"הבשר המתורבת זו בועה - קונספט שיווקי שתפס אבל זה לא מוצר"
"הבשר המתורבת זו בועה - קונספט שיווקי שתפס אבל זה לא מוצר"
פיטורי 30% מעובדי אלף פארמס כעת הם דגל אדום נוסף לתעשייה חשובה שהבטיחה חלומות גדולים, אך לא מצליחה להתרומם. המשקיעים בורחים והסיכוי היחידי לתחום תלוי בתמיכה ממשלתית
המשבר בהייטק לא פסח את חברת הבשר המתורבת המוכרת ביותר בישראל, אלף פארמס, כך התברר בשבוע שעבר, כאשר החברה זימנה 30% מעובדיה לשימוע לפני פיטורין. אולם לכלכליסט נודע שהמשבר גדול משמעותית: זהו סבב פיטורים שלישי בשנה החולפת, כאשר הסבב הקודם התרחש בעיתוי מוזר למדי -בסמוך להודעת משרד הבריאות כי החברה תקבל אישור טרום שיווק למוצריה, לראשונה בישראל.
בחברה עבדו כ־140 איש לפני שהחלו סבבי הפיטורים. כעת פוטרו 30 מעובדיה, אולם הפיטורים החלו באפריל 2023, אז עזבו עובדים בודדים את החברה (כ־10), וסבב פיטורים שני התרחש בינואר, בסמוך להודעת החברה על אישור רגולטורי ראשון בישראל לבשר מתורבת וראשון בעולם למוצר בקר מתורבת, אז פוטרו גם כן כ־30 עובדים. בסבב הנוכחי צפויה החברה לפטר 30 עובדים נוספים, ובסך הכל, יפוטרו 70 איש - כמחצית מכוח האדם - מאז אפריל אשתקד.
הקשיים באלף פארמס, אשר הוקמה ב־2017, החלו לפני יותר משנה, כאשר המצב הפוליטי והביטחוני בישראל פגע ביכולתה של החברה לצלוח אותם. החברה שגייסה עד היום 140 מיליון דולר (בסבב המשמעותי האחרון, ב־2021, גייסה 105 מיליון דולר) - מהסכומים הגבוהים ביותר בשוק הפודטק הישראלי, תכננה לצאת לסבב גדול נוסף בשנה החולפת בכדי לעמוד באבני הדרך שלה והבטחותיה למשקיעים, ולהתקדם להקמת מפעלים והוצאת מוצרים ראשונים בקנה מידה מצומצם לשוק. אמנם אותה שאיפה פגשה מציאות מורכבת, בה משקיעים בורחים מהזירה הישראלית. ההשקעות בתחום החלבון האלטרנטיבי בארץ צנחו בשנת 2023 בכ־80% (לעומת כ־45% בעולם), ו־2024 מסתמנת אף כמאתגרת יותר. בנוסף לכך, המשקיעים בעולם גם הם מתחילים לפקפק בתחום שבו פועלת אלף פארמס.
1 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר נטע לבון, דידיה טוביה ופרופסור שולמית לבנברג - בכירי אלף פארמס
(צילום: רמי שלוש)
גורמים בשוק הפודטק בישראל מדגישים כי אתגרי התקופה מערימים קשיים על כלל החברות הפועלות בישראל. אולם הם טוענים כי ייתכן שבאלף פארמס קבלת החלטות מעוררת שאלות הובילה למשבר הנוכחי. כך, בין היתר, גדילה מהירה מדי לאחר הגיוס הגדול של החברה ב־2021, תעדוף של משימות שלא מקדמות את ההבטחה הגדולה של החברה ולבסוף קשיים במעבר לייצור בקנה מידה מסחרי של חומרי הגלם שקשה מאוד לגדל - בדומה לחברות הנחשבות למתקדמות בתחום בעולם.
חברה פורצת דרך
אלף פארמס נחשבת לפורצת דרך בישראל ולאחת ממובילות התחום גם בזירה העולמית. היא מיזם שנהנה מהשקעות של ענקיות כמו קרן העושר של אבו דאבי, שטראוס וקרנות השקעה גדולות בעולם. לאחר שנה שבה חברות הבשר המתורבת המבטיחות ביותר בשוק חוות קשיים משמעותיים זו אחר זו, קשה שלא לתהות מה יעלה בגורלן של החברות שנחשבו לחברות החלום של תחום הפוד טק בשנים האחרונות, והבטיחו לצרכנים בשר שגדל במעבדה - ללא צער בעלי חיים ובצמצום משמעותי של תרומת תעשיית המזון למשבר האקלים.
לצד אלף פארמס, עוד שתי חברות לבשר מתורבת קיבלו עד היום בעולם אישור לשווק מוצריהן. הראשונה, גוד מיט האמריקאית, קיבלה אישור שיווק בסינגפור ב־2020. היא החלה זמן קצר לאחר מכן לשווק את נאגטס העוף שלה במסעדה אחת בלבד בסינגפור, פעם אחת בשבוע, בכמות מוגבלת ובמחיר הפסדי. ארה"ב אישרה מכירה של שני מוצרי עוף מתורבת שגדל במעבדה לראשונה ביוני 2023, של החברות גוד מיט ואפסייד פודס. שתי מסעדות יוקרה בארה"ב הוסיפו לזמן קצר את המוצרים לתפריטים שלהן, אולם אלו הוסרו. החברות נקלעו לקשיים משמעותיים, ולמרות האישור לשווק את מוצריהן - לא הצליחו, פשוטו כמשמעו, לספק את הסחורה.
תעשיית הבשר המתורבת עדיין דורשת מחקר ופיתוח ומלווה בהמון קשיים טכנולוגיים. כך למשל קושי בהגברת מהירות ויעילות התמיינות התאים, הפחתת מחירי חומרי הגלם הנדרשים לשם גידול בתרבית תאים, כמו חומצות אמינו וגורמי גדילה, מה שהופך את מוצרי התעשייה ליקרים מאוד ובלתי ניתנים למסחור ללא הפסדים משמעותיים, מוצרים מעובדים מאוד שבין כה שיעור הבשר המתורבת בהם אינו עולה על כ-10%-30% - במקרה הטוב, ומכילים בעיקר רכיבים כמו סויה וחלבון אפונה.
מוצר עם 3% בשר
התעשייה עצמה לא מצליחה לגדול מעבר למעבדה ולייצר אף כמויות מזעריות של חומרי גלם. לאחר שהמוצרים הוסרו מהמסעדות, הודיעה בחודש שעבר גוד מיט כי תחל למכור מוצר שלה בסופרמרקט בסינגפור - גם כן בכמות מצומצמת. כעת גם רשימת הרכיבים נחשפה לצרכן, ומתברר כי המוצר עשוי רק מ־3% של עוף מתורבת, לצד חלבונים מן הצומח. הדבר מעלה תהייה מה בכלל תורמים תאי המעבדה לעיסה שהופכת לבסוף למוצר מתועש שמוגש לצרכנים.
משקיעים ואנשי עסקים הפועלים בתחום החלבון האלטרנטיבי טוענים כי ההייפ הרב סביב הבשר המתורבת לא מצדיק את מה שיכולות החברות לספק בשלב זה. ״בשר מתורבת זה קונספט שיווקי שתפס יפה אבל זה לא מוצר וזו לא טכנולוגיה״, אומר אחד מהם.
בסוף השנה שעברה, כשהקשיים בתעשייה פרצו את דלתות המעבדה והחלו לצוף מעל דפי העיתונים בעולם, התנבא ריאן בתנקורט, משקיע ב־Sustainable Food Ventures, שהשקיעה בין היתר בחברות אומאמי ביווורקס והוקסטון פארם העוסקות בחקלאות תאית: "ככל הנראה, 70%-90% מהחברות בתחום ייכשלו בשנה הבאה. אלו שישרדו, ירחיבו את הטכנולוגיה שלהן. יש הרבה חרדה בתחום. כולם מסתכלים על ביונד מיט (שסימלה את פריחת תחום החלבון האלטרנטיבי, למרות שאינה חברת בשר מתורבת - ש"א), ואומרים ׳עתיד האוכל הזה מת'". לורה טרנר, מנהלת ב"אגרונומיקס" שהשקיעה במספר שחקניות חלבון אלטרנטיבי, אמרה כי ״החקלאות התאית היתה בועה ובתמחור שגוי. מינוף הטכנולוגיה לוקח זמן. עכשיו, כל חברה שמנסה לגייס בסבב ב׳, במקום לגייס 300 מיליון דולר, יש לה מזל אם תשלים סבב של 30 מיליון״.
בתחום הבשר המתורבת אין נכון להיום סיפורי הצלחה. עוד מוקדם אמנם להספיד תחום חדש לחלוטין שמבוסס כולו על מחקר ופיתוח ויצא לדרך בסך הכל לפני כעשור, אך ההבטחות בשנים האחרונות היו גדולות - וכעת עולה החשש שכך גם יהיו הכישלונות. בתחומים המצריכים פיתוח ארוך טווח, כלל לא בטוח שהחברות יצליחו עוד למצוא כסף קל אצל משקיעים פרטיים. בשלב הזה, ייתכן שהכדור יעבור לממשלות. אם הן ירצו לעמוד בהבטחות להפחתת פליטות והפסקת הרס כדור הארץ, הן יצטרכו להזרים כסף גם לאפיקים של תיקון שרשרת המזון - בין אם באמצעות בשר מתורבת או חלבון אלטרנטיבי - פתרונות מוכחים ועם יכולת צמיחה שיכולים כבר היום להגיע לבתי הצרכנים. בשר מתורבת, כך נראה, הופך להיות פחות ופחות אטרקטיבי למשקיעים שמצפים לתמורה מיידית לכסף. לבשר שגדל במעבדה - ייקח עוד זמן רב להגיע לצלחת ולהפוך לפתרון אמיתי עבור הצרכנים.
