שותים אותנוכך מנצלים קמעונאים את מס הסוכר לעליות מחירים
שותים אותנו
כך מנצלים קמעונאים את מס הסוכר לעליות מחירים
רשתות השיווק קיבלו פטור ממס המשקאות הממותקים על המלאי הקיים, שהוערך בכ־10,000 ליטר. למרות זאת, המחירים עלו כבר מיומו הראשון של המס, ב־1 בינואר. בנוסף, המס חשף את פרמיית המחיר שגובה שופרסל על משקאות מבוקשים יותר
שנת 2022 נפתחה בטלטלה גדולה עבור חברות המשקאות, עם מס המשקאות הממותקים שנכנס לתוקפו ב־1 בינואר. אף שקיבלו פטור על המלאי שברשותן, ברשתות השיווק לא המתינו, והעלו כבר בתחילת השבוע את מחירי הממשקאות המתוקים. הוספת המס ודמי הפיקדון, בצירוף המע"מ והרווחיות הגולמית של הקמעונאים, הזניקה את מחירי הבקבוקים המשפחתיים עד לכ־9 שקלים ל־1.5 ליטר משקה, וכ־53 שקל למארז שישיית בקבוקים של 1.5 ליטר כל אחד. השינוי החד צפוי להוביל לירידה בצריכה ובחברות המשקאות כבר נערכים לבצע התאמות, שיצמצמו את הפגיעה הצפויה.
בחברות יצטרכו להתמודד עם ירידה חדה במכירות, ועל כן הן מנסות לבלום אותה ככל הניתן. ל"כלכליסט" נודע כי בחברות המשקאות פועלים להגדיל את נתח המכירות של המשקאות המשווקים במכלים בנפח קטן, על חשבון הבקבוקים הגדולים. בשנה הקרובה יקודמו מכירות משקאות בנפח 1 ליטר, ובקבוקים ופחיות בנפחים של 500-250 מ"ל. זאת, כיוון שככל שכמות המשקה קטנה יותר, כך פוחתת התוספת בשקלים מהמס. במקביל לכך, החברות כבר שיגרו מסרים שלפיהם הן יבחנו את כוח האדם המועסק על ידיהן, שעלול להיפגע ככל שהירידה במכירות תהיה חדה יותר.
סבסוד צולב
ברקע מהלך המיסוי עומד ניסיון המדינה לבלום את מגפת ההשמנה בישראל, באמצעות הטלת מס קנייה בגובה 1 שקל לליטר משקה המכיל 5 גרם ומעלה סוכר, ומס בגובה 70 אגורות על ליטר משקה מתוק, המכיל כמות פחותה מ־5 גרם, כולל משקאות שמומתקים בממתיקים מלאכותיים. בעקבות כך עלה מחיר בקבוק בנפח 1.5 ליטר קוקה־קולה מכ־6.7 שקלים לכ־9 שקלים. התוספת של 2.3 שקלים נבעה מהוספת דמי פיקדון בגובה 30 אגורות בחודש שעבר ומס סוכר בגובה 1.5 שקלים, שהתווסף החודש. הכנסות המדינה ממס המשקאות מוערכות בכ־380 מיליון שקל בשנה.
בשנים האחרונות שוק המשקאות צומח בשיעור נמוך יותר מכלל השוק. שוק המזון רשם ב־2021 אמנם ירידה של 3.2% במכירות, אך זו הגיעה לאחר עלייה של 9.2% במכירות ב־2020 בשל ביקושים גבוהים וסגרים. הירידה נרשמה בכל הקטגוריות מלבד המשקאות, שרשמה עלייה קלה במכירות של 0.7% ביחס ל־2020, שבה התמודדה עם ירידה חדה. בחברות המשקאות מעריכים כי הטלת המס תוביל לירידה של כ־25% בצריכה.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בחלק ניכר מרשתות השיווק, שקיבלו פטור מהמס על המלאי שהיה בידיהן עם כניסת התקנות לתוקף בשבת החולפת, לא המתינו לסיום המלאי והעלו מיידית את המחירים. התקנות קבעו פטור ממס לסחורה שבידי הקמעונאים על משקאות מתוקים שבידיהם, שהמס בגינם מגיע עד 10,000 שקל. מדובר במלאי בכמות של 10,000 ליטר משקאות מתוקים, אך קשה לנקוב בכמות המוצרים שהוא משקף, כיוון שהמס תלוי גודל המכל. כך, לדוגמה, המס על בקבוק 1.5 ליטר עומד על 1.5 שקלים, ואילו על פחית של 330 מ"ל המס הוא 33 אגורות בלבד. ברשת ויקטורי טענו כי לא היה בידי הרשת מלאי, אחרי מכירות מוגברות בסוף השבוע שקדם לכניסת המס לתוקף. משופרסל לא נמסרה תגובה.
זאת ועוד, אף שהמס על המשקאות המומתקים בממתיקים מלאכותיים עומד על 70 אגורות לליטר, בשופרסל תמחרו את הקולה זירו במחיר הגבוה ב־20 אגורות ממחיר הדיאט קולה. בחברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) המחיר לקמעונאי של שני המוצרים זהה, ובשל מגבלות המוגדרות בחוק המזון, אסור לה להתערב במחיר לצרכן שנקבע על ידי הקמעונאים.
בשופרסל, הקובעת לעצמה את המחיר, נמסר כי פער זה היה קיים גם לפני מס הסוכר, וסירבו להסביר מדוע הם גובים יותר עבור מוצר שנקנה על ידיהם באותו מחיר. ניתן להעריך כי כיוון שהביקוש לזירו גבוה משמעותית מזה של הדיאט, בשופרסל מצאו דרך להגדיל רווחיות בתמחורו במחיר גבוה יותר. מנגד, ברשת ויקטורי תומחרו בקבוק דיאט קולה וזירו קולה במחיר אחיד, אך גבוה יותר - 9.2 שקלים. חלק ניכר ממכירות המשקאות ברשתות השיווק מבוסס על מארזי שישיות, שהתייקרו בחדות, בשל המס על המארז שעומד על 9 שקלים לשישייה ודמי הפיקדון בגובה 1.8 שקלים לשישייה. כך, שישיית קוקה־קולה עלתה ברשת ויקטורי ל־52.9 שקל, מחיר זהה לזה של שישיית קולה זירו – למרות הפער בגובה המס. ברשת הסבירו כי מדובר בסבסוד צולב, כשהמחיר של בקבוק קוקה־קולה רגיל עלה פחות מכפי שהיה אמור לעלות, ומחיר הזירו עלה יותר, בכדי לשווקם במחיר אחיד.
המחסור בזירו נמשך
שוק המשקאות הקלים בישראל נשלט על ידי החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), יפאורה שבשליטת קרור אחזקות, וטמפו שבשליטת משפחת בר. מכירות השוק עומדות על כ־5.3 מיליארד שקל בשנה, כולל מים מינרליים בהיקף של כ־500 מיליון שקל. מובילת השוק היא החברה המרכזית, עם נתח של 52.4% ,יפאורה עם 16% וטמפו עם 13%. לצד אלה יש שחקנים נוספים כמו שטראוס, המשווקת את פרימור (6.9%); אדיר סחר, המייבאת משקאות מיוחדים (3.2%); ובני פאוזי עם משקה האנרגיה בלו (2.1%).
בתוך כך, נמשך המחסור בקולה זירו שהחל כבר עם פרוץ משבר הקורונה ב־2020. קוקה־קולה העולמית הסבירה אז כי הייצור והיצוא של ספקיות תחליפי הסוכר, המשמשים במשקאות הדיאט והזירו שלה, נפגעו. בדו"ח השנתי שלה ציינה החברה כי יזמה תוכנית אספקת חירום ולמרות זאת, עלול להיווצר מחסור באספקה של כמה מהמרכיבים האלה בטווח הארוך. המחסור בישראל נמשך ואין צפי לסיומו.
