רגע לפני ההתייקרויות: משרד הכלכלה נזכר לדרוש מהקמעונאיות נתוני רווחים
רגע לפני ההתייקרויות: משרד הכלכלה נזכר לדרוש מהקמעונאיות נתוני רווחים
העלאות המחירים של כ-15 חברות המזון הגדולות עומדות להיכנס לתוקף בעוד שבוע וחצי, אך רק היום נשלחה דרישה מהפיקוח על המחירים לחברות המזון הגדולות לקבל נתוני רווח על מוצרים בתוך 21 יום בטענה לריכוזיות; במקביל אושרה הצעת סמוטריץ', לפיה תוקם ועדה ציבורית שתידרש להמליץ בתוך שלושה חודשים על צעדים לפירוק המונופולים וענקיות המזון
העלאות המחירים של כ-15 חברות המזון הגדולות ייכנסו לתוקף בעוד כשבוע וחצי, ומשרד הכלכלה נזכר באיחור לדרוש מהן לפרט את עלויות הייצור ולחשוף את נתוני הרווח על המוצרים שלהן בתוך 21 יום.
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה יונתן צלאל שיגר היום (א') מכתבי דרישה ליצרנים וליבואנים מהגדולים במשק בדרישה לקבלת נתונים על עלויות הייצור שלהם, דוחות כספיים ותמחור, וזאת בטענה כי אותן חברות אוחזות בנתח שוק גבוה בקטגוריות מסוימות בהן זיהה המפקח על המחירים ריכוזיות וחוסר תחרותיות, שהובילו אותו לבחון הכנסת מוצרים אלו לפיקוח.
במקרה כזה רשאי המפקח על המחירים לדרוש מהחברות נתונים שיאפשרו לו לבצע בחינה זו. כך לדוגמה בפנייה לחברת דיפלומט, שהודיעה לאחרונה על העלאת מחירי מוצרי המזון שהיא מייבאת בכ-25%, כתב צלאל: "חברתכם משווקת את מותג ג'ילט תחת קטגוריית שוק מכשירי וסכיני הגילוח, את מותג Fairy תחת קטגוריית נוזלי הכלים, את מותג סטארקיסט תחת קטגוריית שימורי הטונה, את המותג היינץ תחת קטגוריית הקטשופ, את המותגים אריאל, טייד ולנור תחת קטגוריית נוזלי ומרככי הכביסה, את המותג נוטרילון תחת קטגוריית תרכובות מזון לתינוקות (תמ"לים) ואת המותג פמפרס תחת קטגוריית החיתולים. בשווקים אלה זיהיתי ריכוזיות וחוסר בתחרותיות, כאשר חברתכם מחזיקה בנתח שוק של כ-71% בשוק מכשירי וסכיני הגילוח, של כ-50% בשוק נוזלי הכלים, של כ-38% בשוק שימורי הטונה, של כ-32% בשוק הקטשופ, של כ-23% בשוק נוזלי ומרככי הכביסה, של כ-22% בשוק התמ"ל ושל כ-19% בשוק החיתולים. אני מעוניין לבחון את השפעת ריכוזיות זו על מחירי המוצרים המשווקים על ידכם ועל הרווחיות שלכם מאותם מוצרים".
בהתאם לכך דרש צלאל מדיפלומט להעביר בתוך שלושה שבועות את תיאור המבנה הארגוני של החברה, תיאור תפעולי של תהליכי ושלבי הייצור, תיאור מוצרי החברה, נתח שוק לכל מוצר לפי כמות וחלקו מסך הכנסות החברה, דוח כספי מבוקר לכל אחת מהשנים 2022-2020, מאזני בוחן מותאמים לדוחות הכספיים, כולל כרטסות לשנים 2022-2020 בקובץ אקסל, דוח מכירות למוצרים האמורים לשנים 2021 ואילך, כולל מכירות עד לרבעון ראשון של 2023, דוחות הקצאת עלויות בין המוצרים השונים ועוד.
עוד נדרשות החברות להציג פירוט של המתודולוגיה ומפתחות העמסה להקצאת עלויות בין סוגי המוצרים השונים ובין סוגי השירותים השונים, ובהם עלויות תפעול של עבודות החברה לייצור המוצרים כמו עלויות חומרי גלם, לפי סוג מוצר וכמויות, אחוז בלאי של מוצרים, עלויות אריזה ואופן העמסה על המוצרים, בסיס העמסת עלויות חרושת, פירוט והסבר עלויות הנהלה וכלליות ואופן העמסה.
החברות שקיבלו מכתב ויידרשו לחשוף את הדוחות והנתונים שלהן בתוך 21 יום הן דיפלומט, יוניליוור, אסם, שסטוביץ, סוגת, חוגלה קימברלי, החברה המרכזית למשקאות, שטראוס, וילי פוד, סנו, יפאורה תבורי, תה ויסוצקי, נטו סחר, אבוט וחברת גורי. הפניות נשלחו למרבית החברות הגדולות, למעט תנובה, שלפחות נתוניה בשוק החלב בו היא מהווה מונופול מצויים בידי הרגולטור.
שר הכלכלה ניר ברקת מסר: ״אנו רואים בבירור כי היצרנים והיבואנים מנצלים את הריכוזיות הגבוהה ואת חוסר התחרות בשווקים כדי להעלות מחירים. לא נהסס להפעיל מנגנונים מהסוג הזה כדי להילחם בגופים שמתעלמים מהציבור ומעלים מחירים בגסות. בזמן שאזרחי ישראל נאנקים, המונופולים מעלים מחירים בניתוק מזעזע, וזה בעת שמחירי התשומות ומחירי השינוע הימי בירידה מתמדת״.
במקביל אישרה היום הממשלה החלטה אותה הגיש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעניינה מלחמה במונופולים וענקיות המזון והטואלטיקה במטרה לפרק את הריכוזיות ולהגדיל את התחרות. במסגרתה תוקם ועדה ציבורית שתידרש להמליץ בתוך שלושה חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון שמהוות היום רכיב משמעותי ביוקר המחיה. במקביל יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר, ובו יהיו חברים מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, הממונה על התקציבים באוצר והממונה על התחרות.
השר סמוטריץ' מסר: ״רפורמת היבוא אמנם הוסרה מחוק ההסדרים, אך אנו ממשיכים לפעול לקידומה בכל הכוח. הוועדה הציבורית שהקמנו תרכז את הטיפול ברפורמה, ותאפשר לנו להביא לפירוקם של המונופולים ולייצר תחרות משמעותית בשוק היבוא״.
