חברות המזון נגד השר ברקת: "דרישת הנתונים אינה חוקית"
חברות המזון נגד השר ברקת: "דרישת הנתונים אינה חוקית"
שר הכלכלה ברקת דרש מחברות המזון להעביר נתונים של מכירות ורווחיות, אולם החברות מתנגדות וטוענות כי הדרישה אינה חוקית. הן גם חוששות כי מדובר בניסיון "לדוג" נתונים שעלולים לשמש למטרות אחרות
חברות המזון מסרבות לדרישת שר הכלכלה ניר ברקת להעביר למשרדו נתוני מכירות ורווחיות, בטענה שמדובר בדרישה לא חוקית. כך עולה מעמדת החברות, אשר נשלחה למפקח על המחירים בערב החג, והגיעה לידי "כלכליסט". "מדובר בדרישות שהועלו בחוסר סמכות, הנעדרות תשתית עובדתית מינימלית, אשר מנוגדות לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ולמדיניותה של הממשלה בעניין, ואינן מתיישבות עם החלטות ממשלה שהתקבלו בימים אלה ממש", נטען במכתב ששלחה התאחדות התעשיינים.
בשבוע שעבר שלח המפקח על המחירים במשרד הכלכלה ל־15 חברות המזון הגדולות דרישה לחשיפה מקיפה של נתונים בטענה כי בכוונתו להכניס את מוצריהן לפיקוח מחירים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", דרישת הנתונים נשלחה לחברות על ידי המפקח על המחירים, אחרי שהממונה על התחרות מיכל כהן סירבה לבקשת ברקת לעשות שימוש בסמכותה לטובת דרישת נתונים מחברה במקרה בו לא זיהתה הפרה של החוק. כהן עמדה בסירובה לדרישה הבלתי חוקית, גם כשמנכ"ל המשרד אמנון מרחב אמר לכהן כי לא תצטרך לאכוף, ומספיק שתאיים על החברה.
כעת טוענות החברות כי דרישת הנתונים, מחברות שחלקן פרטיות, היא לא יותר מניסיון "לדוג" נתונים. מדובר בדרישות הכוללת נתח שוק לכל מוצר לפי כמות וחלקו מסך הכנסות החברה, דו"ח כספי מבוקר לכל אחת מהשנים 2022–2020, עלויות חומרי גלם, לפי סוג מוצר וכמויות, אחוז בלאי של מוצרים, עלויות הנהלה ואופן העמסה על המוצרים, בסיס העמסת עלויות חרושת, פירוט והסבר עלויות הנהלה וכלליות ואופן העמסה.
"פניותיך, הכוללות דרישה חריגה וקיצונית, לדיווח על מידע מסחרי רגיש ביותר בהיקפים אדירים, על ידי חברות פרטיות, נעשו ללא סמכות שבדין ובניגוד לחוק הפיקוח", נטען. העמדה נסמכת על כך שבהתאם לחוק הפיקוח, פיקוח על מחירים או רווחיות של מוצר או מצרך ייעשה רק מכוח צו חתום על ידי השרים הרלוונטיים, ובהקשר הנוכחי שר הכלכלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ, שלא היה חלק מהמהלך. עוד נטען כי הסמכות להחיל פיקוח נתונה אך ורק לגבי מצרך או שירות ספציפיים, בעוד דרישת ברקת כוללת "בליל של מצרכים המשווקים על ידי כל חברה, ואינה מבהירה ביחס לאיזה מהם נשקלת החלת הפיקוח".
החברות טוענות כי כיוון שעד כה פיקוח מחירים הוטל על מצרכים ספציפיים, בעלי מאפיינים ייחודיים, ולא על שורה ארוכה של מצרכים, עולה חשש שמטרת הפניות אינה לבחון הטלת פיקוח, אלא "מסע דיג" לנתוני החברות שעלול לשמש למטרות אחרות.
תמיהה נוספת שהעלו החברות נוגעת לעיתוי בו שוגרו הפניות, במקביל להחלטת הממשלה על הקמת ועדה ציבורית מייעצת וצוות בין־משרדי שיוקם מכוח חוק ההסדרים לבחינת שוק המזון. "מדוע ראה המפקח, עוד בטרם קיים הצוות ולו ישיבת עבודה ראשונה, להזדרז ולקבוע מראש את מסקנות הצוות ולהתערב בעבודתו". החברות דורשות כי דרישות הנתונים ייגנזו לאלתר, והן צפויות להשיב ברוח דומה גם במענה עצמאי של כל חברה למשרד הכלכלה.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "מכתב התעשיינים נראה על פניו חסר בסיס. מצער לראות את ההתגייסות האוטומטית של התאחדות התעשיינים להגן על מונופולים שמנצלים את כוחם כדי לגבות מחירים כבדים מאזרחי ישראל".
