מסתמן: חברות המזון יצטרכו להעביר למשרד הכלכלה נתונים על רווחיותן
מסתמן: חברות המזון יצטרכו להעביר למשרד הכלכלה נתונים על רווחיותן
בג"ץ דן היום בעתירה של חברות המזון נגד דרישתו של שר הכלכלה להעביר לו נתונים על הרווחיות שלהן. לעותרות ניתנה יממה להחליט אם ברצונן למשוך את העתירה, אחרת היא תידחה. עם זאת, הנתונים לא יפורסמו לציבור
שנה אחרי ששר הכלכלה ניר ברקת שיגר, באמצעות המפקח על המחירים במשרדו, דרישות לחברות המזון והמשקאות להעביר לו נתונים על שיעורי הרווחיות שלהן, מסתמן שהחברות ייאלצו להעביר לו חלק מהנתונים. בדיון שהתקיים היום בבית המשפט העליון בעתירה של התאחדות המזון ושמונה מהחברות ניתנה לעותרות יממה להחליט אם ברצונן למשוך את העתירה, בה טענו כי דרישת הנתונים נעשתה בחוסר סמכות, שאחרת היא תידחה. המשמעות היא שבג"ץ תומך ככל הנראה בעמדת ברקת כי בסמכותו של המפקח לדרוש את הנתונים.
לכאורה, מדובר בצעד לטובת הצרכנים שכן הוא יביא לחשיפת שיעורי הרווחיות של החברות ויגרום להן להימנע מהעלאת מחירים, אלא שמדובר בנתונים חסויים שאסור למפקח לפרסם אותם. העברת הנתונים למפקח לא תייצר שקיפות ולא תמנע מהחברות להעלות מחירים בכל עת שיחפצו. התוצאה: ברקת אולי ניצח בקרב, אבל הצרכנים שוב הפסידו במערכה על יוקר המחיה.
אלא שגם עבור ברקת, שרק הבוקר בחר שלא להגיע לדיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנושא הזינוק במחירי המזון, מדובר בניצחון פירוס, שכן כעת לא יוכל עוד לטעון כי אין בידיו כלים לטיפול בהתייקרויות. אם שופטי בג"ץ היו מקבלים את עתירת החברות, היה לברקת את מי להאשים בכך שאינו יכול לפעול נגד החברות.
בין החברות מהן דרש המפקח על המחירים יונתן בצלאל את הנתונים: שטראוס, אסם, החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל), יוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ', סוגת, סנו, חוגלה ויסוצקי, ועוד. החברות חששו שבכוונת ברקת להשתמש בנתונים כדי לעשות שיימינג לחברות שיעלו מחירים.
ברקע החשש עמדה חשיפת כלכליסט כי מנכ״ל משרד הכלכלה אמנון מרחב ביקש מהממונה על התחרות מיכל כהן להוציא דרישת נתונים לחברת משקאות. כשכהן אמרה שאין בסיס לדרישה, בהיעדר הפרה של החוק, אמר לה מרחב כי לא תצטרך לאכוף את הדרישה וכי האיום יספיק. כהן סירבה בתוקף, ואז העביר את ברקת את הדרישה למפקח על המחירים במשרדו.
החשש של החברות נעוץ היה גם בנימוק לדרישה ולפיה המפקח זקוק לנתונים לצורך בחינת הכנסת המוצרים לפיקוח. זאת, בעוד המדיניות של משרד האוצר והממשלה היא לעשות בפיקוח על המחירים שימוש מצומצם מאוד ורק במקרים בהם קיים כשל שוק המחייב התערבות. לאורך השנים האחרונות לא רק שסל המוצרים שבפיקוח לא הורחב, הוא צומצם והוצאו ממנו הקוטג׳ והחמאה.
ההתנגדות של החברות נגעה גם לסוג והיקף המידע שדרש המפקח. כך לדוגמה, במכתב ששלח לסוגת המחזיקה לפי הנתונים שהציג נתח שוק של כ-55% בשוק האורז ושל כשליש משמן החמניות ושמן הקנולה, דרש המפקח נתוני עלויות תפעול של עבודות החברה לייצור המוצרים, עלויות חומרי גלם לפי סוג מוצר וכמויות, אחוז בלאי של מוצרים, עלויות אריזה ואופן העמסה על המוצרים, בסיס העמסת עלויות חרושת, פירוט העמסת עלויות חשמל, שכירות, אחזקה, עלויות מועמסות של מחלקות אחרות שאינן ייצור, מקדם תקלות, מקדם שעות הפסקה, מקדם מוצרים שהוחזרו, העמסת עלויות אחזקה ודוח תקלות״. החברות טענו כי אין בידיהן דוחות אלו, והן ידרשו להקצות כח אדם ייעודי לאיסוף הנתונים והכנת הדו"חות.
בעקבות כך משרד הכלכלה ניהל כבר לפני כשלושה חודשים מגעים עם החברות במטרה להגיע להבנות על צמצום דרישת הנתונים והתחייבות שלא לחשוף אותם, בתמורה להעברתם מרצון על ידי החברות. אלא שהמגעים לא הבשילו והצדדים המתינו לדיון שהתקיים היום.
משיחות עם החברות היום עולה שחלקן כבר העבירו את הנתונים למפקח במתכונת המצומצמת כך שמבחינתן מדובר בעיקר במכה מורלית, שכן לא העריכו שבית המשפט לא יתמוך בדרישת ברקת. הנפגעת המרכזית מההחלטה צפויה להיות מיכל כהן, שסירבה לבקשת מרחב לדרוש את הנתונים. כעת יוכל ברקת הפועל בשנה החולפת להדחתה ולהצביע עליה כגורם לעיכוב של שנה בהעברת הנתונים על ידי החברות.
מהתאחדות התעשיינים נמסר: "אנו לומדים את הצעת בית המשפט ונחליט בהמשך באשר לצעדינו המשפטיים".
