80 יצרני טקסטיל שלחו בדים למתפרות בעזה - ונשארו עם בור של 25 מיליון שקל
80 יצרני טקסטיל שלחו בדים למתפרות בעזה - ונשארו עם בור של 25 מיליון שקל
יצרני טקסטיל רבים שלחו בדים למתפרות בעזה אלא שהקשר עמן נותק, סחורה בהיקף נרחב ירדה לטמיון, ושר האוצר לא ניאות לסייע. גם בעלי עסקים בענפי החקלאות והבנייה ספגו נזקים מהמסחר עם עזה, ודורשים הכרה בחובות אבודים
יצרני טקסטיל רבים ניצבים בפני שוקת שבורה מאז פרוץ המלחמה: שלחו בדים לעיבוד ולתפירה במתפרות בעזה, וגם שילמו מראש על העבודה, אלא שב־7 באוקטובר נותק הקשר עם המתפרות, וסחורה בהיקף נרחב נתקעה ברצועה וירדה לטמיון. לדברי יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים רמזי גבאי, בשל הלחימה המתמשכת לפחות 80 חברות טקסטיל לא קיבלו את המוצרים המוגמרים, והנזק שלהן מוערך ב־25 מיליון שקל.
בדיון שקיימה אתמול ועדת הכספים של הכנסת בנושא אמר גבאי כי העברת עבודות התפירה למתפרות בעזה נעשתה בעידוד מערכת הביטחון במטרה להגדיל את מספר מקומות העבודה ברצועה בהנחה ש"מי שתופר – לא חופר" (מנהרות - י"א). הוא הוסיף כי פניות שנעשו באחרונה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה שיסייע - לא נענו.
לדבריו, "המנגנון הזה התחיל לעבוד ב־2017, כשנציגי מערכת הביטחון פנו אליי וביקשו שאפעל להעברת עבודות לעזה, אמרו לי שזאת משימה לאומית. המנגנון הזה עבד היטב, מדי כמה חודשים בעלי עסקים בארץ נפגשו עם בעלי מתפרות במחסום ארז, עשו עסקים וסיכמו סיכומים. מדובר בעסקים קטנים וגדולים, רבים מהם הסוו את הקשר עם המתפרות ברצועה כי לא היה להם נוח להחצין את זה שמוצרים שהם מוכרים יוצרו בעזה. במצב הנוכחי יש עסקים שנמצאים על סף קריסה".
בעלת עסק בתחום הטקסטיל מתל אביב סיפרה לחברי הכנסת כי לפני המלחמה רכשה בסין בדים ואביזרים בסכום כולל של כחצי מיליון שקל והעבירה אותם לתפירה ברצועה. "חודש וחצי לפני תחילת המלחמה העברתי לעזה קונטיינר שלם של בדים, ואין לי מושג מה קורה איתו ומה עלה בגורל הסחורה. כרגע אין שום מסלול שמפצה אותי על ההפסד", אמרה.
מלבד ענף הטקסטיל, גם בעלי עסקים בענפי החקלאות והבנייה ספגו נזקים מהמסחר עם עזה, ואלה מוערכים ב־175 מיליון שקל. חקלאים שמכרו תוצרת לרצועה לפני המלחמה נשארו עם חובות, שספק אם יהיה ממי לגבות. יש חקלאים שמעידים כי צ'קים שקיבלו חוזרים בשל היעדר כיסוי, ואחרים אומרים שאינם יודעים אם הסוחרים שעבדו מולם בכלל שרדו את הלחימה. על רקע זאת הם דורשים להכיר בחובות הללו כחובות אבודים.
"לא קיבלנו כסף על סחורות שהעברנו לעזה חודש וחודשיים לפני. ביחד עם הסחורות והחובות המצטברים יש גם עשרות אלפי מכלים שבאמצעותם אנחנו משנעים את התוצרת החקלאית והם נשארו בעזה", סיפר מנכ"ל גליל שוק מקומי יפתח אורטל, שמייצג מאות חקלאים מהדרום ומהצפון.
לדבריו, "פרט לאובדן ההכנסות בשל המלחמה, הרבה מאוד חקלאים מאבדים נתח שוק שלם, ומנגנוני הפיצוי הקיימים לא נותנים להם מענה". מגדל בקר ברמת הגולן סיפר כי הפנה כמחצית מפעילותו לשוק העזתי. "מרבית הסוחרים שילמו לנו במזומן, אחרים לא שילמו ואנחנו תקועים כעת עם חוב של 12 מיליון שקל".
בעלי עסקים אחרים שסחרו עם עזה מתוסכלים מכך שאף שלא ראו שקל מסחורות שהעבירו לרצועה, הם נדרשים לשלם על עסקאות אלה את המע"מ בגובה 17% לרשויות המס. "בימים הקרובים נקבל דרישות לתשלום מע"מ על חומרי גלם לענף הבנייה שהעברנו לעזה ולא קיבלנו עליהם כל תמורה. יש חברות בענף שנקלעו למצוקה אדירה, חלקן כבר צמצמו היקפי פעילות בעקבות המשבר", אמר עוזיהו ליכטנברג, יבואן של חומרי גלם המשמשים את ענף הבנייה.
יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) הצהיר כי יפעל לעצירת תשלומי המע"מ כל עוד המדינה לא מציעה לבעלי העסקים האלה פתרונות ממשיים. הוא קרא לנציגי רשות המסים ומשרד האוצר להעמיד פתרונות למשבר בתוך כשבוע באמצעות מתווה ייעודי שבמסגרתו יוכלו לקבל פיצוי על הנזקים.
הוא גם הצטרף לקריאה של ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) לקצר את התקופה שבה ניתן להכריז על חוב אבוד מחצי שנה לשלושה חודשים כדי לאפשר לבעלי העסקים לקבל פטור מהחובה לשלם את המע"מ על העסקאות ההפסדיות.
