, ובסך הכל 13 השווקים שביקשה להחריג מגלגלים כ־17 מיליארד שקל בשנה בישראל. לשם השוואה, המחלוקת האדירה על הרפורמה בענף הביצים היתה על עתידו של שוק המגלגל 2.5 מיליארד שקל בשנה.
לוחצים גם בחלב
בקשת ההתאחדות להחרגת מוצרי החלב היא כנראה המופרכת והתמוהה ביותר. כיום, כדי לייבא מזון אשר מוגדר כ”רגיש”, יש לעמוד בדרישות נוהל מורכב ביותר. הרפורמה הנוכחית מבקשת להקל ביבוא מוצרים אלו, כך שיהיה ניתן לייבאם על סמך העובדה שהמוצר מאושר ומשווק ליבוא באירופה. משרד הבריאות, כן זה המופקד באמת על בריאות הציבור, קבע רשימה של 9 קטגוריות שיוחרגו מהרפורמה. איגוד תעשיות המזון, החוסה תחת התאחדות התעשיינים, העביר דרישה לא לשנות את הליך יבואם.
גודל השוק של מוצרי חלב הוא 9.5 מיליארד שקל. גם במקרה זה, בדומה לתמרוקים, מדובר על מוצרים יקרים בהשוואה בינלאומית, כשהפער מגיע לכדי 80% לעומת ממוצע ה־OECD.
