בלעדישוק המזון ומוצרי הצריכה ירד ב-2022, התייקרות נוספת בדרך
בלעדי
שוק המזון ומוצרי הצריכה ירד ב-2022, התייקרות נוספת בדרך
נתוני סטורנקסט לסיכום השנה ממחישים כי הציבור צמצם קניות בשל עליות המחירים. אך הגל רחוק מלהסתיים: מוצרי חלב שבפיקוח עתידים להתייקר שוב, ואיתם המשקאות
שוק המזון ומוצרי הצריכה חתם את 2022 בירידה ריאלית. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי אחרי עליות המחירים הרבות שנרשמו לאורך השנה, עלו מכירות שוק המזון ומוצרי הצריכה בשנת 2022 ב־2.7% בלבד, והסתכמו ב־53.1 מיליארד שקל.
מדד המחירים שעורכת החברה עלה ב־11 החודשים הראשונים ב־4.5% ומשקף ירידה ריאלית, בנטרול עליות המחירים, של כ־2%. הערכות הן כי עליות המחירים שנכנסו לתוקף בדצמבר, יובילו לכך שמדד המחירים השנתי, שיתפרסם בעוד כשבוע, יהיה גבוה אף יותר, וכך גם הירידה בצריכה תהיה חדה יותר.
ההתייקרויות שנכנסו לתוקף השבוע באופן מלא, עם העלאת מחירי המוצרים של אסם, שהצטרפו להתייקרויות תנובה, יוניליוור, שטראוס, דיפלומט ונוספים, אינן מסמנות את סופו של הגל שהיכה בצרכנים בשנה החולפת.
יצרניות המשקאות - החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), יפאורה וטמפו - הן כרגע היחידות מ־20 הספקיות הגדולות שלא העלו מחירים, והן צפויות על פי הערכות לעשות זאת בסמוך לביטול המס על המשקאות. בדרך זו יוכלו החברות לטשטש את ההתייקרות, שתירשם במקביל להסרת המס, והצרכנים לא יחושו בעלייה במחירים. בנוסף, קיים חשש שכפי שמחירי המשקאות עלו עם הטלת המס בשיעור גבוה מהנדרש, כך צפויים מחיריהם לרדת בשיעור פחות, והכסף העודף יישאר בידי היצרנים והקמעונאים.
לא רק המשקאות צפויים להתייקר. גם המחלבות, שהעלו לאחרונה בכ־5% את מחירי כלל מוצרי החלב נערכות להתייקרות נוספת של מוצרי החלב שבפיקוח בתוך 4 חודשים, לאחר המעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי שיחל לפעול במאי הקרוב.
במסגרת ההסכם שנחתם בקיץ בין ראשי ענף החלב למשרדי האוצר והחקלאות, הסכימו המחלבות להעלאת מחירי המוצרים שבפיקוח ב־4.9% בלבד, לעומת כ־10% שהגיעו להן על פי תחשיב שערכה ועדת המחירים. בנוסף, הוסכם על הקפאת המחיר לצרכן עד לחודש מאי הקרוב, תמורת מעבר למנגנון עדכון מחירים אוטומטי אחת לרבעון. מנגנון זה משחרר את המחלבות מהתלות בשרי האוצר והחקלאות שנדרשו עד כה לאשר כל המלצה של ועדת המחירים להעלאת מחירים, ונהגו להימנע מכך.
השבוע עלה שוב מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי שמשלמות המחלבות לרפתנים - נ.ק), הפעם ב־2.8 אגורות לליטר ומחירו נושק לראשונה ל־2.5 שקל לליטר (2.493 שקל). התייקרות זו מתווספת לחוב שקיים למחלבות שהתפשרו על עלייה זמנית של 4.9%. כל זה צפוי להוביל לכך ששיעור ההתייקרות של מוצרי החלב, שנקבע על פי נוסחה הכוללת את עלויות ייצור החלב לרפתנים, יעמוד במאי על כ־15%. מדובר בשיעור חריג, הנובע מהדחייה המתמשכת של העלאת המחיר לצרכן שהיתה אמורה להכנס לתוקף כבר לפני שנה.
אפשר להעריך שבניסיון להימנע ממצב בו מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יזנקו במאי ב־15%, יפעל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתקופה הקרובה הן מול הרפתנים, בניסיון לאלצם לוותר על חלק מעליית מחיר המטרה, והן מול המחלבות, בניסיון להביא לכך שהעלייה תהיה בשיעור חלקי בלבד.
על פי הערכות, המדינה לא תמהר להכניס יד לכיסה ולממן סבסוד ישיר לרפתנים שימנע את ההתייקרות לצרכן. הממשלה החדשה, שקמפיין הבחירות של העומד בראשה כלל התחייבות להקפאת מחירי המשכנתאות שבהמשך הוחלפו בארנונה, תידרש להתמודד עם ההתייקרויות שעלולות להימשך בעקבות הזינוק במחירי החשמל, המים והדלק.
בדיון שקיימה השבוע ועדת הכספים בנושא ההתייקרויות בענפים השונים במשק, הטיל יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, את האחריות להתייקרויות בשוק המזון על הקמעונאים, שנעדרו מהדיון. "רשתות השיווק והיצרנים העלו מחירים בלי פרופורציה. גם אם לוקחים את הדוגמה את הכלים החד־פעמיים, רואים שהעלו מחירים מעבר לגובה התוספת מהטלת המס. נראה שהיתה חגיגה כזאת, וצריך לחשוף את זה שהעלו מחירים לא בצדק".
רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים שהגיע כנציג יצרני המזון, הטיל אף הוא את האשמה על הקמעונאים וכיוון לפער בין מחירי המכירה של המוצרים לרשתות על ידי הספקים, לבין המחיר לצרכן: "את המחיר לצרכן קובעים הקמעונאים וחוק המזון מונע מהספקים להתערב בכך. לא אדבר בשמם של הקמעונאים, אבל כשמחירי התשומות ירדו, המחיר לצרכן לא ירד. אם מוצר של הספקים עולה 14 שקל ומוצר מקביל של המותג הפרטי של הקמעונאים עולה 11 שקל, אז כשהמוצר של הספקים ירד ב־3 שקלים מה יקרה למחיר של המותג הפרטי? זה לא באינטרס שלהם שהמחירים ירדו".
תומר התעלם מגל ההתייקרויות שביצעו הספקים והוסיף: "שמים את היצרנים על המוקד ללא צורך. חומרי הגלם עלו, החשמל עלה במצטבר ב־3 שנים ב־19%, המים ב־5.1% והארנונה בכ־5%. היצרנים לא העלו מחירים במשך שנתיים בגלל התחשבות בקורונה וגם בגלל חשש ממחאה חברתית. אז אמנם מדד המזון של האו"ם ירד בחודשים האחרונים ב־20% אבל הוא עלה קודם לכן ב־70%. אפשר לטפל במחירי החשמל והמים, לא לאפשר להעלות ארנונה ולטפל בחקלאות, אבל לא בסבסוד המוצר, אלא בסבסוד ישיר לחקלאי".
גפני הביע תרעומת על היעדרם של נציגי הקמעונאים בדיון ואמר כי יזמנם לדיון הבא ואם הם לא יגיעו, לא יוכלו להגיע לוועדה בעתיד. "יש הרבה מרכיבים לא ברורים להתייקרות ולא נפסיק את הדיון בכך עד שהמחירים ירדו", קבע.
