בדיקת מכוני התערובת: צעד חריג וחשוב
בדיקת מכוני התערובת: צעד חריג וחשוב
הפנייה של שר החקלאות פורר לרשות התחרות מאותתת על הכרה ראשונה של הרגולטור, בהשפעה העצומה שיש למכוני התערובת על יוקר מחירי המזון
הזינוק בעלויות חומרי הגלם לייצור חלב, ביצים ומזון נוסף שמקורו מהחי הוביל אתמול את שר החקלאות עודד פורר לפנות לממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בבקשה לבחון חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת בישראל.
מדובר בצעד חריג, והפנייה של פורר לרשות התחרות מאותתת על הכרה ראשונה של הרגולטור בהשפעה העצומה שיש למכוני התערובת על יוקר מחירי המזון.
בישראל פועלים עשרה מכוני תערובת, אך שלושה מהם, ובהם מכון אמבר של גרנות, המחזיקה גם בתנובה, אוחזים ב־60% ממכירות התערובת בשוק.
מדובר בחברות שמטבע הדברים פחות מוכרות לציבור, ובהתאם לכך פחות חשופות לביקורת ציבורית על מחירי המוצרים שלהן. כך לדוגמה ממחירונים של אמבר באתר החברה עולה כי בחודשיים האחרונים עלה מחיר תערובות בשיעור דו־ספרתי. את ההתייקרויות האלו סופגים מגדלי הבקר, העוף והדגים, שברוב המקרים לא יכולים לגלגל את ההתייקרות לצרכן, כיוון שמדובר במוצרים המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים.
הרקע לפנייה היא העלייה המתמשכת במחירי המזון שמקורו בבעלי חיים, דוגמת מוצרי חלב, לגביהם קיימת המלצה של ועדת המחירים להעלות את מחירים ב־6.5%.
מדובר במוצרי מזון, שהמרכיב העיקרי בהם הוא חומר גלם המבוסס על מזון בעלי החיים (מספוא), אשר תורם רבות לעלייה ביוקר המחייה.
בבדיקה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה עלה כי מחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכי מקטע מכוני התערובת ריכוזי כך שירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים.
