חדש בתפריט: 10% שומן, 70% גזי חממה
חדש בתפריט: 10% שומן, 70% גזי חממה
יותר ויותר מסעדות ויצרניות מזון בעולם מסמנות וולונטרית את טביעת הרגל הפחמנית של מנות בתפריט ומוצרים על המדף. עד כמה הסימון יעיל? מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מצאו ש"תוויות פחמן" הובילו צרכנים לזנוח מזון מזיק
אזהרות ותמונות על חפיסות סיגריות, סימון אדום למוצרי מזון מזיקים לבריאות וסימון למנות דלות גלוטן בתפריטי מסעדות – כל הסימונים האלה נכנסים לשיקולי הרכישה של צרכנים ברחבי העולם. האם גם סימונים בנוגע לנזקי אקלים משפיעים על החלטות קנייה? מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו שהתשובה על כך חיובית.
לתעשיית המזון השפעה סביבתית מכריעה, שעיקרה במשקים התעשייתיים של ענף הבשר. מערכות המזון אחראיות לכשליש מפליטות גזי החממה המזינות את משבר האקלים, החל בכריתת עצים למרעה בקר ועד לפסולת המזון במזבלות – כל שלב במערכת המזון מייצר גזי חממה. מחקר שפורסם במרץ העריך שפליטות מייצור מזון ופסולת לבדן עלולות להכשיל את ההגעה ליעדי האקלים העולמיים ולבלום את שינויי האקלים הקיצוניים ביותר.
14.5% מכל פליטת גזי החממה הנגרמת על ידי אדם מיוחסת למשקים התעשייתיים של ענף הבשר, פי שניים מהפקת מזון מהצומח. בשר בקר לבדו אחראי לרבע מהפליטות של תעשיית המזון. עד כמה משמעותי הנזק? למשל פליטת גז מתאן של 15 חברות הבשר והחלב הגדולות בעולם, ובהן נסטלה ודנונה, עולה על אלו של מדינות שלמות כמו רוסיה, קנדה, אוסטרליה וגרמניה. על רקע זאת הצעד האישי הגדול ביותר שהפרט יכול לנקוט במסגרת המאבק במשבר האקלים הוא מעבר למזון מן הצומח.
כדי לשקף לצרכנים את המשמעות הסביבתית של רכישות המזון החלו לצוץ בעולם יוזמות וולונטריות לסימון מוצרים ב"תווית פחמנית". בדומה לתוויות בנוגע לערכי המזון, תווית פחמן מעדכנת את הצרכן בדבר כמות גזי החממה שנפלטו בתהליך הייצור. השאלה היא אם המידע שנמסר בתווית הזו משפיעה על החלטות הקנייה. מחקר חדש של אוניברסיטאות קולורדו וארקנסו בארצות הברית מצא כי התווית הזו הובילה סועדים במסעדות לזנוח מנות שסומנו כמזיקות מאוד לסביבה.
החוקרים בחנו את תגובות הצרכנים לשלוש תוויות תפריט שונות שמציינות את פליטת הפחמן הדו־חמצני שמייצרות המנות. תווית אחת הציגה את גודל טביעת הרגל הפחמנית; השנייה הציגה פריטים שנמצאים מתחת לסף פליטה המוגדר בתוכניות אקלים; והשלישית הציגה סימן "עצור" לציון מנות שמובילות להיקף פליטה גדול. המסקנה הייתה כי כל סוג של תווית פחמן הצליח לכוון התנהגות צרכנים. וגם העסקים יכולים להרוויח: המחקר מצא שתוויות כאלה גורמת לצרכנים לראות את המסעדה באור חיובי יותר.
במחקר דומה שפורסם בדצמבר ערכו חוקרים בבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בארצות הברית ניסוי שבו הוצע לסועדים במסעדות אחד משלושה תפריטים: תפריט עם תוויות ירוקות שהצביעו על פליטות פחמן נמוכות; תפריט עם תוויות אדומות למוצרי בקר; ותפריט ללא תוויות. נמצא כי התוויות גרמו לסועדים לבחור בארוחה צמחונית או ארוחה שכללה עוף או דגים. הסימון האפקטיבי ביותר היה תוויות אזהרה אדומות. אנשים שבחרו מנות מתפריט עם תוויות השפעת אקלים שלילית נמצאו בסבירות גבוהה ב־23% לבחור בארוחה בת קיימא.
בשנה שעברה פרסם מכון המשאבים העולמי מחקר שמצא כי מסרים בנושא קיימות בתפריטי מסעדות יכולים גם הם לעודד צרכנים לבחור נכון. כך למשל סועדים שנחשפו למסר כמו "החלפת מנת בשר אחת בלבד למנה צמחית חוסכת פליטת גזי חממה ששווה לאנרגיה המשמשת לטעינת הטלפון שלך במשך שנתיים" היו בסבירות גבוהה פי שניים לבחור באפשרות דלת פחמן מאשר סועדים שקיבלו תפריט ללא מסרים.
צריכת הבשר נמצאת במגמת עלייה ברחבי העולם. ככל שגדל העושר בכלכלות מתעוררות, כמו סין וברזיל, אוכלים יותר בשר, וארצות הברית צורכת יותר בשר מכל מדינה אחרת. ישראל נמצאת גם היא בראש הטבלה: צריכת הבשר במדינה עלתה בשנת 2021 ב־50% בהשוואה לשש השנים שקדמו לה, והיא מדורגת במקום הראשון בעולם בצריכת בשר עוף, וברביעי בצריכת בשר בקר. בעוד מדינות העולם לא ממהרות לעודד הפחתה של צריכת מזון מן החי, למרות השפעותיו הבריאותיות המזיקות, מומחים סבורים שיוזמות נקודתיות יכולות להשפיע על בחירות אישיות בתחום.
"רגולציה היא הכלי הכי חזק, אבל למודעות יש סיכוי לחולל שינוי גם אם זה מעט ואטי ביחס לחומרת המצב והבהילות שהייתה צריכה להיות כשמדברים על משבר האקלים", אומרת ל"כלכליסט" ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב. "הצגת נתונים של פליטות גזי חממה על מוצרים ובתפריטי מסעדות יכולה להיות אפקטיבית, במיוחד אם יש להם אלטרנטיבה שמוצגת במקביל. אנשים אוהבים לעשות דברים טובים ולחשוב על עצמם כאנשים טובים. כשמדברים על ההתחממות הגלובלית הרבה אנשים מרגישים שזה עניין מדעי, אמורפי ופחות קונקרטי, שמרחף מעל לראשם בלי שיש להם יכולת להשפיע. כשהם מקבלים מידע ויכולים לבחור באפשרות אחרת, יש יותר סיכוי שיבחרו בה כדי להרגיש שעשו מעשה סביבתי טוב, בלי שנגבה מהם מחיר עצום. זה גם מטבע עובר לסוחר כשיוצרים אצל הקונה את הרושם שהוא עשה דבר חיובי. לעשות חיבור בין הנזקים שמוצרים גורמים לבין הבחירות הצרכניות והאפקט שיכול להיות לו על העולם, זאת אסטרטגיה שיכול להיות לה ערך".
סקר משנת 2020 עבור הקבוצה הסביבתית Carbon Trust מצא שרוב הצרכנים בבריטניה, ארצות הברית ומדינות שונות באירופה תמכו ברעיון של תוויות פחמן על פריטי מזון.
חברת Oatly, המייצרת חלב שיבולת שועל, הייתה החלוצה כשהציגה ב־2019 תווית פחמנית על מוצריה. יוניליוור, אחת מחברות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם, הצהירה לפני כשנתיים כי היא שואפת בסופו של דבר להציג תווית פחמנית בכל מה שהיא מייצרת, ונסטלה הצהירה כי גם היא שוקלת תיוג פחמן – אולם השתיים לא התקדמו בכך עד כה.
חברות קטנות יותר לא מסתפקות בתווית פחמנית אלא מציגות "תווית אקלימית", המכילה פרמטרים שונים נוספים כמו צריכת מים. ככל שהטרנד יהפוך משמעותי יותר או יהיה נתון לרגולציה, כך יוכלו הצרכנים להרחיב את מערך שיקוליהם ולכלול בו גם שיקולי אקלים.
