מה עוד יכולה המדינה לעשות כדי להשפיע על מחירי הפירות והירקות?
מה עוד יכולה המדינה לעשות כדי להשפיע על מחירי הפירות והירקות?
רפורמת היבוא שבחוק ההסדרים עוררה התנגדות חריפה מצד החקלאים. עפ"י נתוני הלמ"ס, שיעור הוצאות החודשיות למשק בית על פירות וירקות הוא הכי גבוה בין מוצרי המזון. מה ניתן לעשות עוד להפחית את יוקר המחיה, פרט להפחתת המכס על היבוא החקלאי?
קשה להמעיט בחשיבותם של הפירות והירקות בתזונה של הישראלים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאות החודשיות למשק בית על פירות וירקות עמד בין השנים 2000-2018 על 3.2% בשנה בממוצע מכלל הוצאות משק הבית. שיעור גדול יותר משיעור ההוצאות על בשר למשל (2.6% בממוצע), על דגים (0.6% בממוצע) או על מוצרי חלב (2.2% בממוצע).
לפיכך, עלייה של 3.9% במדד הפירות והירקות מאז תחילת השנה, במקביל לעלייה של 1.7% במדד המחירים לצרכן, צריכה להתחיל להדאיג את כולנו.
יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה שמדד הפירות והירקות עלה בצורה משמעותית. במחצית הראשונה של 2018 עלה המדד ב-9% ובמחצית הראשונה של 2015 הוא עלה ב8.7%. אולם בשנים אלו מדד המחירים לצרכן נשאר נמוך יחסית ועמד על 1.3% ו 0.1%- בהתאמה.
אל מול העלייה החדה במחירי הפירות והירקות, הודיע לאחרונה שר האוצר, אביגדור ליברמן, על כוונתו להוריד תוך חמש שנים בצורה הדרגתית את המכס על ירקות ופירות עד לביטולו המוחלט. מהלך זה זכה להתנגדות חריפה מצד החקלאים הישראלים. אלה חוששים, ובצדק, לפרנסתם על רקע הצפת השוק והורדת המחירים לרמה שהם לא יוכלו להתחרות בה.
המדינה בוחרת להשתמש בכלי רגולטורי בדמות מס המכס על מנת להוריד את המחירים, למרות פגיעה בהכנסה של 197 מיליון שקל (נכון לשנת 2018) ממכס על יבוא של פירות וירקות לקופת המדינה. האם יש למדינה כלים נוספים להשפיע על מחירי הפירות והירקות? כלכליסט בדק מה עוד המדינה יכולה לעשות כדי להקל על הצרכן הישראלי.
