הוועדה לקידום כלכלי ממליצה לבטל סימון מחירים שבנט תמך בו בעבר
הוועדה לקידום כלכלי ממליצה לבטל סימון מחירים שבנט תמך בו בעבר
אחרי שנתיים וחצי של עבודה, הוועדה לקידום כלכלי הגישה המלצותיה למשרד הכלכלה, וביניהן ביטול חוק סימון המחירים והכנסת צגים דיגיטליים. ב־2014 היה זה שר הכלכלה נפתלי בנט שקבע ש”הסימון מקשה על הקמעונאים להעלות מחירים”
בעיתוי תמוה הגישה אתמול הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים את הדו"ח המסכם שלה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, כמעט שלוש שנים לאחר שהוקמה. בתחום המסחר ממליצה הוועדה על יישום שני צעדים משמעותיים הן לצרכנים והן לקמעונאים: לבטל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר ולבטל את חובת סימון מחיר המוצרים על כל מוצר בסופרמרקטים ולהסתפק בסימון דיגיטלי.
הוועדה הוקמה בדצמבר 2018 במטרה לגבש המלצות להורדת רגולציה עודפת בענפי המסחר והשירותים, ואילו המלצותיה מוגשות בד ובד עם גיבוש חוק ההסדרים שמרבית מסעיפיו עוסקים בנטל הרגולטורי. בעוד נושא ביטול הפטור ממע"מ ירד מסדר היום הממשלתי בשבועות האחרונים, הוועדה מעלה מחדש את חוק סימון המחירים שוב על השולחן.
חוק סימון המוצרים מחייב כיום את הקמעונאים לסמן מחיר על כל פריט בנפרד באמצעות מדבקה. הרגולציה הזו נועדה במקור לעזור לצרכנים להשוות מחירים ולמנוע הפקעת מחירים על ידי קמעונאים, בעיקר כאלה בעלי כוח שוק גדול. כעת הוועדה מציינת כי "רגולציה זו, שהינה ייחודית לישראל, משיתה עלויות על הקמעונאי, מונעת כניסה של טכנולוגיות תחליפיות ומביאה להעסקת עובדים בפריון נמוך".
היחידה ב־OECD
על פי הוועדה, ברוב המוחלט של המדינות המתקדמות בעולם, בהן כל מדינות האיחוד האירופי, קנדה ו־45 מתוך 50 מדינות ארה"ב, החוק מאפשר להציג את המחיר על תווית המדף ולא על כל פריט. בקרב מדינות ה־OECD רק בישראל קיימת רגולציית הצגת מחירים על כל מוצר. עם זאת, בוועדה מודעים לבעייתיות שבביטול סימון המוצרים: "אחד הסיכונים הקיימים בהקלה רגולטורית בכל הנוגע להצגת מחירים, הוא שבעת רכישה ייתכן כי יהיה פער בין המחיר בקופה למחיר המצוין במדף, כך שהלקוח עשוי לשלם יותר ממה שהוא התכוון מבלי ששם לב. מצב זה נמנע כאשר המחיר מצוי על המוצר גם עם הגיע הלקוח לקופה. במדינות רבות שבהן ניתן להציג את המחיר על המדף, ישנן תקנות ספציפיות על מנת לצמצם את הסיכון הנ"ל, לצד בקרה בשטח וענישה של קמעונאים".
הוועדה ממליצה לאפשר לקמעונאים להציג מחיר גם באופן דיגיטלי, כפי שנהוג במדינות מפותחות, וללוות את המהלך באכיפה בשווקים וענישה מרתיעה כדי למנוע פער בין המחיר בקופה למחיר המצוין במדף, והצגה לא מדויקת או מבלבלת של המחיר על המדף. כמו כן, הוועדה ממליצה להטיל על הרשות להגנת הצרכן להביא לשינוי זה, מבלי לפגוע בצרכן.
שינוי חוק סימון המחירים נבחן בעבר על ידי שרי כלכלה שונים, בהם נפתלי בנט. ב־2014 החליט בנט שלא לאפשר את ביטול סימון המחירים בתום בחינה קפדנית של המשרד. בנט הסביר את החלטתו בכך ש”סימון המחירים על גבי המוצר מסייע לצרכן להשוות מחירים ומקשה על הקמעונאים להעלות את המחירים של אותם המוצרים”. כעת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי תידרש להחליט אם לאמץ את המלצת הוועדה, ולהפוך את החלטת ראש הממשלה.
הוועדה מסרה לכלכליסט כי “ניכר כי מדובר בעלות משמעותית של מיליוני שקלים לרשת גדולה, המבוצעת בפריון נמוך, ומשכך ממליצה הוועדה לאפשר חובת סימון מחירים דיגיטלית”. הצרכנים עלולים להיפגע מהצגת מחיר שונה בקופה, אך מנגד, איגודי הצרכנים ואיגודים המייצגים את הקמעונאים מעדיפים כי חובה זו תוסר על מנת להוריד עלויות של העסקת כוח אדם ייעודי למשימה של הדבקת המדבקה. עם זאת, כמו תמיד, קיים ספק רב אם רשתות המזון יגלגלו את החיסכון הזה אל הצרכן הסופי.
פטור ממע”מ עוד על הפרק
אף שביטול הפטור ממע"מ כרגע לא בתוכניות הממשלה, נראה כי הוועדה עדיין מסרבת להתעלם מנחיצות המהלך. הוועדה בראשות מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, ופרופ' צבי אקשטיין, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, מציינת בדו"ח כי בשל המגמה הגוברת של עלייה במסחר המקוון בכלל וביבוא האישי בפרט, יש לפעול לטובת איזון תנאי התחרות בין היבוא האישי לבין המסחר הקמעונאי.
"הפטור ממע"מ הקיים כיום על יבוא אישי מייצר חיסרון תחרותי לקמעונאים המקומיים המחויבים בתשלום המע"מ מהשקל הראשון. לאור זאת ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמה הרווחת במדינות המפותחות לביטול הפטורים, הוועדה ממליצה לקדם הערכות תפעולית ולבטל את הפטור הקיים מתשלום מע"מ ביבוא אישי". הוועדה מתנה את ביטול הפטור בקיומה של מערכת תשלומים נגישה ופשוטה, לצרכנים ולספקים, לתשלום מסים, בדומה למודל שיישמו מדינות מפותחות אחרות שכבר נקטו צעדים אלו.
על הדו"ח חתומים 24 חברי ועדה, בהם נציגי משרדי האוצר, הכלכלה, רה"מ, ונציגי גופים כמו בנק ישראל, רשות התחרות, נציגי המגזר השלישי ונציגי ארגונים נוספים. מטרת הוועדה היתה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות, הפחתת רגולציה עודפת ובירוקרטיה, הגברת התחרות ועידוד חדשנות.
הוועדה גם ממליצה על הפחתת העלות הבירוקרטית של יבוא מזון רגיש ולהמשיך להעביר מוצרים מקטגוריית "מזון רגיש" לקטגוריית "מזון רגיל" כפי שנעשה עד כה ובהתאם לרגולציה באיחוד האירופי. צעדים נוספים שנועדו להפחית את הנטל הבירוקרטי על פי הוועדה הם ריווח תדירות דיגום מזון רגיש, והרחבת ההישענות על הצהרות בשלב היבוא, לצד התאמת הרגולציה הנהוגה בשווקים מפותחים. בנוסף, מומלץ גם על הסרת חסמים ליבוא מקביל דרך ביטול הדרישה למסמכים ותעודות מהיצרן בחו”ל.
