מהאנדרטה לפיד: כך משנות הרשתות החברתיות את אופן ההנצחה
מהאנדרטה לפיד: כך משנות הרשתות החברתיות את אופן ההנצחה
מאז ה-7 באוקטובר, אנו רואים תופעה חדשה: הרשתות החברתיות הופכות למרכזי הנצחה, המשלבים את הכוח הקהילתי של הדיגיטל עם הצורך האנושי העמוק לזכור ולהנציח
בכל שנה, היינו מתכוננים לנסיעה לאנדרטה של יוסי, אחיה של סבתי שנהרג באימון במהלך שירותו הצבאי, כמו למבצע מורכב. רכבי שטח, מפות, ציוד וצידה ליום שלם - הכל כדי להגיע לנקודה מרוחקת בנגב, שם נמצאת האנדרטה שלו. המסע הזה, על כל מורכבויותיו, היה תמיד חלק בלתי נפרד מהזיכרון המשפחתי שלנו.
מאז השבעה באוקטובר, מעגל השכול הישראלי התרחב באופן טרגי. בכל פינה בארץ, בכל שכונה, בכל מקום עבודה ומוסד לימודים, יש מי שאיבד חבר, קרוב משפחה או מכר. הכאב שנוגע בכולנו, באופן ישיר או עקיף, גורם לנו לחפש דרכים להנציח את יקירינו, לספר את סיפורם האישי, לשמר את זכרם ואת הערכים שהיו חשובים להם.
הרשתות החברתיות, שבימים כתיקונם משמשות כפלטפורמות לשיתוף רגעי היומיום, הפכו בשנה האחרונה למרחב הנצחה מרכזי. מדי יום אנו עדים לעמודים חדשים המוקדשים לזכר הנופלים, המאפשרים לשמר ולספר לא רק את סיפורי גבורתם, אלא גם את הרגעים האנושיים והמצחיקים שהפכו אותם למי שהם היו.
נגישות וחיבור
בימים של אבל לאומי, כשהכאב נוגע בכולנו, עולה צורך עמוק להכיר את הנופלים, גם אלה שלא הכרנו באופן אישי. הרשתות החברתיות הופכות את ההנצחה למעשה קולקטיבי - מרחב פתוח שבו כל אחד יכול להתחבר, לקרוא, להכיר ולכבד. ההנצחה היא איננה רק של בני המשפחה או מעגל החברים הקרוב, אלא נגישה לכל מי שמעונין לשמוע על סיפורי הנופלים. בלחיצת כפתור, אדם יכול להיחשף לעולמם, להכיר את חלומותיהם, את הערכים שהובילו אותם, ולקחת חלק במפעל ההנצחה לזכרם.
הנצחה מתמשכת
בעבר, האתגר של שימור זיכרון הנופלים לאורך זמן היה משמעותי. אנדרטה פיזית, למרות חשיבותה הסמלית, היא סטטית מטבעה. לעומת זאת, המרחב הדיגיטלי מאפשר יצירת תוכן מתמשכת והתחדשות מתמדת. חבר מעלה סרטון מטיול משותף שמצא, מפקד משתף תובנה על רגע של מנהיגות בשטח, בן משפחה כותב על מסורת משפחתית שהחלל יזם. כל פיסת תוכן כזו היא נדבך נוסף בהנצחה, המבטיח שסיפורו ימשיך להדהד שנים קדימה.
כוחה של קהילה וירטואלית
הכוח האמיתי של הרשתות החברתיות טמון ביצירת קהילות, וכשמדובר בהנצחה, הקהילתיות הזו מקבלת משמעות חזקה עוד יותר. הרשתות החברתיות, שנבנו מלכתחילה סביב הרעיון של חיבור בין אנשים, הופכות למרחב אידיאלי להנצחה קהילתית. חברים מתקופות שונות בחיי החלל - מהילדות, מהתיכון, מהצבא, מהלימודים - כולם יכולים להתחבר ולשתף. יוזמות קהילתיות צצות באופן טבעי: מריצות זיכרון ועד פרויקטים של התנדבות, וכך נוצרת שרשרת של הנצחה חיה ופעילה.
הנצחה היברידית: כשהפיזי והדיגיטלי נפגשים
בעידן הנוכחי, המרחב הפיזי והדיגיטלי משלימים זה את זה, וכך גם בתחום ההנצחה. דוגמה אישית לכך היא סיפורו של חברי הטוב, רועי ביבר ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה לפני כשנה. כחלק ממפעל ההנצחה, יצרנו בשיתוף עם המזקקה החיפאית "Tubi 60" – מהדורה מיוחדת של המשקה האהוב עליו. הבקבוק עוצב מחדש: הלוגו המקורי הוחלף באיור של רועי, הסלוגן שונה ל"באנו לנצח" - ביטוי שהיה שגור בפיו, ועל גב הבקבוק נוספה תווית המספרת את סיפורו ואת סיפור המיזם.
חיברנו בין העולמות באמצעות קוד QR על הבקבוק, המוביל לעמוד הזיכרון של רועי. כך, כל בקבוק שנרכש - בארץ או בעולם - הופך לנקודת מפגש אינטראקטיבית המזמינה את הציבור להכיר את רועי דרך סיפורים וזיכרונות. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לאופן שבו ההנצחה המודרנית משלבת בין העולמות - החל ממתכונים המנציחים זיכרונות משפחתיים ועד אירועי זיכרון המשודרים בלייב ומאפשרים השתתפות מרחוק.
ההנצחה בישראל משנה את פניה. הרשתות החברתיות אינן מחליפות את שיטות ההנצחה המסורתיות, אלא מוסיפות רובד חדש ומשמעותי להנצחה - רובד שמחבר, מנגיש ומעצים את זכר הנופלים. כעם שחרט על דגלו את ערך ההנצחה והזיכרון, המרחב הדיגיטלי מעניק לנו הזדמנות להעביר את סיפורי הגבורה של הנופלים לדורות הבאים. בעידן שבו הכל דיגיטלי, גם הזיכרון מקבל משמעות חדשה, והופך לחי ונושם יותר מאי פעם.
אלעד כפרי הוא מנהל חטיבת האסטרטגיה בדני לוי תקשורת
