שאריות חוק שקוצץ, ועדה שלא הוקמה: הממשלה נטשה את יוקר המחיה
שאריות חוק שקוצץ, ועדה שלא הוקמה: הממשלה נטשה את יוקר המחיה
אחרי שוויתרו על החלשת הספקים הגדולים, באוצר מקדמים מהלך שכולל איסור גורף על מיזוג בין יצרן בינוני ליצרן או ספק גדול, שלא צפוי להוריד את מחירי המזון. בה בעת, רשות התחרות מנסה להקל על יבוא מקביל אך ספק רב אם הבשורה תגיע מאיזה ספק פולני נידח
אחרי היעלמותו מחוק ההסדרים של הסעיף המחליש את הספקים הגדולים, הוצגו אתמול בדיון בוועדת הכלכלה השאריות של מה שנותר מתוכנית הממשלה למאבק ביוקר מוצרי המזון והטואלטיקה, והן רחוקות מלהציג בשורה כלשהי לצרכנים.
לפי ההצעות שהובאו להכנה לקריאה שנייה ושלישית בפני הוועדה, יוטל איסור גורף על מיזוג בין יצרן בינוני ליצרן או ספק גדול; קמעונאיות ש־55% ממחזור המכירות שלהן מגיעים מספקים קטנים יזכו להטבה: הן יוכלו לפתוח חנות נוספת בלי לקבל את אישור רשות התחרות גם אם יש להן כבר נתח שוק שבין 30%–50% באותו אזור גיאוגרפי. כמו כן ייאסר על ספקי מזון גדולים לתת לקמעונאים גדולים הנחה צולבת ולהתנות רכישה של מוצר אחד של הספק במוצר אחר.
בוועדה הוצע כי ההוראות יהיו בתוקף כהוראות שעה לשלוש שנים, וששר הכלכלה יוסמך להאריך אותן בשלוש שנים נוספות. יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ביקש לקצר את הוראות השעה לשנתיים ולבחון אם היישום שלהן אכן הביא להורדת מחירים. את נושא התניית ההנחות ביקש היו"ר לבחון כהוראת קבע או לחילופין לאפשר לשר הכלכלה להאריך את הוראת השעה עד עשר שנים במידה שהיא תתרום להורדת המחירים.
בתוך כך ועדה מיוחדת שעל הקמתה החליט האוצר בחודש פברואר לטיפול ביוקר המחיה ואמורה להגיש את מסקנותיה "בתוך 180 יום לאחר העברת חוק התקציב", טרם הוקמה, וגם הקמתה בהמשך לא צפויה לשאת בשורה בתחום.
בה בעת, רשות התחרות הודיעה אתמול על מהלך שאמור להקל על היבוא המקביל במוצרי מזון וטואליטקה. הרשות פרסמה לשימוע הציבור תיקון לפטור הסוג להסדרי הפצה בלעדית שיקל על יבואנים מקבילים לרכוש סחורה ממפיצים בחו"ל. המטרה של התיקון היא למנוע מצב שבו ספק ומפיץ בחו"ל יסכימו ביניהם שהמפיץ לא ימכור את המוצרים לישראל ובכך ימנעו אפשרות ליבוא מקביל של המוצרים. לדוגמה, קולגייט העולמית לא תוכל למנוע מהמפיץ שלה בפולין למכור את המוצרים שלו בישראל. בכך ייכנסו לישראל מוצרי קולגייט גם על ידי המפיצה הרשמית שסטוביץ וגם על ידי יבואנים מקבילים שיוכלו לרכוש אותם ממפיצים זרים של החברה בחו"ל בלי הגבלות. התיקון יעמוד לשימוע ציבורי עד ל־17 ביוני 2023.
ברשות התחרות מסבירים כי "באופן זה, ניתן לבצע שיתופי פעולה לגיטימיים ושכיחים ללא צורך להמתין להיתר פרטני וזאת לטובת יצירת סביבה עסקית יעילה ודינמית".
במצב הנוכחי, לפני התיקון, פטור הסוג להפצה בלעדית מאפשר לספק ולמפיץ שלו להסכים ביניהם שהמפיץ לא יתקשר עם אדם אחר שמעוניין להפיץ את מוצרי אותו הספק במדינות אחרות. כלומר, ספק זר (למשל צרפתי) יכול לחתום על הסכם הפצה עם מפיץ זר (לדוגמה פולני), ולקבוע בהסכם שהמפיץ לא יכול למכור את המוצרים למפיצים אחרים בישראל, גם אם יבואן מקביל ישראלי פונה אליו באופן יזום ומבקש לרכוש את המוצרים.
התיקון החדש של הרשות יקבע כי הסכמה כזאת בין ספק למפיץ עשויה להוות הסדר כובל אסור, וכך יוסר חסם שעומד בפני יבואנים מקבילים שמבקשים לייבא מוצרים לישראל.
ספק רב אם בכוחו של המהלך הזה של רשות התחרות להוריד את יוקר המחיה או להשפיע עליו באופן משמעותי. כל עוד רשות התחרות אינה מגבילה את הרשתות הגדולות ואינה מתייחסת אליהן כיצרניות שמגדילות את המותג הפרטי שלהן שרק הולך ומתייקר, וכל זמן שהמדינה לא פועלת לפירוק המונופולים בשוק המזון והטואלטיקה, נותרה התקווה של רשות התחרות שספק פולני כלשהו ישווע למכור ליבואן מקביל קטן כלשהו ושמהלך שכזה יוריד את יוקר המחיה בישראל.
בישיבת ועדת הכלכלה הציג נציג אגף התקציבים באוצר, גל ברנס, נתונים המעידים כי המחירים בישראל גבוהים משמעותית ביחס למדינות ה־OECD. "אנחנו המדינה הרביעית היקרה ביותר אחרי איסלנד, נורבגיה ושוויץ", ציין ברנס. "אנחנו במצב הכי גרוע מבין כל מדינות ה־OECD. משק בית מוציא בחודש 16 אלף שקל בממוצע, כאשר ההוצאה על מזון מהווה 18% מתוך הסכום הזה".
לדבריו, גם כשהצרכן רוכש מגוון מוצרים בסופר הוא לא מודע לכך שמרביתם מיובאים או מיוצרים על ידי אותה חברה. "53% מהמוצרים הם של 10 ספקים גדולים", אמר ברנס שהציע להקטין את כוחם של הספקים הגדולים אל מול הקמעונאים כפתרון להוזלת יוקר המחיה.
על פי נתוני האוצר, אם מחירי המזון והפארם בישראל ישתוו לרמת המחירים הממוצעת ב־OECD, זה יחסוך עד 7,700 שקל בשנה למשק בית. "בהשוואה בינלאומית, רמת הריכוזיות בישראל היא הגבוהה ביותר במספר רב של קטגוריות, בהן משקאות מוגזים, מיצים, דגני בוקר, אורז פסטה ואטריות, חטיפים מלוחים, ביסקוויטים מתוקים וחטיפי פירות, והשנייה הגבוהה ביותר בגלידות. בעשר השנים האחרונות נתח השוק של עשרת הספקים הגדולים נותר יציב ועמד ב־2021 על 53.5%".
במהלך הדיון התפתח ויכוח סוער כאשר יו"ר הוועדה ביטן תהה מדוע לתמרץ רשתות לפתוח סניפים באמצעות מכירה גבוהה של מוצרי ספקים קטנים ולא להפך, לסגור לרשתות המזון הגדולות סניפים אם יימצא שאינן מוכרות מספיק מוצרים של ספקים קטנים ובינוניים. "אם רשת גדולה לא עומדת ביעד הזה אני רוצה שיסגרו להם סניפים", הצהיר ביטן תוך שהוא מזכיר את שופרסל ורמי לוי. נציגת שופרסל אמרה כי לא מדובר בסעיף הנוגע לשופרסל וכי הרשת "מאוד עוזרת ליצרנים קטנים". בתגובה זעם ביטן ואמר: "אל תספרו לי סיפורים, או שהמחירים ירדו או שאני אטפל בכם בצורה אחרת, וגם אנשי המקצוע צריכים לא רק לתת גזרים אלא גם להפעיל מקלות, אם הם לא עומדים בהוראות לסגור להם סניפים".
ליאור לוי, בעלים של חברת ביסקול ויצרן תמרוקים, טען בדיון כי "כאשר האוצר מציג את המצגות הוא מציג את שוק מוצרי המזון ביחד עם הטואלטיקה אך מדבר רק על שוק המזון ויש פה הטעיה כי מדובר בשני שווקים שונים ובשוק התמרוקים הריכוזיות גדולה כי סופר פארם מהווה 50% בעוד בשוק המזון התמונה שונה. הצגת שני השווקים יחד ללא הבנה שיש הבדל מהותי היא הצגה לא נכונה".
בחוק ההסדרים האחרון נעלם הסעיף המשמעותי ביותר להחלשת כוחם של היבואנים הגדולים שמשווקים מזון וטואלטיקה בישראל, ולפיו יבואן גדול לא יוכל לשווק בבלעדיות כמה מותגים של חברות גדולות אלא של חברה גדולה אחת ועוד חברות קטנות. לדוגמה, דיפלומט היתה מנועה מלייבא ולשווק גם את מוצרי פרוקטר אנד גמבל וגם את מוצרי מונדלייז. לאחר שהיבואנים הבהירו למשרד האוצר כי הם מתכוונים להילחם משפטית ולהשאיר בידיהם את כל המותגים שהם משווקים כיום, נכנע האוצר והסיר את הסעיף המדובר מחוק ההסדרים.
גם יצרנים קטנים התנגדו לסעיף זה מחשש כי יאסר על המפיצים הגדולים להפיץ אותם והם יישארו ללא מפיץ בעל כוח אל מול הרשתות והם יהפכו ללא רלבנטים. על כן ביקשו השחקנים הגדולים והקטנים לערוך על כך דיון יותר עמוק והאוצר החליט להעביר את הנושא לדיון בוועדה ייעודית ליוקר המחיה, לפי החלטת ממשלה 192. הוועדה אמורה להיות בראשות נציג שימנה שר האוצר ובהשתתפות הממונה על התחרות, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ונציג בנק ישראל. אלא שנציגיה כלל לא מונו מאחר ולא קיבלו זימון מהאוצר להשתתף בה.
מהאוצר נמסר בתגובה כי "החלטת הממשלה קובעת כי הוועדה תגיש את המלצותיה 180 יום לאחר העברת חוק התקציב. בשלב זה הוועדה טרם הוקמה והיא עתידה לקום בקרוב".
