רפורמת "מה שטוב לאירופה" שוב נתקלת בקשיים בוועדת הכלכלה
רפורמת "מה שטוב לאירופה" שוב נתקלת בקשיים בוועדת הכלכלה
בדיון שנערך היום בוועדה התנגד עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, להצעה להרחיב את חוק התקנים ולהפוך אותו לחוק יסוד: "ההצעה מעלה קשיים משפטיים עד כדי אי חוקתיות". לבסוף הוסכם כי לשר הכלכלה תינתן סמכות לגבור על תקנות ולא על חקיקה ראשית
ועדת הכלכלה דנה היום (א') בהרחבת חוק התקנים כך שיאפשר להוציא לפועל בצורה מלאה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ההצעה אושרה בוועדת השרים ביום חמישי, אך היום נתקלה בהתנגדות בוועדת הכלכלה.
הרפורמה שיזם שר הכלכלה ניר ברקת מציעה לאפשר ייבוא של מוצרי צריכה בהתבסס על התקינה האירופית, מה שיאפשר להרחיב את הייבוא ואמור לגרום להוזלה של עשרות מוצרים. הצורך בהרחבת חוק התקנים עלה לאחר שהתברר כי בנוסח החוק הנוכחי הרבה מוצרים לא ייכנסו לרפורמה. ההצעה שנדונה היום בוועדת הכלכלה נועדה לאפשר להכניס לרפורמה יותר מוצרים: ההצעה מבקשת להפוך את חוק התקנים לחוק יסוד שגובר על כל חוק אחר גם אם הוא סותר אותו, מה שיאפשר לרפורמה לגבור על חקיקה ראשית. לפי ההצעה, משרד שיבקש להחריג תקנים שתחת אחריותו מהרפורמה, יצטרך להגיש בקשה לוועדת חריגים.
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מאיר לוין והיועץ המשפטי של ועדת הכלכלה עו"ד איתי עצמון התנגדו להרחבת החוק באופן הזה. עו"ד עצמון אף טען כי הוא גובל באי חוקתיות: "ידוע לח"כים שאני לא נוהג להשתמש בטיעונים חוקתיים בקלות, אבל המקרה הזה אכן מעלה את השאלה. ההצעה שאושרה בוועדת השרים לחקיקה מעלה קשיים משפטיים עד כדי אי חוקתיות. משמעות ההצעה היא להפוך את חוק התקנים לחוק יסוד, חוק על שגובר על כל חקיקה ראשית וחקיקת משנה, והנושא הזה לא מתאים לחקיקת חוקי יסוד".
עו"ד עצמון הוסיף כי "החוק, ככל שחשוב ומטרותיו טובות, הוא לא במעמד של חוק יסוד. יש עוד שיקולים. יש גם קושי מבחינת ההליך. המשמעות של זה היא תיקון חקיקה בהיקף שלא ידוע כעת שלא נכלל בהצעה הממשלתית, לא פורסם לציבור ואין לו תשתית עובדתית משפטית. כיועמ"ש לוועדה אני מקפיד על הליכי חקיקה נאותים, כאן לא יודעים מה על השולחן".
לברקת לא נותרה ברירה והוא נאלץ להסכים עם דברי יועמ"ש ועדת הכלכלה: "אתה צודק, אין תקדמים לחקיקה שמשנה מאות חוקים. האתגר הוא דרמטי, גם הממשלה שומעת שאלות, זה לגיטימי ומצוין. אז חלק מהתיקונים פשוטים, חלקם אולי יותר מסובכים, אבל הפערים בין התפיסות של לוין לממשלה במבחן התוצאה, האתגר הוא לא כזה דרמטי. אנחנו נעבוד קשה אין לנו בעיה של עבודה קשה. נעבור על החקיקות בשלושה חודשים. נבוא ונעדכן את הוועדה איפה שיש פערים. כ-90% מהתקנות יוסדרו. עמדת הממשלה שונה ממה שאתה מציג, אבל על פניו אם המשמעות היא מניעה משפטית אז נתמוך בהצעה שלך כי היא נותנת תוצאה יחסית דומה. אנחנו צריכים לוודא שכל אחד מהשרים בתחומו יעבוד קשה להגיע כמה שיותר מהר ליישום החקיקה".
לבסוף הוסכם כי לברקת תינתן סמכות לגבור על תקנות ולא על חקיקה ראשית. אם שר במשרד ממשלתי לא יפעל לתיקון החקיקה למרות שהיה צריך לעשות זאת, שר הכלכלה והתעשייה יתקן בצו את התוספת לחוק התקנים, וצו שכזה יאפשר שימוש גם באסדרה אירופית וגם בתקינה ישראלית ויהיה טעון אישור של ועדת הכנסת הרלוונטית למוצרים עליו הוא יחול. שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה על יישום הסמכות הזו אחת לשנה למשך ארבע שנים, והמתווה הזה לא יחול על תמרוקים ומזון שנדונים כיום בוועדת הבריאות במסגרת הרפורמה.
