האיומים של ברקת לא עשו רושם על החברות הגדולות
האיומים של ברקת לא עשו רושם על החברות הגדולות
המועד האחרון לחברות המזון להגשת נתונים על רווחיותן שדרש משרד הכלכלה חלף אתמול, מבלי שהן נענו לדרישה; המשרד שיצא למהלך בקול תרועה רמה מחפש נתיבים להידברות עם החברות והעניק להן הארכה של שבועיים; הערכה: אם בתום המועד יעמוד המפקח על המחירים על דרישתו לנתונים, יעתרו החברות לבג"ץ; יוקר המחיה, כרגיל, ימשיך לחכות
ספק אם נתוני הרווח של חברות המזון הגדולות ייחשפו בקרוב, כפי שהצהיר שר הכלכלה ניר ברקת.
ל"כלכליסט" נודע כי למרות שאתמול חלף המועד האחרון למסירת הנתונים שדרש המפקח על המחירים בשליחותו של ברקת, מ־15 חברות המזון הגדולות שלא נעתרו לדרישה, העניק להן משרדו ארכה של שבועיים ולא נקט בסנקציות כנגדן.
בשבועיים הקרובים, צפויות החברות לנהל שיח עם גורמים במשרד הכלכלה, בניסיון להסביר את סירובן. הערכות הן כי אם בתום הארכה, יעמוד המפקח על המחירים על דרישתו, יעתרו החברות לבג"ץ.
ל"כלכליסט" נודע עוד, כי בשבוע החולף, ובטרם ידעו כי יקבלו ארכה, עסקו 8 מ־15 חברות המזון - החברה המרכזית למשקאות, שטראוס, אסם, יוניליוור, סנו, סוגת, ויסוצקי וחוגלה, יחד עם התאחדות התעשיינים - בהכנת עתירה לבג"ץ, בבקשה למתן צו על תנאי, צו ביניים ודיון דחוף. זאת, בניסיון "לעצור את השעון" ולמנוע מהמפקח על המחירים לנקוט בצעד חד־צדדי נגדן, אחרי שלא שלחו את הנתונים שביקש.
3 צפייה בגלריה
האיומים של ברקת
(צילומים: נחום סגל , אביגיל פפרנו–באר, דניאל בר און, קרן בן ציון, אוראל כהן, שאול גולן, אורי אורן, אולפן כלכליסט, מורג ביטן, אלעד גוטמן)
בעתירה שהכינו, אך לא הגישו כיוון שקיבלו ארכה, ביקשו החברות לחייב את המפקח על המחירים למשוך את דרישתו, ואם יסרב, לחייבו לנמק מדוע לא יעשה זאת. אם במהלך השבועיים הקרובים לא יגיעו החברות להבנות עם משרד הכלכלה, ניתן להעריך שהעתירה תוגש.
החברות הנוספות, יבואניות המזון: דיפלומט, שסטוביץ, נטו, וילי פוד, אבוט, גורי ויפאורה תבורי שאינה חברה בהתאחדות התעשיינים, אינן חלק מהמהלך וככל הידוע, לא מסרו את הנתונים למפקח על המחירים. חלק מחברות אלו, מסרו למפקח כי מדובר בדרישה ללא סמכות, שמאחוריה מניעים זרים.
את הארכה לחברות, העניק משרד הכלכלה, אחרי שקיבל סירוב תקיף מהתאחדות התעשיינים ומהחברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), לדרישותיו. כפי שנחשף ב"כלכליסט", התאחדות התעשיינים הדפה את דרישת המפקח בטענה שמדובר בדרישה לא חוקית, שנעשתה ללא סמכות.
במכתב ששלחה ההתאחדות למפקח על המחירים, אשר נחשף ב"כלכליסט" נטען כי "מדובר בדרישות שהועלו בחוסר סמכות; הנעדרות תשתית עובדתית מינימלית, אשר מנוגדות לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, ולמדיניותה של הממשלה בעניין, ואינן מתיישבות עם החלטות ממשלה שהתקבלו בימים אלה ממש".
כזכור, בחודש שעבר שלח המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, ל־15 חברות המזון הגדולות, דרישה לחשיפה מקיפה של נתונים, בטענה כי בכוונתו להכניס את מוצריהן תחת פיקוח מחירים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", דרישת הנתונים נשלחה לחברות על ידי המפקח על המחירים, אחרי שהממונה על התחרות מיכל כהן, סירבה לבקשת ברקת לעשות שימוש בסמכותה לטובת דרישת נתונים מחברה, במקרה בו לא זיהתה הפרה של החוק. כהן עמדה בסירובה לדרישה הבלתי חוקית, גם כשמנכ"ל המשרד אמנון מרחב אמר לכהן כי לא תצטרך לאכוף, ומספיק שתאיים על החברה.
החברות, באמצעות התאחדות התעשיינים, טענו כי דרישת הנתונים, מחברות שחלקן פרטיות הן לא יותר מנסיון "לדוג" נתונים. מדובר בדרישות, הכוללת תיאור המבנה הארגוני של החברה, תיאור תפעולי של תהליכי ושלבי הייצור, תיאור מוצרי החברה, נתח שוק לכל מוצר לפי כמות וחלקו מסך הכנסות החברה, דו"ח כספי מבוקר לכל אחת מהשנים 2022־2020, מאזני בוחן מותאמים לדו"חות הכספיים כולל כרטסות לשנים 2022־2020 בקובץ אקסל, דו"ח מכירות למוצרים האמורים לשנים 2021 ואילך, כולל מכירות עד לרבעון ראשון של 2023 ודוחות הקצאת עלויות בין המוצרים השונים.
עוד נדרשו החברות להציג פירוט אודות המתודולוגיה ומפתחות העמסה להקצאת עלויות בין סוגי המוצרים השונים ובין סוגי השירותים השונים. ובהם: עלויות תפעול של עבודות החברה לייצור המוצרים כמו: עלויות חומרי גלם, לפי סוג מוצר וכמויות, אחוז בלאי של מוצרים, עלויות אריזה ואופן העמסה על המוצרים, בסיס העמסת עלויות חרושת, פירוט והסבר עלויות הנהלה וכלליות ואופן העמסה.
כך לדוגמא, בפניה לחברת דיפלומט, שהודיעה לאחרונה על העלאת מחירי מוצרי המזון שהיא מייבאת בכ־25%, כתב המפקח על המחירים יונתן בצלאל: "חברתכם משווקת את מותג ג'ילט תחת קטגוריית שוק מכשירי וסכיני הגילוח, את מותג Fairy תחת קטגוריית נוזלי הכלים, את מותג סטארקיסט תחת קטגוריית שימורי הטונה, את המותג היינץ תחת קטגוריית הקטשופ, את המותגים אריאל, טייד ולנור תחת קטגוריית נוזלי ומרככי הכביסה, את המותג נוטרילון תחת קטגוריית תרכובות מזון לתינוקות (תמ"לים), ואת המותג פמפרס תחת קטגוריית החיתולים. בשווקים אלה זיהיתי ריכוזיות וחוסר בתחרותיות, כאשר חברתכם מחזיקה בנתח שוק של כ־%71 בשוק מכשירי וסכיני הגילוח, של כ־%50 בשוק נוזלי הכלים, של כ־%38 בשוק שימורי הטונה, של כ־%32 בשוק הקטשופ, של כ־%23 בשוק נוזלי ומרככי הכביסה, של כ־%22 בשוק התמ"ל, ושל כ־%19 בשוק החיתולים. אני מעוניין לבחון את השפעת ריכוזיות זו על מחירי המוצרים המשווקים על ידכם ועל הרווחיות שלכם מאותם מוצרים".
דרישות דומות נשלחו כאמור לחברות נוספות, שהראשונה בהן היתה החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), שטענה כי "הדרישה מונעת על־פניה משיקולים זרים, ובפרט היא גם משקפת פגיעה בעצמאות תפקידו של המפקח. מדובר בדרישה שרירותית, לתכלית לא ראויה, לרבות במטרה לפרסם מידע סודי של החברה בניגוד לדין".
מכתבה של החברה המרכזית, חשף את הביטחון הרב שהיה לברקת ונציגיו במשרד, עד כי לא מצאו לנכון לשוחח עם החברות, בטרם שלחו את הדרישה: "לצערנו, לאחר הוצאת מכתבך, סירבת לבקשת החברה לקיים פגישה עם נציגיה ולתת לחברה אפשרות להציג את העובדות לאשורן — פגישה אשר אנו מאמינים שהייתה יכולה למנוע את הצורך בשליחת מכתבנו זה. החברה המרכזית מצפה לפגישה עם מנכ"ל משרדך לקיום שיח בנושא". בכך, מכוונת החברה לטענות משרד הכלכלה לפיהן מחירי קוקה קולה הם מהגבוהים בעולם, בעוד נתונים שצירפה למכתבה מציגים תמונה שונה.
נראה כי הסירוב התקיף כפי שבא לידי ביטוי הן במכתבה של החברה המרכזית והן במכתבם של עורכי הדין של ההתאחדות, מיתנו את הגישה התקיפה בה נקט משרד הכלכלה בתחילת הדרך. במענה למכתב, לא חזרה קרני קירשנבויים, ראש תחום אסדרה ואכיפה במשרד, על הדרישות, אלא רק ביקשה לדעת את מי מהחברות מייצגת ההתאחדות: "במכתבכם עולות טענות, בין היתר, ביחס לתשתית המשפטית והמקצועית על בסיסה נשלחו פניות המפקח וטענות להפליה פסולה. בטרם נתייחס לגופן של טענות, נבקש לדעת מי מהחברות אליהן פנה המפקח מיוצגות על ידי מרשתכן".
עורכי הדין של ההתאחדות זיהו את שינוי הטון והציעו לקירשנבויים לדון על הדברים: "ההתאחדות עומדת לרשותכם, אם תמצאו לקיים שיח מקצועי וענייני בנושא, ותשמח לקיים את השיח האמור ללא על דיחוי".
3 צפייה בגלריה
הממונה על התחרות מיכל כהן. סירבה לבקשת ברקת להשתמש בסמכותה ולדרוש נתונים מחברה, גם אם לא זיהתה הפרה של החוק
(צילום: נמרוד גליקמן)
אפשרות נוספת, היא שברקת לא מתכוון לוותר על דרישתו לחשוף את נתוני החברות הפרטיות, אך מבין כי בכוונתן לעתור לבג"ץ כנגד דרישתו, ולכן הנחה את אנשי המקצוע במשרדו להעניק את הארכה האמורה, כך שיוכל בבוא העת להראות לבג"ץ שהתנהל עם החברות בהוגנות והקשיב לטענותיהן, בטרם עמד על דרישתו החריגה מהן. במקרה כזה, אם העתירה תתקבל, יוכל ברקת להאשים את השופטים שלא אפשרו לו לנקוט בצעדים כנגד החברות ואם העתירה תדחה, יסומן כמנצח וירוויח נקודות במאבק ביוקר המחיה.
ממשרד הכלכלה נמסר כי ״המפקח זיהה כמה שווקים עם חשש לריכוזיות שעשויה להצביע על רווחיות שאינה סבירה. הוא פנה לספקים לקבל מידע כחלק מבחינת החלת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. מספר חברות שביקשו ארכה לצורך גיבוש והעברת הנתונים והמפקח, בליווי הלשכה המשפטית, אישרו שהות זו וניתנה ארכה של 14 יום״.
