בלעדייצרני המשקאות לחצו להקלות באכיפת חוק הפיקדון
בלעדי
יצרני המשקאות לחצו להקלות באכיפת חוק הפיקדון
המשרד להגנת הסביבה קיים אתמול דיון על הרחבת הפיקדון לבקבוקי 1.5 ליטר, אך בשוק יש מי שדוחף להקלות באכיפה בתחילת הדרך. במשרד היו אגרסיביים: תיערכו
בעוד ארבעה חודשים תיכנס לתוקף הרחבת חוק הפיקדון, כך שגם על בקבוקי משקה “משפחתיים”, של 1.5 ליטר יוטלו דמי פיקדון בגובה 30 אגורות.
מדובר במהלך שצפוי להעלות את מחירי המשקאות, ומבחינת היצרניות קיים חשש ממשי לירידה בצריכה. בנוסף, משרדי האוצר והבריאות מקדמים הטלת מס על משקאות קלים, בניסיון להיאבק בהשמנה.
בשלב זה מקיימות רשתות השיווק פיילוט, שבמסגרתו הוצבו עשרות מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקים. ההערכות הן כי מדובר בהשקעה של 50-30 מיליון שקל לכל רשת, בהתאם לגודלה, בהתאם לעלות מוערכת של כ־100 אלף שקל למכונה. ברשת יוחננוף כבר חתמו על הסכם לרישות כל סניפי הרשת במכונות אוטומטיות.
איתן יוחננוף, מנכ”ל ומבעלי השליטה ברשת יוחננוף, אמר: “אנו מנסים לקדם את נושא איכות הסביבה בכל דרך. אני מקווה שהמדינה תבין את עלויות התפעול של הפרויקט ותשתתף בעלויות של המאמץ החשוב”.
בשאר הרשתות, לעומת זאת, עדיין בוחנים את הנושא. “כולם מחכים לראות מה האחרים עושים, לפני שייכנסו להתחייבויות מול ספקי המכונות”, מסר גורם בשוק. אלא שלא רק הקמעונאים צופים מהצד. גם המשרד להגנת הסביבה שהודיע שיקצה 100 מיליון שקל מקרן הפיקדון לטובת מימון הצבת מכונות איסוף ברשויות המקומיות, עדיין לא קידם את המהלך וממתין לראות כיצד יפעלו הקמעונאים. אתמול קיימה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג דיון עם קמעונאים ויצרנים, שדוחפים לכך שהמשרד יהיה מוכן לבחון דחייה באכיפת החוק בשלב הראשון ליישומו. זאת אף שניתנה לרשתות שנה להיערך להרחבת החוק.
זנדברג מסרה: “על היצרנים והיבואנים של מכלי המשקה לשאת באחריות המלאה לאיסופם, להעברתם למיחזור ולהחזרת דמי הפיקדון לציבור על פי חוק. נוודא שבכל פעם שלא יעמדו ביעדים, הן ייקנסו”.
בתוך כך, חברות המשקאות בדרך לשלם קנס על אי־עמידה ביעדי האיסוף של שנת 2016. ל”כלכליסט” נודע כי המשרד להגנת הסביבה העביר דרישות תשלום בהיקף של 48 מיליון שקל לתשע חברות משקאות, שלא עמדו ביעדים. הקנס שהוטל על חברת יפאורה תבורי, שבשליטת קרור אחזקות, עומד על 12.9 מיליון שקל, וטמפו שבשליטת ז'ק בר נקנסה ב־6.7 מיליון שקל. החברה המרכזית המחזיקה למעלה ממחצית השוק לא חשפה מה גובה הקנס שהוטל עליה. ההערכות הן כי על החברה הוטל קנס בגובה כ־24 מיליון שקל.
אי־העמידה ביעדי האיסוף נחשפה בממצאי דו"ח ועדת בדיקה חיצוני שהזמין המשרד להגנת הסביבה, ולפיהם אסף תאגיד המיחזור אל"ה שבבעלות חברות המשקאות הגדולות רק 44% מהבקבוקים הגדולים, בעוד היעד הוא 55%. אי־עמידה ביעד כרוכה בקנס בגובה 60 אגורות לכל בקבוק שלא נאסף, מ־738 מיליון הבקבוקים שנמכרו ב־2016.
חברות המשקאות הקלים יקבלו קנס
הקנסות על החברות משקפים כי יפאורה מכרה ב־2016 כ־195 מיליון בקבוקים גדולים, וטמפו מכרה באותה שנה כ־100 מיליון בקבוקים גדולים. ההערכות הן כי קוקה־קולה אחראית לכ־380 מיליון בקבוקים, שמשקפים קנס של כ־24 מיליון שקל.
דרישת התשלום הוצאה לאחר שהשופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בשבוע שעבר את ערעור המשרד על החלטת בית משפט השלום להפחית מחצית מהקנס. החברות שנקנסו הן החברה המרכזית למשקאות, IBBL, טמפו, יפאורה תבורי, מי עדן, יקבי חברון, שופרסל, גוטגולד ואקו־אלפא. בנוסף, העביר המשרד דרישת תשלום של 1.5 מיליון שקל לחברות אדיר סחר, אלטרנטיבה סחר, צרפת ישראל וניצן מוצרי מזון על אי־עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה קטנים.
