מנכ"ל מליסרון על הסיכוי להפעלת תו ירוק בקניונים: "השומר לא שב"כניק"
מנכ"ל מליסרון על הסיכוי להפעלת תו ירוק בקניונים: "השומר לא שב"כניק"
גם לנוכח התפשטות האומיקרון במה שכבר מוגדר כגל חמישי, ממשיכים בעלי הקניונים להתנגד לאימוץ גורף של התו הירוק. מנכ"ל מליסרון אופיר שריד התייחס בשיחה עם כלכליסט בוועידת הקניונים באילת לתרחיש של סגר: "אין משרד אוצר בסבב הזה". עוד אמר שהקניונים התגייסו להקצות מתחמי התחסנות
אחרי שכופפו את הממשלה שנמנעה מלהחיל עליהם את התו הירוק, מזהים בעלי הקניונים את הלחץ להטיל הגבלות - ומקדימים מתקפה למכה. מנכ"ל קבוצת מליסרון, אופיר שריד, התייחס בראיון ל"כלכליסט" בוועידת הקניונים באילת לתרחיש של הגבלות מחמירות ואפילו סגר: "בסבב הזה, בכלל לא מדברים על פיצויים. אין משרד אוצר בסבב הזה, אין לנו מה לצפות מהשוכרים שישלמו שכר דירה ואין לנו מה לריב איתם".
"נתנו כל כך הרבה בקורונה הזו. הממשלה הקודמת הפקירה את המסחר, המשיכה לגבות ארנונה מהקניונים, מלבד חודשיים בסגר הראשון. כשאתה גובה ממני ארנונה על מסחר, אבל אוסר עליי לקיים מסחר ונועל לי שערים, זה לא גניבה לאור יום? זה לא שוד? ולמה הם עושים את זה? כי הם יכולים", אמר, "מעבר לכך, הממשלה לא עשתה שום תוכנית לטיפול בשוכרים ובעלי הנדל"ן. הפקירו את השוכרים ואנשי הנדל"ן שיילחמו ביניהם, ואילו במקומות אחרים בעולם נתנו הנחיות ברורות שמקיימים חוזי שכירות במלואם. הממשלה בישראל פיצתה את השוכרים על שכר דירה, אבל זה לא שורשר הלאה לבעלי הנכסים".
שריד, כמו בכירים נוספים בענף הקמעונאות והנדל"ן, משתתפים בוועידה בימים גורליים לענף המסחר, על רקע החשש לגל חמישי. המילה "אומיקרון" היא המוטיב בפיהם של בכירי הקמעונאים והקניונים ויחד עם זאת, לדברי שריד, עם ישראל אינו מתרגש מהגל החדש המתרחש.
איך המכירות בקניונים בימים האחרונים?
"יש עלייה במכירות. במוצ"ש האחרון בקניון פתח תקווה הגיעו 16 אלף איש שפחדו מסגירת הקניונים ומהחלת התו הירוק. בקניון רמת אביב ביום שישי האחרון היו 18 אלף איש. עם ישראל לא מתרגש ולא מבין עדיין על מה הלחץ ומתקשה להבין למה צריך להכניס את עצמו להסגר מדומה או לתת פעילות. הידיעות שמתקבלות לגבי יעילות החיסונים הן כאלה שלא יוצרות היסטריה בקרב הציבור. לא ברור על מה הפאניקה. יש לנו מדינה מספיק לחוצה וחוץ מהביטחון יש אומיקרון אז בואו נשמור את הלחץ למצבים אמיתיים, כי אנשים מאבדים אמון וחשים שפוגעים להם בכלכלה כשזה לא באמת נחוץ. תחת הקורונה נדרסו זכויות אזרח, זכויות כלכליות ושוויון, וצריכים להשתמש בזה מאד במשורה. כרגע זה לא ככה. לא מצמצמים למינימום את הפגיעה באזרחים".
יחד עם זאת, אומר שריד כי הפעם יש לקניונים ולמסחר שיתוף פעולה חיובי עם משרד ראש הממשלה, והשרים. "אביר קארה התמנה להיות החוליה המקשרת בין המסחר לבין משרד ראש הממשלה ואנחנו מרגישים שמקשיבים לנו גם במשרד הכלכלה שמבין ומכיל ומנסה לעשות את הטוב ביותר על מנת שהכלכלה תמשיך לעבוד עם תקנות הגיוניות, וגם משרד ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד שתומך במסחר", אומר שריד.
אז מה מסתמן מהשיחות שניהלתם עד כה עם השרים?
"מסתמן שבאופן מיידי יוחל תו סגול מחמיר. זה אומר שיצומצמו מספר הכניסות לקניונים ולמרכזים המסחריים, תצומצם כמות האנשים הנכנסים לקניונים ולחנויות באופן שיאפשר ריווח ומרחב אישי גדול: אדם על כל 15 מ"ר בקניון ואדם על כל 7 מ"ר בחנות בכל גודל. זאת בנוסף לחובת עטיית מסכות, אכיפה מוגברת מצד הקניונים והרשויות, כריזה בקניונים לשמור על הנחיות, החלפת אוויר בקניונים. בנוסף, קבוצות הקניונים הגדולות ורשתות המסחר נענו לבקשת הממשלה להקצות מתחמים לחיסונים בקניונים. ככל הידוע לנו, מנסחים את תקנות תו ירוק שיוחל על כל המסחר בתוך החנויות ולא בכניסה לקניון, ואני מניח שבסוף הציבור יחויב להציג תו ירורק במעמד הקנייה, אבל עוד לא ברור כיצד זה יוחל. מה שכן, הם מבינים שחייבים להחיל את התקנות על כל המסחר ולא לשלוח את הציבור לבצע קניות בחנויות מסוימות ומצומצמות, אלא לרווח כדי ליצור הכי פחות צפיפות".
שוקלים להציב שומר בכניסה לכל חנות. מי יממן את זה?
"דיברנו עם משרד הכלכלה ואני אמרתי שחנויות לא יוכלו לממן את זה, בטח לא חנויות קטנות, וגם אין מספיק כוח אדם במדינת ישראל כדי להעמיד שומר בכל חנות ועוד שומר מחוסן כי זה מה שהם דורשים. זה יוחל על כל המסחר ולא רק על חנויות בקניונים ואני לא רואה מצב שחנות רחוב קטנה תעמיד שומר. אנחנו חברת נדל"ן, ואם הממשלה רוצה לגרום לאנשים להתחסן נשתף עם זה פעולה, אבל השומר בכניסה לקניון הוא רק שומר, הוא לא שב"כניק ולא מתחקר ביטחוני של אל על. אנחנו ממשיכים בדיאלוג עם משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה כדי למצוא פתרונות ליישום, אם יוחל התו הירוק בקניונים".
מה תעשו עם השוכרים שהפדיונות שלהם יפגעו?
"שאלה טובה. מה שבטוח זה שנשמור על השוכרים שלנו כמו ששמרנו בשנתיים אחרונות ונעשה הכול כדי שאחרי הסגר נחזור לפעילות מלאה, כי בסופו של דבר בכל סגר יש יציאה מהסגר. המדינה לא מודעת לכמה אנחנו עזרנו לשוכרים. עשינו את העבודה של המדינה. מבין 28 מדינות שנכנסו לסגרים במשבר הקורונה רק בשתי מדינות סגרו את המסחר כמו בישראל, שזה אומר סגר חלקי. אם הסגר חלקי, זה אומר שכל המשק עבד חוץ מאיתנו, חוץ מהקניונים. הממשלה אמרה לציבור ללכת לקנות ברחוב, בביגים, אבל לא בקניונים כי בגובה של 24 מטר יש לך גג מעל הראש. זה להפוך את הקניונים לשעיר לעזאזל. השוכרים שהפדיונות שלהם ירדו בסגרים הקודמים מתחת ל-40%, כולם פוצו על ידי המדינה כדי לשלם שכר דירה, כי על ארנונה ויתרו והוצאות על כוח אדם לא היו להם".
זה מכעיס אותך או שאתה מקבל את זה בהבנה?
"גם שהחנויות סגורות ויש סגר, אנחנו ממשיכים לנקות את הקניון, להדליק חשמל, להפעיל מזגנים, יש חנויות חיוניות ושירותים בקניון שממשיכים לפעול. הקמעונאים הפכו את הקניון לסוג של מרלו"ג בסגר, ועל זה שהפכו אותי למרלו"ג הם לא משלמים דמי ניהול. כשאנחנו מדברים עם משרדי הממשלה, אומרים לנו תראו כמה הרווחתם. אבל את ה-500 מיליון שקל שמחקנו בגלל ירידה בשווי הנכסים ו-500 מיליון שקל נוספים מהפסד שכר דירה, אף אחד לא החזיר לנו. מחקנו מיליארד שקל במשבר הקורונה".