בלעדינכנס יין, יצא זול? יתאפשר יבוא יין מחו"ל שיימהל בישראלי
בלעדי
נכנס יין, יצא זול? יתאפשר יבוא יין מחו"ל שיימהל בישראלי
בטענה של מחסור בענבים והורדת מחירים – ולבקשת היקבים הגדולים, מקדם משרד הכלכלה מהלך ליבוא יין זר בצוברים על מנת למהול אותו בישראלי, ולהציגו כיין מתוצרת הארץ. מנכ"ל יקבי רמת הגולן: "רווח של אינטרסנטים על חשבון הציבור"
היקבים הגדולים לחצו ומשרד הכלכלה פרסם נוהל שיאפשר לייבא יין זול מחו"ל במיכלי ענק, למהול באמצעותו יין ישראלי ולשווק תחת המותגים המקומיים המוכרים. זאת בעוד היום מותר לייבא יין רק בבקבוק בו הוא נמכר לצרכן בלבד.
מדובר בטיוטת נוהל נלווה להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה, שפורסמה בנוהל מקוצר המאפשר הגשת הערות הציבור רק עד יום ראשון הקרוב, ולפיו יקב המחזיק רשיון יצרן לייצור יין יוכל ליבא יין ביבוא ישיר בצובר. במסגרת יבוא זה, בדיקת המעבדה בשלב טרום היבוא תבוצע מהצובר ולא מהמכל בו ישווק המשקה. המשמעות היא מתן אישור חריג, שרלוונטי ליקבים הישראליים הגדולים, לייבא יין זול מחו"ל, לערבב אותו ביקב עם יין מענבים ישראלים ולשווק אותו כיין ישראלי. זהו נוהל שעושים בו שימוש רק בשנת שמיטה, אלא שהאינטרס הכלכלי של היקבים התחבר היטב לרצון של שר הכלכלה ניר בברקת להציג מהלכים שלכאורה נועדו להוריד מחירים, והדבר הוביל להפיכת החריג לקבוע.
מדובר בצעד המזכיר את האפשרות שניתנה לפני שנים ארוכות ליצרני שמן זית מקומי, ליבא שמן זית זול מהעולם בצוברים, לערבב עם השמן המקומי ולשווק את המוצר תחת המותג המקומי, דוגמת יד מרדכי של שטראוס, המזוהה בציבור כשמן מקומי.
ההעדפה של הצרכן הישראלי למותגים המקומיים, בשילוב האפשרות לשווק תחתם מוצר שבחלקו מיובא, יצרה חשש להטעיה, ורק לפני חמש שנים נכנס לתוקף תקן המחייב את היצרן לציין על הבקבוק שהשמן מיובא.
מנתוני משרד הכלכלה עולה כי ב־8 השנים האחרונות ניכרת עלייה של כ־43% בהוצאה לצריכה פרטית של יין — מכ־1.6 מיליארד שקל ב־2014 ליותר מ־2.2 מיליארד שקל ב־2021, וכ־80% ממנה היא על יין מייצור מקומי. אלא שהעלייה במכירות מיוחסת בין היתר לצמיחה בשוק ההסעדה.
בדברי ההסבר נטען כי הצמיחה נרשמה במקביל לפגיעה בשרשראות האספקה של ענבים ליין כתוצאה מווירוס שפגע בגפנים בישראל וצמצם את תנובת הכרמים, וכן ממשבר הקורונה ושינויי אקלים, ונטען כי "שיבושים אלו התחדדו על רקע מצב החירום שהוכרז בישראל, באופן שמגלם סיכון להתייקרות היין".
בדברי ההסבר לנוהל, נחשף כי את ההקלה ביקשו היקבים המקומיים: "יובהר כי הבקשה לביצוע ההקלה הגיעה מיצרני היין ומועצת גפן היין (המורכבת מנציגי יקבי כרמל, ברקן וטפרברג, נ"ק), אשר הבהירו כי ישנו מחסור בחומר הגלם העיקרי — ענבים וגפנים, אשר הדרך להתגבר עליו ולשמור על איכות היין הנדרשת הינו ביבוא יין אשר ישולב ביין המיוצר ביקבים המקומיים".
בקובץ בחינת ההשפעה של המהלך ניתן היה למצוא איום של היקבים שאם לא תאושר ההקלה תרשם עליית מחירים: "ככל שהמחסור בחומר גלם ימשיך והשיבושים בשרשראות אספקה יחמירו, צפויים היקבים ויצרני היין לייקר את המחירים וההתייקרות בהוצאות של משקי הבית על יין צפויה להגיע ל־29 מיליון שקל בשנה הקרובה".
מנכ"ל יקבי רמת הגולן אסף בן דב המתנגד לשינוי הודף את הטענה שהמניע למהלך הוא מחסור בענבים וטוען כי מדובר בצעד שיהרוס את הענף: "חלק ממדינות העולם נמצאות עם עודפי יצור, ברמה של נוזל באיכות נמוכה במיוחד. אם הוא יגיע לכאן וישווק כיין, ובטח כיין ישראלי, מדובר בדבר חמור. זו פשוט עשיית עושר לגורמים אינטרסנטים וציניות על חשבון הציבור והמוניטין של תעשיית היין הישראלית".
מנגד, טוען אחד מבעלי היקבים שדחפו לשינוי, כי נוכח מכס בגובה 5 שקל לליטר, וכן עלויות שליחת משגיחי כשרות לחו"ל ושינוע היין, אין כדאיות לייבא מחו"ל, והנוהל נועד רק למקרים בהם יש מחסור בענבים ליין בישראל.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "פרסום הנוהל להבאת יין בצובר לישראל, כמקובל בעולם, פתוח להערות הציבור ולא התקבלה עדיין החלטה".
