המלחמה על דעת הקהל: ארגונים פרו-ישראלים משקיעים מיליונים בפרסום ברשתות
המלחמה על דעת הקהל: ארגונים פרו-ישראלים משקיעים מיליונים בפרסום ברשתות
ארגונים התומכים בישראל הוציאו בחודש האחרון יותר מ-2 מיליון דולר על פרסום באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית של מטא - כמעט פי 100 יותר מארגונים פרו-פלסטינים, כך לפי בדיקה שערכו בפוליטיקו. ארגון אחד אחראי להוצאות של קרוב לחצי מיליון דולר. בין הארגונים: איפא"ק והעמותה של המיליארדר רוברט קראפט
מאמצי ההסברה בעד ישראל עולים מדרגה. ארגונים התומכים בישראל הוציאו בחודש האחרון כמעט פי 100 יותר על פרסום באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית של מטא בהשוואה לארגונים פרו-פלסטינים, כך לפי בדיקה שערכו באתר פוליטקו.
"זה מאד א-סימטרי", אמר סם ג'פרס, מנהל ארגון Who Targets Me שמנטר קמפיינים פוליטיים במדיה החברתית.
כלל ההוצאות התומכות בישראל בפייסבוק ובאינסטגרם עמדו בתקופה המדוברת על יותר מ-2 מיליון דולר, כשארגון אחד אחראי להוצאות של קרוב לחצי מיליון דולר בפלטפורמות. עם זאת, לפי הבדיקה לא היה תיאום בין כל הארגונים וממשלת ישראל כלל לא רכשה מודעות בתקופה. המאמץ נועד להשפיע על דעת הקהל האמריקאית, בעיקר בקרב הצעירים שנוטים לא להיות בעד ישראל.
הדיווח של פוליטיקו מתבסס על ספריית הפרסום של מטא – מאגר מידע מקוון שעוקב אחר הארגונים שקונים פוסטים ממומנים בפייסבוק ובאינסטגרם לאורך פרק זמן מוגדר. מטא וגוגל הן בין החברות הגדולות היחידות שחושפות את נתוני רכישת המודעות. בפוליטיקו עברו על הנתונים הזמינים עבור התקופה בין 2 בנובמבר ל-1 בדצמבר, וסיווגו אותם בהתבסס על הקישור של הארגונים השונים למטרות ישראליות או פלסטיניות.
הבדיקה מצאה כי בפלטפורמות של מטא, הארגונים שקנו פרסום בעד ישראל כללו את איפא"ק והעמותה למלחמה באנטישמיות שהקומה בידי המיליארדר רוברט קראפט. כלל ההוצאות של הארגונים הללו עמדו על 2.2 מיליון דולר, כמעט יותר מכל קבוצה אחרת באותה תקופה. לשם השוואה, ארגונים פרו-פלסטינים, מוסלמים או ערבים הוציאו לאורך אותו הזמן פחות מ-20 אלף דולר על מודעות במטא, כך לפי הבדיקה של פוליטיקו.
מרשל וויטמן, דובר איפא"ק, אמר בתגובה כי הארגון משתמש בפרסום במדיה החברתית כדי "לסתור טענות כוזבות ולוודא שמופץ מידע מדויק על הסכסוך".
המפרסם הגדול ביותר בעד ישראל בתקופה שנבדקה היה ארגון בשם "עובדות למען השלום" (Facts for Peace), שהוציא יותר מ-45 אלף דולר בקמפיין שכוון למשתמשי מטא מתחת לגיל 30 בערים גדולות כמו יוסטון ולוס אנג'לס. הפוסטים הממומנים כללו סרטון של ערבי ישראלי התוקף את יחס חמאס לקהילת הלהט"ב, וסרטון שהכריז כי בעוד תושבי עזה סובלים "מהיגי חמאס נמצאים בקטאר". באותו החודש הצטרפו לארגון יותר מ-18 אלף עוקבים בטיקטוק. מהארגון לא מסרו תגובה.
בצד הפלסטיני, הוועדה האמריקאית-ערבית נגד השמצה (ADC) הוציאה את הסכומים הגדולים ביותר מבין הארגונין הפרו-פלסטינים - קרוב ל-10,000 דולר - על קמפיינים בפלטפורמות של מטא בנובמבר. עם זאת, מרבית הפוסטים הממומנים שלהם לא הזכירו מפורשות את המלחמה בעזה. כך למשל, באחת המודעות של הארגון נכתב: "עזרו לנו להגן על זכויות הערבים-אמריקאים". המודעה הזו נצפתה 50 אלף פעם בידי נשים בגילי 54-25 במדינות כמו קליפורניה, ניו יורק וטקסס.
"מטרת המודעות שלנו היא ליידע את האנשים שאנחנו פה כדי להגן עליהם", אמר עבד איוב מהארגון. הוא טען כי הארגונים הפלסטינים מוציאים הרבה פחות מאלו התומכים בישראל מכיוון "שדרוש הרבה יותר כסף לשנות את הדעה של אנשים על שקר". יצוין כי במטא לא מאפשרים פרסום של חמאס או בעד חמאס.
הקמפיין הפרו-ישראלי פונה כאמור במידה רבה לדור הצעיר יותר, שנוטה להיות ביקורתי יותר כלפי ישראל. לפי סקר שפרסמה בחודש שעבר אוניברסיטת אוניברסיטת קוויניפיאק בקוניטיקט, 66% מהנשאלים מתחת לגיל 35 התנגדו לתגובה הישראלית למתקפת חמאס, זאת לעומת המבוגרים יותר, שהביעו תמיכה בישראל.
