ניצחון לסופר פארם: לא תצטרך לנהל משא ומתן קיבוצי עם הרוקחים
ניצחון לסופר פארם: לא תצטרך לנהל משא ומתן קיבוצי עם הרוקחים
בית הדין הארצי לעבודה דחה את תביעת ההסתדרות וקיבל את טענת החברה כי הזכיינים שלה הם אלה שקובעים את תנאי הרוקחים ולא הרשת. נשיאת בית הדין קבעה כי: "הוכח שתנאי ההעסקה שונים בין זכיין לזכיין"
נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב את סופר פארם לנהל משא ומתן קיבוצי על העסקתם של הרוקחים ברשת. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה חדשה הנוגעת למודל הכלכלי לפיו חברה מקנה זכיינות למספר גורמים. במקרה הנוכחי מדובר בסופר פארם, שלה מאות זכיינים, והיא נדרשה על יד ההסתדרות לנהל משא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי בין הרשת להסתדרות בנוגע לרוקחים, שיחייב את כל זכייני הרשת.
בית הדין קיבל פה אחד בהרכב של שבעה שופטים את עמדתה של נשיאת בית הדין הארצי ורדה וירט ליבנה, לפיה החברה שמקנה זכיינויות, במקרה זה סופר פארם, אינה המעסיקה של העובדים המועסקים על ידי כל זכיין וזכיין ואינה חייבת בניהול משא ומתן לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי. סופר פארם יוצגה על ידי עו"ד נחום פינברג, עו"ד אורלי אבירם ועו"ד מיכל פינברג־דורון.
פסק הדין ניתן בעקבות ערעור שהגישה ההסתדרות על החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב שקבע כי לאור העובדה שסופר פארם אינה מעסיקה של הרוקחים, לא חלה עליה החובה לנהל משא ומתן לחתימה על חוזה קיבוצי עם ההסתדרות.
ב־2020 התאגדו רוקחים של סופר פארם בהסתדרות על רקע רצונם להסדיר בהסכם קיבוצי ראשון את תנאי העסקתם. מהלך ההתאגדות לווה בפעילות ברשתות החברתיות בה הוצגו בסרטונים רוקחים שמסבירים על חשיבות ההצטרפות להסתדרות. לסופר פארם קרוב ל־300 סניפים בפריסה ארצית אשר מופעלים באמצעות זכיינים שמאוגדים באמצעות חברות נפרדות, וכל זכיין מפעיל בין סניף אחד למספר סניפים בודדים.
ההסתדרות טענה כי סופר פארם היא זו שמכתיבה את תנאי העסקתם של הרוקחים. וכי החברה מכתיבה לזכיינים חוזה העסקה אחיד עם הרוקחים, מכתיבה את הליכי העסקה והפיטורים של הרוקחים ושולטת בהכשרות הרוקחים ובפועל גם בניהול הסניפים. לכן, יש לראות בה מעסיקה של הרוקחים, לצורך חתימה על הסכם עבודה קיבוצי, לפי ההסתדרות.
מנגד, טענה סופר פארם, כי המעסיקים של הרוקחים הם הזכיינים, וציינה כי חוזה העסקה נחתם בין הרוקח לזכיין. לטענת סופר פארם, הזכיין אחראי על גיוס וסיום העסקתם של הרוקחים, הוא קובע את תנאי העסקתם, מנהל את שגרת יומם, וגם לטענתה, תלושי השכר והדיווחים לרשויות המס מעידים על כך שהזכיין הוא המעסיק. הזכיינים, הצטרפו לטענות סופר פארם בנוגע לשאלת השליטה בתנאי העסקתם של הרוקחים וטענו גם כן כי השליטה מצויה בידיהם.
בית הדין האזורי קבע כי המעסיקים של עובדי החנות, לרבות הרוקחים, הם הזכיינים ולא סופר פארם, וההסתדרות הגישה ערעור לבית הדין הארצי.
בית הדין הארצי לעבודה דחה כעת את הערעור שהגישה ההסתדרות וקבע כי הארגון לא הוכיח כי לסופר פארם יש השפעה משמעותית על תנאי ההעסקה של הרוקחים באופן שיכול לחייב אותה לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות.
על פי השופטת וירט לבנה: "לסופר פארם יש השפעה בקביעת תנאי העסקתם של הרוקחים. כך בין השאר: סופר פארם מעורבת בפרסום המשרות של הרוקחים, סופר פארם קובעת עם הזכיינים מסגרת תקציב של שכר הרוקחים, סופר פארם מכתיבה חלק מהתנאים הסוציאליים של הרוקחים, קיימת אפשרות לניוד זמני של עובדים בין הזכיינים השונים, סופר פארם מעורבת בחלק מהליכי הפיטורים של הרוקחים".
עם זאת, הוסיפה השופטת כי "על אף שקיימת השפעה מסוימת על תנאי ההעסקה הרי שהשפעה זו לא עולה לכדי השפעה משמעותית: פרסום המשרות נעשה בעיקרו על ידי הזכיינים, בתוך מסגרת התקציב הזכיינים מנהלים משא ומתן חופשי עם הרוקחים על שכרם והוכח שתנאי ההעסקה של הרוקחים שונים בין זכיין לזכיין. מרבית התנאים הסוציאליים נתונים לשיקול דעתו של הזכיין, ככלל הליכי סיום העסקה נעשים על ידי הזכיינים ובהתאם לשיקול דעתם".
את 204 הזכיינים ייצגו עורכי הדין ממשרד ש. הורוביץ ושות': עו"ד אשר חלד, ראש מחלקת דיני עבודה, עו"ד מיכל לבנון פורת, עו"ד סזי כהן ועו"ד בר ימין.
