משרד הבריאות יוזם: מסעדות ובתי קפה יפקחו על עצמם
משרד הבריאות יוזם: מסעדות ובתי קפה יפקחו על עצמם
בדומה לרפורמת התמרוקים, במשרד הבריאות מעוניינים להעביר את האחריות לבעלי העסקים ולהקטין את הנטל הרגולטורי עליהם. הרפורמה הנוכחית שנוגעת לרישוי עסקי מזון פתוחה להערות הציבור בשבועיים הקרובים
מסעדות ובתי קפה יעברו לפיקוח עצמי. משרד הבריאות יזם רפורמה חדשה שנוגעת לרישוי עסקי מזון. את מתווה הרפורמה הציגו היום שר הבריאות אוריאל בוסו, מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב וד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. מתווה הרפורמה פתוח להערות הציבור עד ה- 17 בנובמבר
בשלב ראשון מתייחסת הרפורמה לכ-23 אלף בתי עסק מתחום המסעדות ובתי הקפה ובשלב שני היא תורחב ל-50 אלף בתי עסק ותחול גם על מרכולים, איטליזים, קיוסקים וחנויות שמוכרות מזון. מטרת הרפורמה להקטין את הנטל הרגולטורי על בעלי עסקים שמכביד על כיסם ולא בהכרח תורם לשמירה על בריאות הציבור.
הרגולציה נועדה לשמור על בריאות הציבור ולהתמודד עם הסיכונים שנובעים מאחסון, הכנה והגשה של מזון. הסיכונים נובעים הן מהמזון הגולמי, הן מההכנה שלו או משמירה ואחסון למשל בטמפרטורה לא נאותה.
משרד הבריאות מתאים את הרגולציה הישראלית של רישוי עסקי מזון לרגולציה האירופית אבל, כמו שנעשה ברפורמת התמרוקים – גם במקרה הזה האחריות תעבור ממשרד הבריאות אל בעל העסק. העקרון הוא שמשרד הבריאות מסכים להקל על בעלי המסעדות בדרישות ספציפיות, וככל שבעל העסק ייקח על עצמו יותר אחריות, הוא יקבל יותר עצמאות וסמכות לקבוע את הדברים הקשורים לתפעול העסק בעצמו.
המהלך של מעבר לרגולציה מאפשרת מתמקד במעבר מדרישות קבועות ונוקשות שקיימות כיום על בעלי עסקים בהיבטים של מבנה ודרישות ציוד, לדרישות תפעוליות המתמקדות בניהול סיכונים, בהכשרה של בעלי העסקים ובאכיפה. השאיפה במשרד הבריאות היא שהרפורמה תפחית משמעותית את הנטל הרגולטורי ותביא לשיפור בתנאים התברואתיים בעסקי ההסעדה.
על פי משרד הבריאות, בעלי העסקים יידרשו לציית לרגולציה מהותית שדורשת מקצועיות, ידע והכשרה, ולקבל החלטות פרטניות, וזאת במקום לציית לכללים רוחביים ונוקשים. משרד הבריאות מתחייב לסייע להם בהכשרה ובידע ולהוריד חסמים רגולטוריים, וזאת בתמורה לכך שהאחריות תעבור ממשרד הבריאות לבעלי העסקים, שיצטרכו לנהל את הסיכונים ולהיות אחראים להם.
"המשרד מצידו יידרש גם הוא למעבר לפיקוח ואכיפה בסביבה דינמית והטרוגנית, תוך שהוא מתמקד בבקרה על תהליכי ניהול הסיכונים של העוסקים, אכיפה משמעותית על עוסקים מפרים, וכו'", נמסר ממשרד הבריאות. הפיקוח של משרד הבריאות יהיה בדיעבד ובעלי העסקים יצטרכו למנות נאמן תברואה שיהיה אחראי לדעת את חוקי השמירה על התברואה בעסק, כמו שברפורמת התמרוקים נדרשים היבואנים להעסיק אחראי על תיק מוצר.
בשלב ראשון יוסרו דרישות רגולטוריות בעלות סיכון נמוך, בשלב שני יינתנו הקלות לעסקים שיבחרו לקחת אחריות ולהשתתף במתווה של "עסק מגן" (מקצוענות, גמישות, ניהול סיכונים). במשרד הבריאות אומרים כי ברגע שיקבלו את המשאבים הנדרשים לרפורמה, יוכלו ליישם את שני השלבים הראשונים תוך שישה עד שמונה חודשים.
השלב השלישי של הרפורמה, שיוחל בתוך שלוש עד חמש שנים, יכלול דרישה מכלל עסקי המזון לעבור הכשרה של "עסק מגן מתקדם" (הכשרה מתקדמת של בעל העסק) ומעבר לרישוי מבוסס סיכון וניהול סיכונים, ובקרה עצמית.
רפורמת התמרוקים שגם אותה יזם משרד הבריאות, העבירה גם היא את האחריות לאיכות המוצר ממשרד הבריאות אל יבואני התמרוקים, תוך שהמשרד מאפשר יבוא קל ומהיר יותר בלי בדיקות ארוכות ומסורבלות של כל מוצר ומוצר. אלא שמרבית היבואנים מעדיפים בשלב זה שלא להסתכן בתביעות מצד הציבור על פגיעה בשל שימוש בתמרוק, וממשיכים לייבא בשיטה הישנה ומעבירים את המוצרים בדיקות מעבדה וממתינים לאישור משרד הבריאות ליבוא המוצר.
ענף המסעדנות מוערך בישראל ב-29 מיליארד שקל בשנה וכולל 23 אלף מסעדות, בתי קפה ועסקים שמגישים מזון שרובם נחשבים עסקים קטנים ובינוניים. הענף מתאפיין בשיעור תחלופה גבוה. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2021 ההוצאה החודשית של משק בית על מזון מחוץ לבית עמדה על 370 שקל, ומדובר בנתון שמתייחס לשנה שבה הביקוש למזון מחוץ לבית היה נמוך בשל מגבלות הקורונה. מאז מחירי המנות במסעדות עלו וגם ההוצאה החודשית של משפחה על תחום זה עלתה.
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר כי: "בסופו של יום אי הוודאות שבה נתקלים יזמים שמשקיעים מאות אלפי שקלים ובסוף התהליך סובלים מאי התאמות בגלל מיקום הפתחים במסעדה, גודל המעברים, מרחק הכיורים, גובה התקרה, חלוקת השטח במטבח ועוד - לזה אנחנו שמים סוף. אין דין סושייה כדין דוכן פלאפל. מהיום יזמים יידעו מראש מהו המתווה הנכון להקמת העסק וזה יעזור להם לזרז את הקמתו".
