שר האוצר רוצה לפצות עסקים, כך הכי נכון לעשות זאת
שר האוצר רוצה לפצות עסקים, כך הכי נכון לעשות זאת
מנגנון הפיצוי הקיים יתקשה להעמיד את העסקים הקטנים והבינוניים על הרגליים. בעידן הקורונה שבו מתבצע מעבר מאסיבי למסחר דיגיטלי, משרד האוצר יכול לנקוט בפעולה שתוביל עסקים מהישרדות לצמיחה
על רקע התפשטות האומיקרון וההשלכות הצפויות, אמר שר האוצר, אביגדור ליברמן, שצריך לסייע לכל עסק שייפגע. הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים מתבקש, אך לרוב מדובר בטיפה בים. אמנם היקף הסיוע אינו מכסה את נזקי הקורונה הרבים. אבל היקף הסיוע אינו הבעיה המהותית, אלא טיב הסיוע.
הקורונה היא רק הסימפטום לבעיות שורשיות במגזר העסקי. המגיפה האיצה תהליך שכבר החל וגרם לעסקים רבים שלא נערכו אליו בצורה נכונה להיקלע לקשיים: תהליך הדיגיטציה ומעבר למרחב הווירטואלי.
מי שמרוויח ומי שמפסיד
הקורונה האיצה את המעבר של עסקים קטנים ובינוניים בישראל למרחב הווירטואלי: עפ"י "פייפאל" נרשם גידול של 62% במכירות המקוונות של עסקים קטנים ובינוניים בישראל ברבעון הראשון של שנת 2021, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ל"איביי" הצטרפו 16,000 מוכרים ישראלים חדשים במהלך שנת 2020.
למרבה הצער, חגיגת הקניות המקוונת פסחה על עסקים רבים: נכון, כל אחד יכול להקים היום חנות וירטואלית יחסית בקלות, אך האתגר האמיתי הוא להמיר את תנועת המבקרים לקונים.
הנתונים מלמדים שעל כל 100 גולשים שיכנסו לאתר, רק 2 בממוצע יבצעו את הפעולה הרצויה – לבצע רכישה באתר. למה זה בעצם קורה? כי סטודנט בן 23 מחיפה כנראה לא יחפש את אותם המוצרים והשירותים שיחפש איש משפחה מבאר שבע המצוי בשנות ה- 40 לחייו.
בעידן שבו הלקוח נחשף למאות גירויים שיווקיים, התאמת התכנים בחנות לצרכים והמאפיינים הספציפיים של כל גולש היא מפתח קריטי להגדלת המכירות. מפתח שעבור רוב העסקים הקטנים והבינוניים נותר מחוץ להישג יד.
מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה, ואיך שר האוצר יכול לסייע?
גלגל ההצלה הווירטואלי להגדלת המכירות
במרוצת השנים פותחו כלים חכמים ליצירת חוויית קניות מותאמת אישית, שמגדילה את יחס ההמרה ואת היקף המכירות באתר. כשאנחנו מחפשים ב"אמזון" מחבת נירוסטה ועל הדרך מוסיפים לעגלה פריטים נוספים, זו לא יד המקרה. זו היד המכוונת של "אמזון", שיצרה חווית קנייה חכמה ומותאמת אישית למאפיינים, לצרכים ולחיפושים שלנו.
התאמת חוויית הקנייה לצרכי הגולש יכולה להגדיל בעשרות אחוזים את המכירות בחנויות ווירטואליות. יש רק בעיה אחת קטנה: יכולות אלו, המבוססות על רכיבי בינה מלאכותית מתוחכמים, היו עד לא מזמן יקרות, הצריכו הטמעה ותחזוקה – והיו נגישות רק לחברות ותאגידי ענק.
אל תוך הוואקום הדיגיטלי נכנסו סטארטאפים ישראלים, שזיהו את הצורך ההולך וגובר של מיליוני חנויות קטנות ובינוניות והנגישו פתרונות "פרסונליזציה אוטונומית": פתרונות מבוססי בינה עסקית ומלאכותית, שמנתחים בזמן אמת את מאפייני הגולש ואת דפוסי השימוש – ומציגים את התכנים, המוצרים והשירותים הרלוונטיים ביותר עבורו. כלים אלו כבר מסייעים לחנויות וירטואליות רבות בארץ ובעולם להגדיל את המכירות. והדובדבן שבקצפת: התהליך כולו מבוצע באופן אוטומטי, ללא התערבות אנושית וללא צורך בתחזוקה שוטפת.
גדולתם של כלים מתקדמים אלו היא בפשטותם – כל בעל עסק יכול להתקין אותם בלחיצת כפתור, ולא פחות חשוב: להרשות לעצמו לממן אותם. בעזרת דחיפה קלה מכיוון המדינה, כלים אלו יכולים וצריכים להיות בהישג ידו של כל עסק קטן ובינוני בישראל.
במקום מענקי קורונה – מענקי הסתגלות
כפי שהבנו, במקרים רבים מענקי הקורונה מתקשים להושיע. הסבת חלק ממענקי הסיוע למענקי הסתגלות דיגיטלית, תוכל לסייע לאורך זמן יותר מכל סיוע כספי נקודתי. במידה ומשרד האוצר יעניק מענקי הסתגלות שיתמרצו בעלי עסקים לאמץ את כלי ה"פרסונוליזציה האוטונומית", מהסיוע הזה כולם ירוויחו: הקונים יקבלו חוויית קנייה מותאמת אישית, בעלי החנויות יגדילו את ההכנסות ומשרד האוצר? הוא יגדיל את ההכנסות מגביית מיסים.
בעז טמיר הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי ב- twik, פתרון מבוסס פרסונליזציה להגדלת המכירות באתרים וחנויות מקוונות.
