"ירדו לחיים של אברכהן, זה הפך להיות בלתי אפשרי"
"ירדו לחיים של אברכהן, זה הפך להיות בלתי אפשרי"
בכירים בשופרסל שופכים אור על האירועים שהובילו להתפטרות המנכ”ל ומודים: “העזיבה היתה צפויה זמן מה”
התפטרותו של איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, טלטלה את קמעונאית המזון והפארם הגדולה בישראל, אבל גורם בחברה מודה ש"העזיבה של איציק היתה צפויה כבר זה זמן". לדבריו, עם מינויו של יקי ודמני לתפקיד יו"ר שופרסל, זה היה רק עניין של זמן עד שאברכהן יעזוב. "נוצרה איזו תפיסה שאיציק לא רצה שימנו לתפקיד היו"ר את יפתח רון־טל או את רוני קוברובסקי, אבל האמת שהוא מאוד לא רצה גם את יקי ודמני. לכן ברגע שזאת היתה בחירת הדירקטוריון, כבר סומנה דרכו החוצה", אמר הגורם בשיחה עם כלכליסט.
בסביבת הדירקטוריון מודים כי בתחילה הם העריכו כי למרות היחסים המתוחים, אברכהן יכול היה לנסות להתאים את עצמו לוודמני, אבל אברכהן הבין בעצמו שהוא כבר הביא את החברה לשיא שיתקשה לשחזר, ולכן העדיף לפרוש. "הבנו כבר זה זמן שזה כבר לא מתאים לשני הצדדים, אבל יש ציפייה מאדם שעובד בחברה למעלה משני עשורים ונושא בתפקיד המנכ"ל למעלה מעשור, שכשהוא מודיע על פרישה, הוא יציע להישאר עד סוף השנה, כדי לאפשר לדירקטוריון לנהל הליך בחירה סדור למנכ"ל חדש. האופן שבו הוא בחר לתחום את כהונתו בחודשיים נוספים בלבד, יכול להעיד על החשש שלו מכך שיתקשה להציג תוצאות טובות יותר תחת התגברות התחרות", אומר גורם נוסף בסביבת החברה.
תגמול נדיב
הציפייה שאברכהן ירכך את העזיבה נשענת, בין היתר, על התגמול הנדיב שלו זכה לאורך כהונתו. לפני שכר ואופציות, אברכהן קיבל במהלך תפקידו כמנכ”ל 13.2 מיליון שקל רק כמענק על עמידה ביעדי החברה. הוא מימש פעמיים אופציות שניתנו לו — בפעם הראשונה ב־2018 אז הרוויח 8.7 מיליון שקל, בפעם השנייה ב־2019 הוא יצא ברווח של 14.8 מיליון שקל. בידיו 0.02% מהחברה.
אפשר להבין את הקושי של אברכהן להתאים את עצמו למצב החדש, על רקע השנים הארוכות שבהן התנהל עם בעלי שליטה ויושבי ראש לא דומיננטיים. הוא שרד את תקופת המעבר בין חברה עם בעל שליטה לחברה נטולת גרעין שליטה, אבל בסביבת החברה טוענים כי התקשה לבצע את ההתאמות הנדרשות ולתת לחברי הדירקטוריון את המקום שלהם בקבלת ההחלטות.
"כשיש בעל שליטה, למנכ"ל יש גורם שאיתו הוא צריך ללמוד לעבוד. ללא גרעין שליטה, החברה למעשה מוחזקת על ידי כולנו באופן ישיר ועקיף ומשהו במשולש הכוחות הזה הופך ליותר מאתגר, בטח כשמדובר במנכ"ל בעל קבלות. עם זאת, אפשר היה לצפות ממנכ"ל להתאים את עצמו למצב ולקבל את זה שהדירקטוריון חייב להיות מעורב יותר", הוסיף. גורם אחר דווקא מצדד בהחלטת אברכהן וטוען שלא נותרה לו ברירה. "ירדו לחיים שלו וזה הפך להיות בלתי אפשרי מבחינתו להתמודד עם הלעומתיות הזאת לאורך זמן".
הליך איתור מהיר
הבחירה של אברכהן לטרוק את הדלת בתוך כחודשיים מאלצת את דירקטוריון שופרסל לנהל הליך איתור מהיר. לא מדובר באתגר פשוט, הן על רקע נעליו הגדולות של אברכהן שיהיה על המחליף למלא והן על רקע השינוי המהותי שהשוק עובר ויעבור בשנים הקרובות. את ההישגים המרשימים של שופרסל בתקופתו של אברכהן, שבאו לידי ביטוי בין היתר בהגדלת המכירות של הרשת שקיבל ב־2012 עם מחזור שנתי של 11.6 מיליארד שקל, לכ־15 מיליארד שקל בשנה החולפת, אי אפשר לייחס רק ליכולות הניהול המרשימות שלו.
קריסת מגה פעמיים לאורך העשור צמצמה את התחרות והעניקו לאברכהן יכולת להשתלט על נתח משמעותי מהמכירות בזירה העירונית היקרה והרווחית. לצד זה נהנתה רשת שופרסל מהיד הרכה של רשות התחרות שאישרה לה להתרחב להיקפים עצומים.
ואילו למחליפו של אברכהן צפויה תמונת מראה. רשתות המזון בדרך לכבוש את מרכזי הערים והן מגיעות עם כיסים מלאים ונחישות ששופרסל לא נתקלה בה קודם. האיום הגדול מגיע מאלקטרה צריכה, שרכשה את יינות ביתן ומגה בעיר ונערכת לפצות על השנים הקשות שעברו על הרשתות, בפתיחה מסיבית של עשרות סניפים בשלוש השנים הקרובות. בנוסף, קיבלה החברה את הזיכיון לפתיחת חנויות נוחות תחת מותג סבן אילבן ונערכת לפתוח בעוד שנה עשרות סניפים בפריסה ארצית.
התחרות על הזירה העירונית צפויה גם מרשת פז שקנתה את רשת סופר יודה ורשת פרשמרקט ונערכת להרחיב את פריסתן, לצד מותג ילו. פז לא לבד, שכן סונול רכשה לפני שנה את 7 סניפי סיטי מרקט, במטרה להיכנס עם חנויות נוחות למרכזי הערים. טיב טעם, שנמצאת בחודשים האחרונים בתנופת התרחבות אחרי קיפאון ארוך שנים, נערכת לפתוח עוד כ־10 סניפים עד שנת 2023. ויקטורי, שפועלת בעיקר בתחום הדיסקאונט, מתכננת לפתוח תת־רשת עירונית ברחבי גוש דן וגם רמי לוי ממשיך להתפרס במרכזי הערים.
