יבואנים: "לדחות את המס על חד־פעמי בחצי שנה"
יבואנים: "לדחות את המס על חד־פעמי בחצי שנה"
הסוחרים דרשו מהמשרד להגנת הסביבה להחריג מוצרי נייר שאחוז הפלסטיק בהם זעום, אך סורבו בנימוק שמוצרים אלה הם בעלי “השלכות סביבתיות כמו פלסטיק מלא". בנוגע למס על מלאי קיים, נענו: “בוחנים זאת"
יצרני ומשווקי הכלים החד־פעמיים נפגשו השבוע עם נציגי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה בניסיון לבטל את המס על כלים חד־פעמיים או להחריג מוצרים מסוימים וכן לדחות בחצי שנה את כניסתו לתוקף, שצפויה ב־1 בנובמבר.
בפגישה השתתפו נציגים של הרשתות פעמית סטור וחגיגית ושל היצרנים שמאי, תבניכל וג.ע.ש. מדובר בהטלת מס של 11 שקל לכל ק”ג של כלים חד־פעמיים שמכילים פלסטיק, ולהערכת האוצר, החוק צפוי להניב למדינה הכנסות של 600 מיליון שקל בשנה. ההוצאה השנתית על צריכה ביתית של כלים חד פעמיים נאמדת ב־1.3 מיליארד שקל. המס צפוי להקטין את הצריכה של החד־פעמי.
היצרנים והמשווקים ביקשו להחריג ממדיניות המיסוי כלים העשויים נייר, כגון כוסות, מרקיות וקערות נייר, שאף הם מכילים פלסטיק. לטענתם, בכלי נייר יש שכבה דקה של פלסטיק, שמהווה 6%־8% מהמוצר, ועל כן המס יחול גם עליהם. עוד נטען כי אין בשוק חלופה לכלים חד־פעמיים שכן גם במוצרים חלופיים יש פלסטיק: "אין כיום חלופה רלוונטית של כלים חד־פעמיים שאינם מכילים פלסטיק במידה כזו או אחרת... ככל שהממשלה מבקשת להטיל מס קנייה גם על חלופות אלה, המס צריך לחול באופן יחסי לשיעור הפלסטיק במוצר. מיסוי מוצרים אלה בשיעור שנקבע ביחס למוצרי פלסטיק אינו מוצדק, אינו הוגן ואינו משקף את התכלית המוצהרת של ההחלטה".
באוצר ובמשרד להגנת הסביבה סירבו לבקשת היצרנים להחריג מוצרי נייר והשיבו להם כי גם כלים אלו ייכללו במס הקנייה מאחר שהם מכילים פלסטיק ואינם ניתנים למיחזור: "כלים אלו מייצרים את אותן השלכות סביבתיות שליליות שמייצרים כלים שעשויים לחלוטין מפלסטיק".
ל”כלכליסט” נודע כי גורמים עסקיים פועלים לקדם אבחנה לפיה פלסטיק ממקור צמחי (המכונה גם “פלסטיק מתכלה”) ימוסה בשיעור מופחת. בעניין זה השיב המשרד להגנת הסביבה ל”כלכליסט” כי “המוצרים הללו עוברים תהליך פילמור שהופך אותם לפלסטיק לכל דבר”. איגוד לשכות המסחר מצדו טען נגד החוק כי הוא עלול להגדיל את צריכת המים והאנרגיה.
בנוסף ביקשו היצרנים והמשווקים לא להטיל את המס על המלאי הקיים כיום במחסנים ובחנויות. המשרד להגנת הסביבה והאוצר השיבו להם כי המס יחול על מכירת סחורה לאחר שהצו נכנס לתוקף ועל מלאי שקיים בזמן שהצו נכנס לתוקף, אך “עם זאת אנו ערים לקושי של יבואנים, משווקים ויצרנים בנושא זה, ובוחנים זאת”.
היצרנים מעריכים שהמלאי כיום בחנויות ואצל היבואנים מסתכם ב־20 מיליון שקל, והוא מספיק לתקופה של שלושה חודשים. בחנויות מתמחות ימי המלאי עומדים על 25 יום, ואצל היבואנים על 75־90 יום. על פי נתונים של יצרני הכלים החד־פעמיים ומשווקי המוצרים, כ־800 חנויות מתמחות בחד־פעמי, והמוצרים נמכרים בעוד 10,000 מכולות ורשתות מזון, ומהווים כ־7% ממחזור המכירות שלהן. בענף מועסקים 5,000 עובדים באופן ישיר ועוד אלפים מועסקים בעקיפין. השוק המוסדי שכולל את צה"ל, בתי חולים, מפעלים ומוסדות גדולים מהווה 35% מהצריכה, והשוק הפרטי 65%.
על פי הנתונים, למעלה מ־85% מהמוצרים בשוק מגיעים מסין וטורקיה, ובחצי שנה האחרונה עלו מחירי המוצרים ב־35%־55% בשל התייקרות חומרי הגלם ומחירי ההובלה הימית. ההתייקרות ליבואן גולגלה למחיר הסופי לצרכן.
על פי היבואנים והמשווקים, כל פסולת הפלסטיק שאינו חד־פעמי היא 980 אלף טון בשנה, ואילו פסולת החד־פעמי עומדת על 68 אלף טון.
עוד טענו היצרנים והמשווקים כי פסולת של חד־פעמי מהווה רק 6% מכלל פסולת הפלסטיק, והלינו כי לא נעשתה עבודת מטה: "למרבה הצער, לא קדמה להחלטת הממשלה עבודת מטה כלשהי, לא התקיימה הידברות עם הגורמים השונים בענף ואף לא הונחו בפני מקבלי ההחלטות נתונים ופרטים מבוססים אודות משמעויותיו ותוצאותיו של הטלת המס המוצע". על כך השיב המשרד להגנת הסביבה כי הטענה הזו “משוללת יסוד”, ובוצעה עבודה מקיפה והתייעצות עם ה־OECD.
היצרנים גם טענו כי "רוב מוחלט של הציבור" עושה שימוש בחד־פעמי, והגדירו אותו כ"צורך חיוני". במשרד להגנת הסביבה לא אהבו את ההגדרה של "צורך חיוני", והשיבו כי התיאור הזה הוא בדיוק ההתנהגות הצרכנית הלא רצויה שמדיניות המיסוי מבקשת לשנות. במשרד טוענים כי רמת הצריכה של כלים חד־פעמיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ונמצאת במגמת עלייה מתמדת.
