פרשנותהבטחות הממשלה להורדת יוקר המחיה דרך יבוא התפוגגו
פרשנות
הבטחות הממשלה להורדת יוקר המחיה דרך יבוא התפוגגו
החלומות על רשתות קמעונאות מזון בינ"ל – קרפור, ספאר ואושאן – שיביאו לישראל את מוצריהן המוזלים, נגוזו. והספקים המקומיים שוב הזניקו את המחירים
שנה של הבטחות שפיזרו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי האוצר והכלכלה בצלאל סמוטריץ' וניר ברקת, להורדת יוקר המחיה באמצעות פתיחת השוק ליבוא, הסתיימה בשבוע שעבר עם רצף של צעדים המבשרים על כך שיוקר המחיה כאן כדי להישאר. החלומות על רשתות קמעונאות מזון בינלאומיות – קרפור, ספאר ואושאן – שיביאו לישראל את מוצריהן המוזלים, נגוזו עם החלטת שופרסל לסגת מכוונתה להשיק את מותג ספאר בישראל, כשברקע קרפור ישראל הציגה הפסדים כבדים והעלתה מחירים.
במקביל, נמשך המחסור בחלב ניגר, אחרי שגם הארכת הפטור ממכס ליבוא חלב, שלוותה בהבטחות להורדת מחירים לא הובילה להסתערות של יבואנים על הזירה המורכבת. כל אלה אותתו לספקים וליבואנים המקומיים השולטים בשוק, שאין להם חלופה, ואלו המשיכו להזניק את המחירים, כשבראשם עומדת דיפלומט שהכריזה על התייקרות רוחבית של עד 25% במחירי מוצריה, ופתחה את הדלת למקבילותיה שעלולות להצטרף אליה. בתגובה להתרחשויות המדאיגות, הסתפק ברקת בציוץ נוסף על כך שהתשובה למונופולים תגיע עם השלמת החקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שתפתח את השוק הישראלי לתחרות, ואיים כי הוועדה המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה תגיש בקרוב את מסקנותיה לקראת המהלך לפירוק המונופולים בשוק המזון והטואלטיקה.
ביום חמישי הודיעה שופרסל שלא תממש את כוונתה להשיק את מותג ורשת ספאר בישראל. ההחלטה התקבלה תשעה חודשים אחרי שחתמה על מזכר ההבנות להשקת רשת ספאר בישראל, אותו תרגמה כעבור שלושה חודשים להסכם להקמת חברה משותפת שבה תחזיק 19.9% ועמית זאב, המחזיק בזכיון למותג, ביתרת המניות.
את החלטתה נימקה שופרסל במגבלות שהטילה רשות התחרות על העסקה, ובראשן שחלקה לא יעלה על 15%. אלא שנראה כי הגבלות הרשות שימשו לשופרסל בעיקר כסולם נוח לסגת מהתוכנית הנמהרת, שהתקבלה כשמובילת השוק מצאה עצמה בעמדת נחיתות בעקבות חתימת המתחרה יינות ביתן על הסכם עם קרפור הצרפתית, להשקת המותג בישראל. החשש מכניסת מותג בינלאומי שיניע לקוחות לסניפי המתחרה, הוביל את מנכ"ל שופרסל אורי וטרמן למצוא מענה לאתגר אצל עמית זאב, המחזיק בזיכיון לספאר. בתחילת הדרך שיווק וטרמן את המהלך כמנוע צמיחה ואמר כי "מוצרי ספאר ישווקו במחירים הוגנים ונמוכים משמעותית מהנהוג בישראל ובכך יתרמו להוזלת יוקר המחיה בישראל".
אחרי החתימה על ההסכם הגדיל וטרמן ואמר כי "ההסכם מהווה נדבך נוסף בפעילותה של שופרסל להוזלת יוקר המחיה בישראל, על ידי הכנסת מגוון רחב של מוצרים בסטנדרטים בינלאומיים ובמחירים הוגנים, כדי להגביר את התחרות בשוק המזון ומוצרי הצריכה". אלא שעוד בטרם הובן הרציונל הכלכלי בהכנסת המותג ההולנדי למדפי שופרסל שכבר מחזיקה מותג פרטי החולש על כ־27% מהמכירות, התאפשר לרשת לחזות בהשפעה השולית של השקת קרפור על הענף, ולהבין שתוכל להסתדר גם בלי מותג בינלאומי.
החלטת האחים מייקי ודני זלקינד שלא לממש את האופציה שניתנה להם לרכוש את יתרת החזקותיו של נחום ביתן ברשת העוברת הסבה למותג קרפור, כמו גם ההפסד הכבד שרשמה הרשת ברבעון השני, הצביעו על היחלשות המתחרה, וירידה בסיכון שהיוותה בתחילת השנה. לכך אפשר להוסיף את הקושי להכשיר את מוצרי המותגים הזרים ולהתאימם לדרישות הרגולציה בארץ, מה שמכביד על הרשת שעד כה הצליחה להתאים ולהשיק רק מאות מוצרים, ושחלק ניכר מהם מוצרי ניקוי וטואלטיקה. בנוסף לכך, היחלשות השקל ערערה את יכולתה של הרשת לעמוד בהתחייבות ל"מחירים נמוכים משמעותית מהנהוג בישראל".
יממה אחרי שהבעת אי האמון מצד הזלקינדים בקרפור הפכה לרשמית, שינה וטרמן כיוון ואמר כי "בהתאם לתנאי שוק משתנים ודרישות רגולטוריות, ובהתאם לאומדנים שביצענו במהלך התקופה מחתימת ההסכם ועד קבלת האישור המותנה מרשות התחרות לאחרונה, החברה החליטה שלא להשלים את העסקה". בתגובה חתם הזכיין עמית זאב על הסכם עם המיליארדר יצחק מירילשוילי, הבעלים של חברת הנדל"ן רוטשטיין ושל ערוץ 14, והוא ממשיך לחפש משקיעים נוספים שיחזיקו בכ־30%, כך שתיוותר בידו החזקה של כ־50%. מירילשוילי, השותף (50%) ברשת תלם מרקט עם קיבוץ תל יצחק, עשוי לאפשר לזאב לקדם הסכם עם הקיבוץ להסבת שבעה סניפי תלם מרקט למותג ההולנדי ולאפשר לצרפן לחנות ספאר שצפויה לקום בשנה הבאה בכפר סבא, כך שיהיה לרשת מקבץ של שמונה חנויות. אלא שלא מדובר בעוצמה שיש לשופרסל, מובילת שוק הקמעונאות, החולשת על 20% מהמכירות בענף ו־300 סניפיה בפריסה ארצית רחבה, המשפיעים על כל מתחרה בענף.
היחלשות השקל, שהשפיעה לרעה על קרפור ועל החלטת שופרסל להיכנס לשותפות עם ספאר, הדגישה שוב את התלות של הצרכן הישראלי בחברות המקומיות. כך לדוגמה המחסור המתמשך בחלב ניגר, שנמשך למרות המהלך ששלף שר האוצר סמוטריץ' בדמות ביטול המכס על יבוא המוצר הטרי. הפתרון של סמוטריץ' נשאר על הנייר ולא התרומם, גם כשהאריך את הפטור שניתן למשך חצי שנה. זאת, בשל היעדר כדאיות כלכלית, שהובילה לכך שרק רמי לוי הביא כמות קטנה של חלב לסניפי הרשת שלו והשבוע צפויה להגיע כמות שולית של 20 אלף ליטר לרשת מחסני השוק ואחרי החגים גם ליוחננוף. סמוטריץ', שהבטיח כי במהלך חצי השנה הקרובה יימשכו המגעים וההתייעצויות לגבי רפורמה כוללת בשוק החלב במטרה לגבש פתרון מבני שיבטיח אספקת חלב רציפה וזולה, לא הציג עד כה פתרון חלופי.
ההבטחות חסרות הכיסוי להורדת יוקר המחיה בישראל מטרידות עוד יותר נוכח הנתונים שפורסמו בחודש שעבר שלפיהם בשנת 2022 היתה ישראל המדינה עם יוקר המחיה הגבוה ביותר בקרב מדינות ה־OECD. רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה היתה גבוהה בכ־27% בממוצע לעומת מדינות ה־OECD ומחירי המזון בישראל היו גבוהים בכ־37% לעומת מדינות ה־OECD ובכ־51% לעומת האיחוד האירופי. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נדרש לנושא וציין כי סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה, והוסיף כי אחרי החג יפרסם דו"חות בכמה תחומים שבהם נבחנו סוגיות המשפיעות על יוקר המחיה, ובהן ההיערכות של משרדי הממשלה ובנק ישראל להתפרצות אינפלציה, הפיקוח על המחירים בענף המזון ופעילות נמלי הים בישראל, שאחראים ל־99% מהיבוא. הדברים לא הניעו את הממשלה לפעול בדחיפות, וחברת דיפלומט כבר הודיעה על העלאת מחירים חמישית בשנה החולפת, שתיכנס לתוקף אחרי החג. קולם של שרי הממשלה לא נשמע, ושר הכלכלה ברקת המשיך לצייץ שוב על החקיקה שתקודם במושב הבא.
