מלחמת הסייבר והמוכנות האזרחית: למה ישראל נותרה מאחור?
מלחמת הסייבר והמוכנות האזרחית: למה ישראל נותרה מאחור?
במקום סיסמאות ריקות מתוכן כמו "ביחד נשמור על ביטחון המדינה", עלינו לקחת השראה ממדינות אירופה ולבנות תוכניות שמכניסות את האזרחים לשדה הקרב הדיגיטלי. במלחמות של המאה ה-21, גם האזרח הפשוט הוא לוחם
בעוד ישראל מתמודדת עם איומי סייבר יומיומיים מצד איראן, מדינות אחרות באירופה לוקחות את ההיערכות האזרחית למלחמות ומשברים – כולל התקפות סייבר – כמה צעדים קדימה. באחרונה השב"כ חשף כ-200 ניסיונות תקיפה בסייבר מצד איראן, שנועדו לפגוע באזרחים ישראלים, ביניהם דמויות ציבוריות. “זהו איום נוסף במערכה שמנהלת איראן מול ישראל, שתכליתו פיגועי התנקשות", מסר גורם בכיר בשב”כ.
למרות המודעות הגבוהה בישראל לאיומי סייבר, נראה שבזירה האזרחית קיימים פערים משמעותיים. מבט להשוואה בין ישראל לאירופה חושף תמונה מטרידה: בשוודיה, הופץ מדריך בן 32 עמודים בשם "אם יבוא משבר או מלחמה", שמכין את האזרחים לכל תרחיש חירום – מתקפות סייבר, קריסת תשתיות או מלחמה. המדריך כולל הנחיות ברורות: איך להגן על המידע האישי, כיצד לאגור מזון, ואפילו איך לשמור על קור רוח ברגעי משבר.
פינלנד, שמודעת היטב לשכנותה המאיימת עם רוסיה, הקימה את אתר "72 שעות", שמפרט כיצד על אזרחים לשרוד בשלושת הימים הראשונים של משבר. האתר משלב בין הנחיות טכניות לאבטחת מידע ובין חיזוק חוסן פסיכולוגי אישי.
גרמניה הרחיבה את רשת המקלטים הציבוריים שלה ומשקיעה בטכנולוגיות שמייעלות את החיפוש אחריהם בשעת חירום. לצד זאת, היא מעודדת אזרחים להפוך מרתפים פרטיים למקלטים זמינים – צעד שמדגיש את הרצינות שבה היא מתייחסת לאיומים על אוכלוסייתה.
ומה בישראל?
האירופאים מבינים שכדי לנהל משבר לא מספיק להסתמך על כוחות הביטחון – הציבור עצמו חייב להיות מוכן. אנחנו בישראל חזקים בפיתוח הגנות טכנולוגיות מתקדמות, אבל חלשים בכל מה שקשור לשילוב הציבור במוכנות הלאומית. אמנם, מערך הסייבר הלאומי השיק בתקופה האחרונה שירות לשיתוף מידע בזמן אמת בין המגזר הציבורי והפרטי, אך אין זה מספיק. מה תעשה משפחה במרכז הארץ אם תותקף תשתית קריטית? איך יגיבו אזרחים שלא מודעים לסכנות בסיסיות ברשת?
המדריכים האירופיים אולי נראים בסיסיים, אך הם משקפים תפיסה מערכתית שבולטת בחסרונה בישראל. שוודיה ופינלנד לא מתמודדות עם התקפות סייבר בהיקפים שישראל חווה, אך הן מבינות שהיערכות אזרחית היא מרכיב קריטי בביטחון הלאומי.
ישראל חייבת לשאול את עצמה: האם אנחנו מוכנים באמת, או שאנחנו מסתפקים ביכולת להגיב רק אחרי שהנזק כבר נגרם?
במקום סיסמאות ריקות מתוכן כמו "ביחד נשמור על ביטחון המדינה", עלינו לקחת השראה ממדינות אירופה ולבנות תוכניות מעשיות שמכניסות את האזרחים לשדה הקרב הדיגיטלי. כי במלחמות של המאה ה-21, גם האזרח הפשוט הוא לוחם – ואם לא נבין זאת, נשלם את המחיר.
עו"ד הדס תמם בן אברהם היא ראש מכון המחקר לניהול סיכוני סייבר בקריה האקדמית אונו
