ענף הבשר המתורבת רשם צעד גדול, אך הדרך לסופר עוד ארוכה
ענף הבשר המתורבת רשם צעד גדול, אך הדרך לסופר עוד ארוכה
האישור הראשון של מינהל המזון והתרופות האמריקאי למוצרי עוף מתורבת עשוי לתת דחיפה משמעותית לרגולטורים ברחבי העולם, שיעשו צעד דומה. אך הרגולציה היא לא המשוכה היחידה בדרך לשינוי תעשיית הבשר המזהמת: הליך הייצור של בשר מתורבת יקר משמעותית ושאלת הערך התזונתי עדיין לא פתורה
בשבוע שעבר, עוף שגדל במעבדה חלף על פני נקודת ציון משמעותית בדרך לשולחן האוכל של הצרכנים. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) סימן לראשונה אי פעם כבטוח לצריכה את מוצר הבשר המתורבת של הסטארט־אפ החלוצי Upside Foods. מוצרי החברה עדיין אינם קרובים לשיווק במרכולים, אך מדובר בציון דרך משמעותי שעשוי להשפיע על תחום הבשר המתורבת בעולם.
מה זה בשר מתורבת?
בשר מתורבת הוא בשר המיוצר בתרבית תאים במעבדה, מחוץ לגופם של בעלי החיים, וללא צורך בשחיטה ובגידול בעלי חיים. התאים גדלים באופן מלאכותי במכלי ענק. ב־2013 הציג המדען ההולנדי מארק פוסט את ההמבורגר המתורבת הראשון, בעלות אסטרונומית של 330 אלף דולר לקציצה. מאז עומלות חברות בעולם על פיתוח של מוצרים בעלי פוטנציאל מסחור, והן עדיין רחוקות ממחירי שיווק נגישים לכל בית. המוצרים הראשונים בעיקרם דומים למוצרי בשר או עוף טחון, בשל קלות הגידול, אך הם יהיו היברדיים - ויכללו גם רכיבים נוספים מן הצומח, דוגמת סויה וחלבון אפונה. בהמשך המטרה היא להצליח לגדל במעבדה רקמת שריר מלאה.
מה היתרונות והחסרונות של בשר מתורבת?
תעשיית הבשר אחראית לכ־15% מגזי החממה בעולם, לפגיעה במערכות אקולוגיות, לכרבע מזיהום המים המתוקים בעולם ולבזבוז עצום של שטחים ומשאבים. שליש מהיבולים הגדלים בעולם משמשים להאכלת בעלי חיים המיועדים לשחיטה, בזמן שמספרם של בני האדם המצויים באי־ביטחון תזונתי בעולם, הולך וגדל. קיימות הערכות שונות לגבי החיסכון במשאבים ובפליטות של תעשיית הבשר המתורבת. בהשוואה לבשר בקר, וככל שהמפעלים מונעים באמצעי אנרגיה מתחדשת, החיסכון יכול להגיע עד כדי 92% פחות פליטות גזי חממה, 95% פחות שימוש בשטח, 96% פחות שימוש במים מתוקים. ההערכות משתנות לפי הטכנולוגיות של החברות השונות, ועדיין מוקדם להעריך באופן מלא את הדברים, שכן מדובר בשוק בהתהוות.
אף על פי שמוצרי הבשר המתורבת עשויים להצליח לגרום לצרכני בשר להפחית כמות של צריכת מזון מן החי, עדיין מרחפת מעל התעשייה שאלת הערך התזונתי של המוצרים. בעוד תווית שמוצמדת במרכול לבשר מן החי תכיל לרוב רכיב אחד, מוצרי הבשר המתורבת הראשונים יכילו תוויות ארוכות, לרבות חומרים שונים שנמצאים היום במוצרי מזון מעובדים.
כמה זמן ייקח עד שנראה בשר מתורבת בסופר?
מינהל המזון והתרופות האמריקאי סימן את המוצרים כבטוחים למאכל בהליך הנקרא GRAS, המהווה אישור שיווק לפי נוהלי הארגון. זהו שלב פורץ דרך של הסרת מחסום רגולטורי משמעותי מאוד באחד משוקי המזון הגדולים בעולם, אך הוא לא האחרון בדרך. לאחריו, החברה צריכה לסיים הליך אישור מול משרד החקלאות האמריקאי (usda), שלב שמוערך בפרק זמן של בין חודשים בודדים לשנה, במסגרתו יאושרו פרטים הנוגעים למתקן שבו מיוצר הבשר המתורבת, הפצה, אריזה, נוהלי טיפול ותוקף המוצרים. מוצרי בשר מתורבת הם קטגוריה חדשה לחלוטין של מזון, ולכן הרגולטורים נדרשים לוודא שצריכתם בטוחה עבור הצרכנים.
אך גם זה לא הסוף: כיום רק בסינגפור נמכר מוצר בשר מתורבת לצרכנים במסעדות, בקנה מידה מצומצם ובמחירי הפסד. גם המוצרים של Upside Foods לא יימכרו במרכולים בשלב הראשון, אלא במסעדות נבחרות. הסיבה לכך היא המרחק הרב של החברות בתחום ממסחור מלא. בשנים האחרונות החברות פועלות בעיקר בתחומי מחקר ופיתוח, ובשנה הקרובה הוותיקות שבהן יתמקדו בפיתוח מפעלים לייצור בקנה מידה גדול על מנת להפחית את המחיר הגבוה של הדור הראשון של המוצרים. ייתכן ששלב האישור הרגלוטורי בארה"ב לחברות הבאות יהיה קצר יותר, שכן ה־FDA הצהיר כי בכוונתו להנפיק הנחיות שיסייעו לחברות להתאים עצמן להליך.
מה המצב בשוק הישראלי?
השקעות בתחום החלבון האלטרנטיבי נחשבות לפופולריות במיוחד בישראל. בשטח פועלות יותר מ־100 חברות בתחום, מתוכן כ־40% נחשבות לסטארט־אפ. גם חברות המזון הגדולות מצויות בעצמן במרוץ אחר הגביע הקדוש של הבשר המתורבת. שטראוס היתה הראשונה, עם ההשקעה שביצעה בחברת אלף פארמס, והשנה נכנסה גם תנובה לתחום עם ההשקעה בפלוריסטם.
הצרכן הישראלי נחשב לפתוח יחסית למוצרים חדשים, ולכן על פניו ישראל יכולה לשמש כמעין בטא סייט לחברות הבשר המתורבת. שתיים מהחברות המובילות בעולם בתחום, אלף פארמס ובילבר מיט (פיוצ׳ר מיט לשעבר), נמצאות כבר במסלולי אישור בעולם וגם בישראל. שתיהן מצויות בהליך הפיילוט לאישור מיוחד של משרד הבריאות. הרגולטור המקומי חשש עד כה לאשר מוצרים ללא "גיבוי" של סוכנות בריאות משמעותית בעולם, וכעת האישור שניתן בארה"ב יכול לזרז גם את התהליך המתקיים במשרד הבריאות. המשרד צפוי להשלים את הפיילוט במהלך 2023.
