טכנולוגיה, בירה ומה שביניהן – הצצה לחדשנות במבשלת הבירה הגדולה בעולם
טכנולוגיה, בירה ומה שביניהן – הצצה לחדשנות במבשלת הבירה הגדולה בעולם
במסגרת הפודקאסט "הטרנספורמרים", שעוסק במסע האישי של מנהלי חדשנות להובלת שינוי משמעותי בארגון סיפרה איימי כהן-דגן, מנהלת חדשנות ב-AB InBev, חברת הבירה הגדולה בעולם, על המורכבות שקיימת בתחום, כיצד מקדמים חדשנות בתעשייה ותיקה זו והחידושים בתחום הקיימות בתעשייה
איימי כהן-דגן, מנהלת חדשנות ב – AB InBev, חברת הבירה הגדולה בעולם, החלה את דרכה בסטארט-אפ בתחום הבירה והביג דאטה, ובאופן כמעט טבעי המשיכה לתחום החדשנות בחברה, לאחר שהראשונה נרכשה על ידה. בשיחה עם אור המאירי, דירקטור חדשנות גלובאלי ב- Procter & Gamble, ורומי דוידור, שותפה מייסדת של קהילת CatalystIL וכיום מנהלת השיווק בסטארט-אפ Stoke (נרכשו ע"יFiverr ), היא דיברה על המורכבות שקיימת בתחום הבירה, כיצד מקדמים חדשנות בתעשייה ותיקה זו ועל החידושים בתחום הקיימות בתעשייה.
כיצד היא הגיעה לחברה?
כהן-דגן התחילה את דרכה בתחום המשפטים, על פניו תחום די רחוק מבירה או מטכנולוגיה. אחרי פיבוט בקריירה והבנה שהעולם המשפטי הוא לא בדיוק כוס התה שלה, היא החלה לעבוד בסטארטאפ ישראלי שעסק בשילוב שבין טכנולוגיה לבירה בשם Weissbeerger. לאחר מספר שנים בחברה, הסטארטאפ נמכר ל- AB InBev וכהן-דגן השתלבה בפעילות החדשנות של החברה, כחלק מהאב טכנולוגי גלובאלי צומח שמכיל מספר צוותים, כולל צוות העוסק בדאטא וצוות בתחום הסייבר.
אז מיהי למעשה AB InBev?
מדובר במבשלת הבירה הגדולה בעולם, עם נתח שוק גלובלי של כ-25%, אשר מחזיקה במותגי בירה פופולריים רבים, ביניהם קורונה, סטלה, בדוויזר, הוגרדן ועוד. אם אינכם מכירים את השם, יש לכך סיבה - בשוק הישראלי, חברת האם פשוט לא נוגעת ישירות בצרכן. חוסר ההיכרות הזה, או ליתר דיוק הנגיעה הלא ישירה בצרכנים מעט הקשה על מי שרצה לבוא במגע עם האקוסיסטם הישראלי בתחילת הדרך, ובמובן הזה לחברה קיים אתגר של חשיפה אל מול תעשיית ההייטק המקומית. ברמה הגלובלית, לחברה יש מפעלים (מבשלות) בכ-60 מדינות, פעילות בכמעט כל מדינה בעולם, עשרות אלפי משאיות שמשמשות את החברה, ומעל 150,000 עובדים.
כיצד נראית חדשנות בתחום הבירה?
החדשנות בחברה באה לידי ביטוי במספר רב של גורמים."AB InBev פועלת בעולם של מזון ומשקאות, וגם של ריטייל, ואפשר להסתכל על AB InBev כעל חברה יצרנית" אומרת כהן-דגן, ומוסיפה כי יש לחשוב על כל שרשרת האספקה ולפרק את הרכיבים בשרשרת כדי לייצר חדשנות בתחום. למשל, החברה נמצאת בקשר ישיר מול חקלאים, כלומר מי שבפועל מגדלים את היבולים, כאשר ל- AB InBev יש מטרות בתחום הקיימות והיכולת להעצים חקלאים בתחום. מלבד חקלאות, החברה פועלת גם בתחום המפעלים, Industry 4.0, Preventive Maintenance, מים, אנרגיה וכו'. גם תחום הלוגיסיטיקה משמעותי – "כיצד נספק את המוצר הזה בזמן ובמצב שהובטח ללקוח, איך ואיפה נאחסן אותו, והאם לדוגמא נרצה להשתמש ברחפנים כדי לספור את המלאי ולייעל תהליכים". כהן-דגן ציינה שכל שרשרת האספקה עברה שינוי משמעותי בשנתיים האחרונות, כולל מחסור משמעותי בפחיות לשנים הקרובות, והמשמעות היא שנדרשת חדשנות משמעותית ושימוש במודלים עסקיים חדשים כדי להמשיך ולפעול. לצד זאת, יש לחשוב כיצד ניתן לשמר ואף לשפר את החוויה לצרכן, וגם זה תחום שבו נוגעת החדשנות.
כיצד נראית החדשנות בארגון ומיהם הגורמים מולם היא פועלת
לפי כהן-דגן, אחד האתגרים הגדולים הוא שהצוות שלה שייך ל – R&D ולא ליחידה עסקית. יש מספר צוותים בעולם ובישראל מתעסקים בעיקר ב-Supply Chain וב-Sustainability, כאשר העבודה נערכת בצמוד לצוותים אחרים בעולם, בברזיל ובהודו למשל. בנוסף לצוות שלה יש קבוצות נוספות שעוסקות בהבאת מוצרים חדשים לשוק, ובחדשנות בתחום הקיימות, בעוד שהצוות שלה עוסק בעיקר בחדשנות טכנולוגית. ביקשנו להבין יותר לעומק כיצד מוודאים שלא דורכים לצוותים אחרים על האצבעות ואיך מנהלים את האופרציה באפקטיביות. "מילת הקסם זו תקשורת, למעשה צריכים לוודא שכולם יודעים מה אנחנו עושים וההפך, ויש לזה גם יתרונות אחרים כי בסופו של יום אנחנו גם רוצים גם להנות מפירות ההצלחה שלנו". בנוסף, לפי כהן-דגן חשוב מאוד שבצוות תהיה גם נציגות לביזנס, לחדשנות, לתחום הלוגיסטיקה וכו'. היכולת בעצם לרתום את האנשים לתמוך בפרוייקטים השונים תלויה במידה רבה בשילוב של כמה שיותר גורמים רלוונטים בתוך העשייה.
בנוסף, חשוב לוודא שאין כפילויות. לוודא שכאשר מחפשים פתרון לבעיות דומות אז העבודה לא מתבצעת שוב מחדש, או לא שעושים את מה שלא עבד. הקשינו ותהינו כיצד מתעדפים ואיך רותמים אנשים עם אינטרסים שונים בארגון. לפי כהן-דגן, הצוות שלה היה יחסית מפוזר בשנה הראשונה לפעילות, אבל הם הבינו שהם צריכים להוכיח את הערך שלהם, דווקא בגלל שהם לא חלק מהלחם והחמאה (או הבירה) של הארגון, והמטרה שלהם היא לתמוך בבעיות כואבות לארגון, על מנת שהפעילות שלהם לא תהיה רק Nice to Have. לכן הבינו שחשוב לבחור איפה משקיעים את המאמצים והזמן, בהתאם לשורה של פרמטרים מוגדרים מראש. "מה שמוביל הוא מהי ההשפעה העסקית – זה יכול להימדד בחסכון לעסק או בשורת הרווח לעסק. בנוסף יש לנו חשיבות מאוד גדולה גם למטרות אסטרטגיות נוספות כגון קיימות".
דוגמאות לפרוייקטים שלא הצליחו
כהן-דגן סיפרה לנו על פרויקט שהחברה ערכה באמריקה הלטינית, יחד עם חברה ישראלית שמתמחה בתחום הניהול והאופטימיזציה של מלאים. הפרוייקט הוביל לחסכון של כ-30% בעלויות אך בסופו של דבר, ולאחר הפיילוט, הפרויקט לא הוטמע. כהן-דגן לקחה את האחריות על הכשלון הזה ואמרה לנו "שלא עשינו עבודה מספיק טובה בלרתום את האנשים הנכונים, את מקבלי ההחלטות. לאחר מכן למדתי שבכל פיילוט שאנחנו מתחילים אני רוצה את הבן אדם בצד השני שמקבל את ההחלטה, לשיחה אחת לפחות בהתחלה, כדי שהדברים יעבדו כמו שצריך." אור הוסיף שגם אצלם למדו את השיעור המר הזה, ולכן בכל בקשה שמגיעה אליהם הם דורשים שזה יגיע מה – VP "כדי לוודא שזה משהו שהוא Must have ולא "Nice to have".
דוגמא להצלחה משמעותית
ברוח הקיימות שהייתה בפרק, כהן-דגן סיפרה לנו על שיתוף פעולה שהם יצרו בתוך האקוסיסטם סביב הנושא של שרשרת אספקה בת קיימא יחד עם קרן ההון סיכון המקומית The Good Company, דלויט, קטליסט ועוד מספר גורמים. "קיבלנו הרבה מאוד פניות, וחברה אחת קיבלה מימון, וחברה שנייה נכנסה לאקסלרטור שלנו ("100+"), בשיתוף פעולה עם קוקה קולה, יוניליבר וקולגייט". לא זו בלבד, אלא ששליש מהחברות שהתקבלו במחזור האחרון היה פירות של העבודה של הצוות הקטן בישראל. מלבד הפיילוט הממומן והתמיכה העסקית, האקסלרטור מאפשר לחברות השונות חשיפה משמעותית ודחיפה יוצאת דופן בהליכי הצמיחה שלהם, לפי כהן-דגן. רומי הוסיפה, שזה מרגש במיוחד לשמוע שתחום הקיימות זוכה ליותר ויותר חשיפה. על כך ציינה כהן-דגן שמעניין לראות שסוגיית הקיימות היא כבר לא נושא שנועד רק לאפשר לדירקטוריון לענות על דרישות הרגולציה, אלא בפועל יותר ויותר חברות מנסות לחתור אל עבר עתיד של אפס פליטות.
לצד זאת, כהן-דגן ציינה שהפיילוט הכי מוצלח, עם Nemodata, נוצר בצורה פשוטה כתוצאה מפנייה של החברה עצמה אל AB InBev. לכן, אחת המסקנות המשמעותיות שלה מהפעילות באקוסיסטם הישראלי הוא שהדבר הכי חשוב לחברות הוא פשוט לפנות אליהם מבלי להתבייש.
תובנה אישית
"הגעתי לתפקיד ולא באמת הבנתי מה זו חדשנות. חשבתי שזה פשוט להכניס דברים חדשים לארכון. היום אני חושבת שזה התפקיד הכי מאתגר שיש, כי זה מצריך סט של כלים כל כך רחב, החל מעבודה עם בעלי עניין פנימיים ועד היכולת להבין את הבעיה העסקית, הטכנולוגיה, או להבין מה זו לוגיסטיקה מבלי לראות מחסן". המסקנה המרכזית של כהן-דגן היא שמי שיש לו את ההזדמנות להיכנס לעולם הזה, צריך להיכנס אליו בלי לחשוב פעמיים.
