העיף את הציפור: הכירו את רובין הוד של משתמשי הרשתות החברתיות
העיף את הציפור: הכירו את רובין הוד של משתמשי הרשתות החברתיות
ההבדל העיקרי בין מסטודון לטוויטר שזו לא פלטפורמה אחת מגובשת, אלא אוסף של שרתים, בניהול עצמאי ובמימון עצמי. האם משתמשי טוויטר יהגרו בהמוניהם לרשת החברתית שמונה כבר 4.5 מיליון משתמשים? ניאלץ לחכות ולראות, וכפי הנראה למעלליו של מאסק יהיה חלק מהותי בסוגייה
לכל אדם יש תחליף, ונראה שגם לכל חברה או מותג יש תחליף. השאלה היא אם ארגונים מתנהלים במרחב הפתוח תחת הידיעה וההבנה שהלקוחות יכולים להחליף אותם, בכל זמן נתון. האם ההחלטות האסטרטגיות שמתקבלות בארגון נעשות רק לאחר שההנהלה הביאה בחשבון איך הלקוחות ירגישו בגין ההחלטות האמורות? האם המותגים כיום, בואך 2023, מתנהלים כנותני שירות? האם ארגונים קמים בבוקר כשכל מה שיש להם בראש זה לעשות משהו שיהיה טוב כל כך, עד שהלקוחות לא יפסיקו לדבר עליו? האם שליטה של ארגון בהכרח חייבת לייצר פלטפורמה שלא תיטיב עם הלקוחות שלה? המקרה של טוויטר יכול ללמד מותגים המון על הסוגיות האלה.
להצביע ברגליים
כשטוויטר החליפה ידיים בסוף אוקטובר, עוד אתר מדיה חברתית דומה מאוד חווה תנופת גיוס. Mastodon, אתר מיקרו-בלוגינג מבוזר על שם זן של ממותה, צירף לשורותיו 120 אלף משתמשים חדשים בארבעת הימים לאחר רכישת המיליארדר אלון מאסק את טוויטר. רבים מהם היו משתמשי טוויטר שחיפשו מקום חדש כביתם החדש.
בין אם ידעו זאת ובין אם לאו, המשתמשים האלה הלכו בדרכו של איגון רוצ'קו, צעיר גרמני בן 29, שהחל לתכנת את מסטודון ב-2016, לאחר שהתפכח מטוויטר. "חשבתי שהיכולת לבטא את עצמי ברשת לחברים שלי באמצעות הודעות קצרות מאוד חשובה לי, חשובה גם לעולם - ושאולי זה לא צריך להיות בידיו של תאגיד אחד", אמר רוצ'קו. "זה היה קשור בדרך כלל לתחושה של חוסר אמון בשליטה מלמעלה למטה שטוויטר הפעילה", הוסיף.
המונח #twittermigration (ההגירה מטוויטר) נמצא כעת במגמת עלייה בפלטפורמה, כחלק מדיון במעבר של משתמשים מהפלטפורמה הישנה לחדשה, בשל התנהלות מאסק מול העובדים והצהרות לגבי ההתנהלות העתידית מול המשתמשים.
לא למכירה
מסטודון - שמצהירה בגאווה שהיא "לא למכירה" ויש לה כ-4.5 מיליון משתמשים – מציעה חוויה דומה לטוויטר, ברגע שהמשתמשים צולחים את תהליך ההרשמה המסובך. ההבדל העיקרי הוא שזו לא פלטפורמה אחת מגובשת, אלא אוסף של שרתים שונים, בניהול עצמאי ובמימון עצמי. המשתמשים בשרתים שונים עדיין יכולים לתקשר זה עם זה, אבל כל אחד יכול להגדיר שרת משלו ולהגדיר כללים משלו לדיון. Mastodon היא מלכ"ר במימון המונים, שמממנת את העבודה במשרה מלאה של רוצ'קו, העובד היחיד שלה, וכמה שרתים פופולריים.
לפלטפורמה אין את הכוח לאלץ את בעלי השרתים לעשות דבר – הם אינם נדרשים אפילו לעמוד בתקני ניהול תוכן בסיסיים. זה נשמע כמו מתכון למקלט מקוון לטרולים וקיצוניים, אבל בפועל לרבים מהשרתים של מסטודון יש כללים נוקשים יותר מטוויטר, אומר רוצ'קו. אם מופיעים דברי שטנה, שרתים אחרים יכולים להתאגד כדי לחסום אותם, ובעצם להדיח אותם מרוב הפלטפורמה. "אני מניח שאפשר לקרוא לזה התהליך הדמוקרטי", אומר רוצ'קו.
למסטודון יש 3,000 שרתים, כל אחד עם הגדרות פרטיות משלו, צוות ניהול תוכן והנחיות קהילה. משתמשים בשרתים שונים יכולים לתקשר זה עם זה, אבל הבעלות על שרתים מתפרסת על פני עמותות, מנהלים בודדים וחובבים, כך שלאף יישות אחת אין שליטה על הרשת כולה. "הפתרון הוא לא עותק של טוויטר ללא מאסק; הפתרון הוא פרדיגמה אחרת של מדיה חברתית", אמר רוצ'קו.
החופש ללכת לאיבוד
מסטודון רחוקה מלהיות פלטפורמת מדיה חברתית מיינסטרימית. משתמשי הפלטפורמה החדשים לעתים קרובות חסרי מושג לגבי הפונקציונליות שלה, ומתוסכלים מהמבנה המסובך שלה - ששונה בתכלית מה-one stop shop שטוויטר מציעה. קיום מספר רב של מקומות לשיחות בפלטפורמה היה חלק מהחזון של רוצ'קו להפוך את מסטודון לנגישה יותר לציבור הרחב. עם זאת, משתמשים לרוב הולכים לאיבוד בשלל השרתים. הרעיון מבוסס על חופש וקהילות, אך הלכה למעשה אותו חופש לעתים מייצר אתגר למשתמש שהחליף שרת בשביל לגלות שעם המעבר אבדו לו החברים מהשרת הקודם. דוגמה נוספת היא משתמש שמעוניין להצטרף לשרת ואז מגלה שהקהילה החליטה להישאר מצומצמת - ולכן לא מקבלת חברים חדשים יותר.
זכות קיום ללא מודל מוניטיזציה
מאסק מתכנן לאפשר למשתמשי טוויטר להרוויח יותר כסף מכל צורות התוכן, ואולי הוא מציע עסקה טובה יותר ממודל המוניטיזציה של יוטיוב. לא ברור אם שלל חלומות המוניטיזציה של מאסק מופרכים או ברי ביצוע - על זה רק הזמן יעיד. מה שבטוח זה שלפלטפורמות מאד קשה לשרוד ללא מודל עסקי מניב.
לעת עתה, למסטודון אין באמת מודל עסקי אמיתי, מכיוון שהפלטפורמה חינמית בקוד פתוח. רוצ'קו נתן את קוד המקור של התוכנה שלו כדי שהמשמשים יוכלו להשתמש בו כרצונם. עם זאת, לרוצ'קו, ולרוב המנהלים האחרים של מסטודון, יש פרופיל שבו משתמשים יכולים לבחור לתרום כל סכום כסף שנראה להם מתאים כדי לתמוך במיזם. האם מודל המבוסס על תרומות יוכל להחזיק לאורך זמן, זו שאלה טובה.
חלל המדיה החברתית ידוע כבר עשרות שנים כנוף משתנה ללא הרף. הפלטפורמות הוותיקות מאיימות יותר ויותר על ידי המצטרפים החדשים במרחב, המציעים השקפות אלטרנטיביות ביחס לאופן שבו יש לשתף תוכן. האם משתמשי טוויטר יהגרו בהמוניהם למסטודון? ניאלץ לחכות ולראות, וכפי הנראה למעלליו של מאסק יהיה חלק מהותי בסוגייה. מה שבטוח, זה שלהתחיל מחדש יכול להיות לפעמים כיף ומעניין. יש אנשים שעבורם לפתוח דף לבן חלק ללא היסטוריית סושיאל זה אפילו טוב יותר מלעבור דירה למדינה בקצה השני של העולם.
