בלעדיפרצת המס שתחזק את שוק הפירות הקפואים
בלעדי
פרצת המס שתחזק את שוק הפירות הקפואים
בחוות דעת יועמ"ש משרד האוצר נקבע כי אין דרך למסות משקאות ממותקים בבתי עסק. אלה נשענים על שוק הפירות הקפואים, שיזכו להקלות גם ברפורמת החקלאות
שני מהלכים שמקדם לאחרונה משרד האוצר צפויים להיטיב עם השחקנים המוכרים פירות קפואים, מיצים ושייקים. הראשון הוא רפורמת החקלאות, שמטרתה היא להוריד את יוקר המחיה בכל הקשור לפירות וירקות על ידי פתיחת השוק ליבוא. מחירי התוצרת המקומית מאמירים מדי שנה, ועל פי הרפורמה יופחת גם המכס ממוצרי הפירות הקפואים, ולא רק הטריים. מהלך זה שעשוי להוזיל משמעותית את עלות חומרי הגלם.
בעוד רפורמת החקלאות נתונה להתנגדויות רבות ממגוון הקשת הפוליטית, מהלך נוסף שמקדם האוצר למיסוי משקאות ממותקים נותן אף הוא חיזוק משמעותי לשחקני הפירות הקפואים. בחוות דעת שפרסם בשבוע שעבר אסי מסינג, היועמ"ש של משרד האוצר, בנוגע למיסוי משקאות ממותקים נחשפה פרצת מס משמעותית במיסוי המשקאות הממותקים. זאת עשויה לשנות את הרגלי צריכת המשקאות של הישראלים, ולא בהכרח למים וסודה, כפי שחולמים במשרד הבריאות והאוצר.
ההצעה הנוכחית שהגיש משרד האוצר צפויה למסות משקאות ממותקים ומתוקים, אבקות ותרכיזים שמכינים מהם משקאות מסוג זה. אך היא לא תמסה חומרי גלם שמהם מכינים משקאות כאלו ועשויה להדיח צרכנים למחוזות שדווקא יגבירו צריכת מזון עתיר סוכר לבן. כך, לדוגמה, ניתן להניח כי משקי בית מסוימים שעד היום השתמשו בשוקולית להכנת שוקו, יעברו להשתמש באבקת קקאו ובסוכר.
אך האירוע המשמעותי יותר הוא עבור בתי עסק ודוכנים המתמחים בהכנת מיצים ושייקים, כמו רשת REBAR שמפעילה כיום מעל 70 סניפים ברחבי הארץ, בעיקר במרכזים מסחריים.
ביום שאחרי כניסת החוק החדש לתוקף, מיץ תפוזים או מיץ מנגו יהיו חייבים במס, אך שייקים מפירות קפואים או משקאות אחרים, הכוללים שוקולדים ושאר סוכרים, לא ימוסו. מלבד החיזוק המשמעותי הצפוי להכנסות של דוכני השייקים וחברות השייקים, המהלך צפוי לחזק את שוק הפירות הקפואים, המשמשים ברובם להכנת שייק פירות ביתי. אלה לא ימוסו, שכן אי אפשר להגדיר אותם כ"אבקה" או "תרכיז להכנת משקה".
שוק הפירות הקפואים נשלט על ידי תאגידים גדולים, בהם תנובה באמצעות המותג סנפרוסט, ספקי מותג פרטי של רשתות השיווק ובראשם שופרסל, וחברות יותר קטנות, בראשן בלדי עם המותג shakeit, חברת פסקוביץ, א.מ שרון, זן שיווק ואחרות.
על פי סטורנקסט, בין יולי 2020 ליולי 2021 גלגלה קטגוריית הפירות הקפואים כ־88 מיליון שקל, אך ירדה מאז השיא באוקטובר 2020 שבו מכרה הקטגוריה כ־10 מיליון שקל בחודש, ל־6.6 מיליון שקל ביולי 2021. הירידה במכירות מיוחסת לסיום הסגרים שהובילו לעלייה בקניות סופר, לצד פתיחת המסחר.
על פי הנתונים, נכון ליולי 2021, תנובה מחזיקה ב־28% מקטגוריית הפירות הקפואים, ספקי המותג הפרטי של כלל רשתות השיווק מחזיקים ב־19%, בלדי ב־15% וחברת א.מ שרון ב־9.4%.
בחוות הדעת, מסינג עומד על כך כי העובדה שמשקאות ממותקים המוכנים בבתי עסק לא ימוסו מעוררת בעיה משפטית. הוא מציין כי אין נתונים לקובעי המדיניות על התופעה, אך 'יש להעריך כי מדובר בתופעה זניחה'. הטענה הזו מוזרה מאוד, שכן מדובר בשוק צומח ובועט. כך, התופעה לא זניחה היום, ובוודאי שלא תהיה זניחה אחרי שינוי המס.
בנוסף על כך, מסינג מציין כי אין דרך אפקטיבית למסות את המשקאות הללו, והוא מדמה זאת למוצרים המוגשים בבתי עסק שאינם חייבים בסימון הסוכר והשומן שבהם. גם על כך יש להעיר, שניתן לאתר את חומרי הגלם המשמשים למשקאות מתוקים – דוגמת פירות קפואים – ולחשוב על מיסוי שלהם.
