הסכם עם מדינה עלומה הזניק את מניית סטייקהולדר
הסכם עם מדינה עלומה הזניק את מניית סטייקהולדר
מניית חברת הבשר המתורבת סטייקהולדר זינקה השבוע בנאסד"ק ב־21% על סמך הודעה כי חתמה על הסכם במיליוני דולרים עם מדינה באיחוד האמירויות. סטייקהולדר: "איננו חושפים את שם המדינה בשל המתיחות הגיאופוליטית"
בערב יום שני השבוע הודיעה חברת הפודטק סטייקהולדר פודס (Steakholder) למשקיעים שחתמה על הסכם ראשון בהיקף של מיליוני דולרים למסחור טכנולוגיית הבשר המתורבת שהיא מייצרת. על פי תוכן ההודעה החברה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם "גוף ממשלתי מוסמך מקרב איחוד מדינות המפרץ" להדפסת בשר מתורבת. בנוסף הגוף ישקיע עם סטייקהולדר במפעל ניסויי להדפסת בשר דגים במפרץ הפרסי.
על פי מנכ"ל החברה אריק קאופמן, החברה לא מסרה עם איזו מדינה במפרץ הפרסי ביצעה את ההסכם בשל המתיחות הגיאופוליטית והיותה חברה ישראלית - על פי הערכות מדובר באיחוד האמירויות, על כן הטענה מפתיעה מאחר שמספר חברות ישראליות כבר דיווחו על עסקים עם הנסיכות. לדבריו "לא פרסמנו את זהות המדינה מתוך רגישות פוליטית, אך זו מדינה שבחוד החנית של הקדמה והיזמות בתחום התזונתי. ההסכם אמור להניב הכנסות משמעותיות לראשונה עבור חברת בשר מתורבת".
בנוגע לשאלה מדוע לא דווח היקף ההכנסה הצפוי הסביר כי החברה נמנעת מלדווח על כך, אולם ההשקעה הראשונית של החותם על החוזה תהיה בהיקף של מיליוני דולרים והיא כוללת מקדמה. לגבי החשש כי סטייקהולדר היא לא יותר מעוד חברת "לייפסטייל למנהלים" הסביר: "אנחנו חברה של 70 עובדים וקיימים במבנה הנוכחי מ־2019. הוכחנו שהטכנולוגיה שלנו יכולה להתחבר לגופים אחרים וגם להניב הכנסות בהסכמים מסחריים והיתכנות כלכלית".
מניית סטייקהודלר, שנסחרת בנאסד"ק, הגיבה בשני לידיעה בעלייה חדה של 21% במחזור אדיר מבחינתה של כמעט 5 מיליון דולר. הזינוק והמחזור יוצא הדופן נרשמו אף שההודעה לא כללה סכומים כספיים או צפי הכנסות.
סטייקהולדר, הוקמה ב־2017 תחת השם מיט טק. החברה החלה להיסחר ב־2019 דרך מיזוג עם חברת אופקטרא נדל"ן. היא גייסה בניו יורק 25 מיליון דולר בעת הנפקתה לפי שווי של 175 מיליון דולר ובאוגוסט 2021 נמחקה מהבורסה הישראלית. עם המעבר לנאסד"ק השתנתה הנהלת של סטייקהולדר כאשר המייסד והמנכ"ל בשנותיה הראשונות שרון פימה הוחלף באריק קאופמן. סטיב לוין, שהיה נציג קרן ההשקעות OSI וכיהן כיו"ר הוחלף על ידי ירון קייזר.
החברה הצליחה גם לגייס אליה שמות מפורסמים כמשקיעים: ביוני 2020 גייסה 20 מיליון שקל דרך קבוצת משקיעים, כאשר הבולט בהם היה רמי לוי ומוסדיים נוספים כמו מור השקעות, פסגות, כלל ומיטב. הגיוס נעשה לפי מחיר של 3 שקל למניה ונעשה לשם כניסתה לנאסד"ק. המשקיעים גם קיבלו אופציות לפי שווי של 3.95 שקל למניה, אולם אופציות אלו פקעו ביוני השנה. כל זאת עוד לפני שסיימה להדפיס את הסטייק הראשון, ב־2022.
במשך שנות פעילותה זכתה סטייקהולדר בתקשורת אוהדת ובאפריל האחרון זכתה אף לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שסייר במעבדת החברה וטעם סטייק ודג מהמדפסת. "אנחנו מעוניינים להוביל דבר טוב לאנושות וגם טעים", קבע אז נתניהו.
למרות האופטימיות של נתניהו ושל המוסדיים, מאז הנפקתה, התקשתה סטייקהולדר להציג הכנסות, וההפסדים שלה הלכו והעמיקו. את 2022 סגרה בהפסדים של 30.7 מיליון דולר ובקופתה נותרו 6.3 מיליון דולר וההון העצמי שלה נאמד ב־7.8 מיליון דולר. כלומר החברה חייבת לגייס כסף ומהר. על רקע נתונים אלו, סטייקהולדר נסחרת בשווי של 17.55 מיליון דולר בנאסד"ק לאחר שמנייתה צנחה ב־90% מאז שהונפקה בתחילת 2021. בשיאה נסחרה סטייקהולדר בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל, בשפל נסחרה ב־10 מיליון דולר בלבד.
המגמה השלילית החדה בסטייקהולדר מאז הגעתה לוול סטריט נובעתגם מהריביות העולות: בארה"ב טיפסה הריבית בשנה האחרונה עד לכדי 5.25%; ובישראל הריבית עלתה לכדי 4.75% באותו זמן. מהלך של העלאת הריבית פוגע במסגרות האשראי שחברות כמו סטייקהולדר מקבלות ומשמשות להן חמצן עד שיגיעו ההכנסות.
אולם מעבר לתנאי המאקרו של הכלכלה האמריקאית או הישראלית, ענף טכנולוגיית המזון ותחליפי הבשר מצוי בנסיגה בשנתיים האחרונות. על פי שחר כהן, מנהל קרן הגידור לוסיד אלטרנטיב שמתמחה בהשקעות טכנולוגיות, "תחום הבשר המתורבת והמניות הפועלות בו מזכירים את תחום הביוטק בעשור הקודם: החברות מגייסות כסף בבורסה ומתחילות לפרסם הודעות יחסי ציבור. על בסיס הודעות אלו המנהלים מגייסים כסף נוסף ומתחילים לממן שכר, נסיעות ותערוכות שיווק. חברות שהן בגדר חברות 'לייפסטייל' למנהלים" - חברה ציבורית שבעיקר מפרנסת את בעליה.
הקרן מתמחה בהשקעה בחברות טכנולוגיה ובהשקעת שורט בחברות שהיא עצמה מכנה כבעלות "Junk Technology", קרי חברות עם טכנולוגיה שלא הוכח שימוש מהותי בה אך תמחור החברות נהנה מההייפ של הענף. ביחס לסטייקהולדר מסביר כהן כי "תחום תחליפי הבשר מעניין אך לא ברור אם צריך לייצר במדפסת תלת ממדית. זה אולי נשמע טוב כגימיק אבל על סטייקהולדר להתחרות בחברות תחליפי בשר אחרות כמו רידיפיין וביונדמיט ובסוף השוק מוגבל ממה שחושבים. מעבר לפלח האוכלוסייה הטבעוני, הצרכנים לא ממש נלהבים. ויש סטארט־אפים אחרים לא פחות מתקדמים בתחום מחוץ לישראל".
