בלו משקאות לא עמדה ביעדי המיחזור ועלולה לשלם כפל פיקדון בסך 100 מיליון שקל
בלו משקאות לא עמדה ביעדי המיחזור ועלולה לשלם כפל פיקדון בסך 100 מיליון שקל
על פי המשרד להגנת הסביבה, יבואנית מכלי המשקה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה לשנים 2019-2020, שלפיהם עמדה בחובות האיסוף והמיחזור של המכלים לפי חוק הפיקדון
בדיקת עומק של יישום חוק הפיקדון שהחלה לפני כשנה וחצי, וממצאיה הוגשו לממונה על התחום במשרד להגנת הסביבה, העלתה כי חברת בלו משקאות ישראל לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות הדיווחים שהגישה לשנים 2019-2020, שלפיהם עמדה בחובות האיסוף והמיחזור של מכלי משקה לפי חוק הפיקדון. בעקבות כך, המשרד שוקל שלא להכיר בדיווח ולהטיל עליה תשלום כפל פיקדון בהיקף של 100 מיליון שקל.
כפי שנחשף בכלכליסט, חברת בלו על סף חתימה על הסכם עם חברת כרמל קורפ (לשעבר יקבי כרמל), במסגרתו תרכוש כרמל קורפ מחברת ההחזקות של ענאן שמשום, SFS החזקות, את חברת בלו ישראל, שמייצרת ומשווקות את משקה האנרגיה בלו (BLU). שמשום יקבל עד 450 מיליון שקל עבור החברה. בשלב ראשון 250 מיליון שקל, ויתרת 200 מיליון השקלים בכפוף לעמידה באבני דרך.
חוק הפיקדון קובע כי במקרה שבו יש לממונה טעמים סבירים להניח שהדו"ח אינו נכון, הוא רשאי, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע את הסכומים שעל היצרן או היבואן לשלם. בעקבות ממצאי הביקורת, שוקל הממונה במשרד שלא להכיר בדיווחי החברה לשנים אלה, ופנה לחברה על מנת לתת לה הזדמנות להוכיח את טענותיה בעניין. אם לאחר בחינת הטענות יחליט הממונה שלא להכיר ביעדי האיסוף והמיחזור, יהיה על החברה לשלם, בגין השנים 2019-2020, את כפל סכום הפיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במסגרת ביקורת העומק נבחנו גם דיווחי החברה לשנים 2021-2022. הממונה במשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלו את ממצאי הביקורת שהוגשו לו.
חוק הפיקדון מטיל על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה חובות איסוף ומיחזור של מכלי משקה ריקים בהתאם ליעדים הקבועים בחוק, לשם מימוש עיקרון "המזהם משלם". חברת בלו משקאות ישראל בע"מ היא יבואנית של מכלי משקה ובהתאם לחוק הייתה אמורה לאסוף בשנים 2019-2020 מכלי משקה ריקים מסומנים בשיעור של 73% בכל שנה או 77% מסך מכלי המשקה שהיא שווקה בממוצע דו שנתי, וכן למחזר 90% ממכלי המשקה שאספה. החברה דיווחה למשרד כי עמדה ביעדים, למעט יעד המיחזור לשנת 2019.
לפני כשנה וחצי הוחלט לערוך ביקורת עומק מדגמית על דיווחיה - כפי שמבוצע מעת לעת גם לגבי חברות אחרות. מהמשרד נמסר כי הביקורת נערכה בהמשך ולצד חקירה משטרתית של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל״כ) בלהב 433, שכללה שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם יחידת חקירות מכס ומע״מ חיפה, המרכז לאבחון לאומי למטען ובליווי הפרקליטות לתיקים מיוחדים ברשות המיסים, הפרקליטות האזרחית ומשרד החשב הכללי. עוד נמסר כי במסגרת החקירה נחקרים חשדות בעבירות כלכליות חמורות, בין השאר – קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על פקודת המכס ועבירות על חוק המע״מ-חשבוניות פיקטיביות, ועוד.
מחברת בלו נמסר, "תמוהה העובדה כי המשרד להגנת הסביבה בחר להזדרז ולצאת בהודעה לתקשורת, טרם קבלת התייחסות החברה למכתב הממונה בדבר "כוונתו", התייחסות שנתבקשה על ידו. הדבר מלמד כי ברור למשרד כי לאחר קבלת תגובת החברה וקריאתה, לא יהיה עוד מקום לפרסום כאמור.
לחברה טענות רבות, אותן תביא בהרחבה בפני כל הגורמים והערכאות הרלוונטיים, במידת הצורך, כאשר לעת הזו די אם תפנה לעובדה כי לגישת הממונה, גישה המעידה על האבסורד שבה, במשך השנים האחרונות לא אספה ולא מיחזרה החברה ולו מיכל משקה אחד בודד(!). זאת על אף ששילמה את עלות דמי הפיקדון וכן עבור שירותי האיסוף והמחזור, ולמרות שבשנים אלה עצמן, הממונה לא הביע כל הסתייגות מדיווחי החברה בדבר איסוף ומיחזור של מיכלים שנעשו בזמן אמת.
עוד יצוין, כי במסגרת הביקורת שנערכה, החברה סיפקה אסמכתאות רבות המבססות בצורה מהימנה את דיווחיה בדבר איסוף ומחזור מיכלי המשקה לשנים הרלבנטיות, כפי שאף הוצג למשרד להגנת הסביבה בהתייחסות מפורטת ומקיפה שניתנה על ידי אחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות והמוכרות בישראל. ברור כי החברה תבוא חשבון על כל נזק שיגרם לה עקב פירסומי שווא, במיוחד כאלה אשר מכוונים לפגוע בה מטעמים לא עניינים״.
