רשות התחרות מכרסמת עוד בחוק המזון: הרשתות יורשו להתרחב, אם יסתמכו על ספקים קטנים
רשות התחרות מכרסמת עוד בחוק המזון: הרשתות יורשו להתרחב, אם יסתמכו על ספקים קטנים
סעיף בחוק ההסדרים מבטל את מגבלת ההתרחבות של קמעונאים גדולים, ויאפשר להם לפתוח חנות בכל אזור שירצו. התנאי: ששיעור מסוים ממכירותיהם יגיע מספקים קטנים
רשות התחרות ממשיכה לנגוס בחוק המזון. סעיף בחוק ההסדרים החדש מציע להעניק תמריץ לקמעונאים גדולים להגדיל את מכירות של ספקים קטנים, ובכך לעורר תחרות: אותם קמעונאים שיעשו זאת יהיו פטורים מקבלת אישור רשות התחרות לפתיחת חנות גדולה באזורים הנשלטים על ידם. משמעות ההצעה היא שהרשתות הגדולות ובראשן שופרסל, שמאז 2016 נאסר עליהן לפתוח חנות גדולה נוספת בכל אזור שבו הן מחזיקות בכשליש מהמכירות, ללא אישור הרשות, יוכלו להתרחב באין מפריע, כל עוד אחוז מסוים ממכירותיהן יגיע ממוצרי ספקים קטנים. האחוז הזה טרם נקבע בסעיף.
בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכלכלה בנושא עליית מחירי המזון, הדפה הממונה על התחרות מיכל כהן את דרישת יו"ר הוועדה דוד ביטן לנקוט סנקציות שונות נגד הקמעונאים, וטענה כי הכלי המתאים לטפל בבעיית התחרות המצומצמת במקטע הספקים, הוא בתמרוץ שלהם להעניק חשיפה גבוהה לספקים הקטנים.
הוראת שעה לחמש שנים
חוק המזון אושר בכנסת במרץ 2014 והוא כולל פרק שקיפות המחירים, שמחייב את רשתות המזון לפרסם את כל מחירי המוצרים באינטרנט, פרק העוסק בהסדרת היחסים בין ספקים לקמעונאים, ופרק תחרות גאוגרפית, שמגביל את יכולתן של רשתות השיווק להתרחב באזורים שבהן הן אוחזות בשליטה. במסגרת זו בחנה רשות התחרות את חלקם של הקמעונאים בכל אזור גאוגרפי. ככל שמחזור המכירות של הקמעונאי עולה על 30% מכל המכירות באזור מסוים, נאסר עליו לפתוח חנות נוספת באותו אזור, ללא קבלת אישור הממונה. זאת בכדי למנוע מצב שבו רשת שיווק מציפה אזור בסניפים שלה באופן שמרתיע קמעונאים מתחרים להיכנס.
במסגרת מיפוי שערכה הרשות לפני שנכנס החוק לתוקף, נמצא כי האזורים שבהם מחזור המכירות של רשת שופרסל עולה על 30% מכלל המכירות, כוללים אזורים מיושבים בהם מתגוררים כ־79% מתושבי ישראל ובהם באר שבע, מצפה רמון ואילת בדרום, תל אביב וראשון לציון במרכז, חיפה, קריית שמונה וערים נוספות בצפון. כעת במסגרת החלטת מציעים, מוצע לתקן את חוק המזון ולקבוע בו הוראת שעה ל־5 שנים במסגרתה קמעונאי גדול יוכל לפתוח חנות גדולה נוספת באזור בו הוא שולט, אם במהלך כל אחד מ־6 החודשים שקדמו למועד החתימה על החוזה, אחוז מסוים (שיקבע בהמשך, נ"ק), מהיקף המכירות שלו, לא היה מספקים גדולים.
לא מדובר בוויתור הראשון של רשות התחרות על איסורים שנקבעו בחוק המזון. חודשים ספורים אחרי כניסת החוק לתוקף החלה רשות התחרות להעניק לספקים פטורים שאיפשרו להם להמשיך לסדר את מדפי המוצרים ברשתות ולהתערב במחירים לצרכן. במקביל, לא חודשה הוראת שעה שהגבילה את שטחי המדף שהוענקו לספקים בעלי מחזור מכירות שנתי של יותר ממיליארד שקל, ונועדה לאפשר לספקים קטנים ובינוניים להגביר את התחרות.
1 צפייה בגלריה
מימין: יו"ר שופרסל איציק אברכהן והממונה על התחרות מיכל כהן. כהן התנגדה לסנקציות על קמעונאים
(צילום: אלעד גרשגורן, אביגיל פפרנו–באר, טל שחר)
מעבר לכך לא הוכנסו בחוק תיקונים בהתאם לשינויים שעבר הענף, כמו צמיחת המותגים הפרטיים של הרשתות שופרסל ורמי לוי, שמהווה היום כרבע מהמכירות ברשתות אלו, אך הן אינן מוגדרות כספק גדול ולכן לא מוטלות עליהן הגבלות. בדומה לכך נוצר מצב שבו החוק גם לא חל על קמעונאית גדולה כמו סופר־פארם, שאינה נכללת כקמעונאית מזון, אבל לאור השינויים בשוק מוכרת סל מוצרים דומה לזה של רשתות השיווק ומתחרה בהן.
"במכולות אין חסמים"
בנוסף לכל אלה, ברשות התחרות גם לא טיפלו במסלול העוקף שפיתחה שופרסל להגבלה הגאוגרפית, באמצעות פתיחת עשרות חנויות קטנות במקומות בהם לא יכלה לפתוח גדולות. ביחס לחשש שזה פוגע במכולות, השיבה כהן בדיון: "בשוק המכולות, כמו שאנחנו רואים יש פחות חסמי כניסה אם בכלל, יחסית לרשתות, כי הרגולציה מצומצמת ואין בעיה של שטחי מסחר. בתאוריה הכלכלית, אם מישהו מעלה מחירים במכולות ומישהו אחר יכול להרוויח, הוא ייצר תחרות, לכן לא ראינו שיש בעיה. אם שופרסל לא מורידה מחירים, אז למה שהמכולות ייעלמו? שופרסל מתחרה במכולות ומורידה מחירים".
בדיון עוד עלו טענות של קמעונאים קטנים כי הספקים דורשים מהם מחירים גבוהים משמעותית מאלו שנדרשים מהרשתות, מה שמאלץ אותם לקנות משופרסל. בתגובה לכך הציע יו"ר הוועדה ביטן לחייב את הספקים למכור למכולות במחיר ממוצע. אלא שאת הצעה זאת דחתה כהן בטענה שהדבר יביא להעלאת מחירים, שכן זה ימנע מהרשתות הגדולות להשתמש בכוח הקנייה שלהן כדי להוריד את מחירי הספקים.
מה כולל חוק המזון, ומה נשאר ממנו
הסדרת יחסי קמעונאי־ספק. מה נקבע: איסור סידור המדפים על ידי הספק, איסור העברת תשלומים לקמעונאים, הגבלת שטחי מדף של ספקים גדולים ואיסור התערבות במחיר לצרכן. מה קרה בפועל: ספקים קיבלו פטורים לסידור, והוראת השעה שהגבילה שטחי מדף לא הוארכה.
שקיפות מחירים. מה נקבע: חובת רשתות המזון לפרסם את כל מחירי המוצרים באינטרנט. מה קרה בפועל: אחד משני האתרים שפרסם את המחירים, מייסופרמרקט, סגר את פעילותו.
תחרות גיאוגרפית. מה נקבע: קמעונאי גדול ששולט ב־30% ממכירות אזור מסוים לא יוכל לפתוח בו סניף גדול. מה קרה בפועל: רשתות עקפו את האיסור דרך פתיחת חנויות קטנות. כעת גם האיסור על סניפים גדולים עתיד להתבטל.
