בלעדיפקר פלדה תימכר ב־195 מיליון שקל לא.ב הידראוליקה
בלעדי
פקר פלדה תימכר ב־195 מיליון שקל לא.ב הידראוליקה
החברה תימכר ב־155 מיליון שקל, וקרקע המפעלים תימכר ב־40 מיליון שקל נוספים; הרוכש בני רוזן יפיק תועלת סינגרטית מהשילוב עם עסקי הפלדה שלו; המלחמה הגדילה משמעותית את פעילות החברה
חצי שנה אחרי שרשות התחרות פסלה סופית את מכירתה ליהודה רשתות, נמכרת חברת פקר פלדה פושטת הרגל לרוכש אחר. ל"כלכליסט" נודע כי חברת א.ב הידראוליקה שבבעלות בני רוזן חתמה על הסכם לרכישת פקר פלדה.
המכירה תתבצע תמורת 195 מיליון שקל בשתי עסקאות נפרדות: 155 מיליון שקל עבור הפעילות של פקר פלדה, שכוללת את חברות הגילוון והפלדה וחברת פ.ל.ה לייצור עמודי תאורה. שני המפעלים פועלים באשקלון ומצויים בסמיכות זה לזה. עבור הקרקע של שני המפעלים תשלם הידראוליקה 40 מיליון שקל בעסקה נפרדת. מדובר על 50 דונם באזור התעשיה של אשקלון.
רוזן, בן מושב ערוגות, מחזיק בשורה של פעילויות וחברות באמצעות א.ב הידראוליקה. החברה מבצעת עבודות חפירה בתהליכי בנייה של מבנים עבור חברות ביצוע שונות. לאורך השנים התרחבה החברה ורכשה מספר חברות, שהמרכזית שבהן היא חברת מפעלי המתכת ש. כהן שהוקמה ב־1952 ועוסקת בייצור, יבוא ועיבוד ברזל לבניין. לחברה שני מפעלים בפארק ראם ובמישור אדומים והיא מהגדולות בארץ בתחומה. פעילויות נוספות הן בתחום השמנים למכונות, עסקי תיקון מכונות, וקרקעות נדל"ן בהיקף גדול ברחבי הארץ.
את העסקה הובילו רגינה אונגר, שמונתה ליו"ר פקר פלדה מטעם הבנקים הנושים שלה, ומנכ"ל החברה מיכאל חייט, מול רוזן.
רשות התחרות אישרה כבר את העסקה וזו מחכה לאישור של רגולטורים נוספים. המו"מ עם רוזן החל בנובמבר, חודשיים לאחר שעסקת יהודה רשתות התפוצצה סופית, וחודש אחרי שהחלה מלחמת חרבות ברזל שהעיר אשקלון היתה אחד המוקדים המרכזיים שלה.
למעשה, באופן אירוני, המלחמה הגדילה משמעותית את הפעילות של פקר פלדה לאור הזמנות גדולות של משרד הביטחון למוצרי הפלדה והגילוון לצרכים שונים, כולל גידור ישובים. בתחום הפלדה והגילוון פקר פלדה וגילוון היא השחקן הגדול בארץ. הפעילות השנייה שלה, ייצור עמודי תאורה, היא רווחית יחסית.
עסקת יהודה רשתות נפסלה בשל חששות שנבעו מפעילות הרשתות והגדרות של פקר וקבוצת יהודה. הרשתות והגדרות שמשווקות שתי החברות עוברות גילוון בתוך בריכות אבץ כדי למנוע החלדה עתידית וכדי לשמור על צבע אחיד לאורך זמן. בארץ קיימות שלוש בריכות כאלה: אחת בידי פקר פלדה, אחת אצל המתחרה איסכור והשלישית בידי גוף פרטי. ברשות חששו שהמתחרים של יהודה רשתות לא יקבלו אפשרות להשתמש בבריכה של פקר, ובכל מקרה, המחסור בבריכות וההשתלטות של יהודה רשתות, שהיא השחקן המשמעותי בארץ בתחום, יביאו לההתייקרויות שיגולגלו לצרכן הסופי.
פקר ויהודה רשתות טענו בשימוע כי חסמי היבוא של מוצרים מוגמרים, כולל הגילוון והבריכות, אינם גבוהים כפי שטענה הרשות, אבל הטיעונים לא התקבלו. לפני המו"מ עם יהודה רשתות התקיים מו"מ עם חברת לפידות של יעקב לוקסנבורג לרכישת פקר פלדה, אבל הצדדים לא הגיעו להסכמות על מחיר.
במשך שנים היתה פקר פלדה חלק מקבוצת אפריקה ישראל שנשלטה בידי לב לבייב. למעשה, לצד פעילות היהלומים והנדל"ן של הטייקון, פקר פלדה ריכזה את פעילות התעשייה שלו.
הפעילות הזו, שכללה גם את נגב קרמיקה, התרכזה בחברת בת של אפריקה ישראל שנקראה אפריקה תעשיות. חברה זו הגיעה לחדלות פירעון ב־2018 בשל חובות של 236 מיליון שקל לבנקים פועלים ולאומי לצד חובות של 180 מיליון שקל לגופים מוסדיים.
מטעם הבנקים מונתה ליו"ר פקר פלדה רו"ח רגינה אונגר, שסיפקה הסדר שאיפשר לבנקים לגבות את מרבית החוב. תמורת המכירה תשמש להחזר חלק מהחוב. בדצמבר 2021 ניסו הבנקים להנפיק את החברה לפי שווי של 300 מיליון שקל אבל המהלך לא צלח.
הכנסותיה השנתיות של פקר פלדה מוערכות בחצי מיליארד שקל. עבור בני רוזן מדובר בפעילות סינרגטית עם עסקי הברזל של הקבוצה שבבעלותו, שמרוכזים בחברת ש. כהן שבקריית מלאכי. בכוונתו לשלב את מנהלי פקר בניהול החברות שבבעלותו, בעיקר הברזל. מי שעוד התעניינה ברכישה היתה המתחרה איסכור, אבל גם לה לא היה סיכוי גדול לקבל את אישור רשות התחרות.
